אל תקראו לו לבן: הרב שמסייע לאזרחי דרא"פ
רבה של דרום-אפריקה לא מתעסק רק במה שמתרחש בחצר האחורית שלו - ובמוצהר: הוא אחד הפעילים הבולטים במדינה למען זכויות אדם, הוציא ספרים רבים בתחום ונחשב כמומחה לאפרטהייד וכמי שנלחם בשחיתות. וגם בעניינים יהודיים הרב ד"ר וורן גולדשטיין מצליח לפרוץ גבולות, כמי שיזם את השבת היהודית הבינלאומית - ונלחם בתנועת החרם על ישראל
עם כמויות הספרים שהוציא הרב ד"ר וורן זאב גולדשטיין בנושא זכויות אדם, אפשר למלא מדף. רבה הראשי של דרום-אפריקה לא מפחד ממלחמות: בעד זכויות השחורים, נגד החרם על ישראל ולמען שימור הערכים היהודיים בקהילה שלו, כמו גם בקהילות יהודיות בעולם המערבי.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. תעשו לנו לייק >>
כשהיה בן עשר, הבין לראשונה מהו אפרטהייד: "הסתובבתי עם הוריי בקייפטאון, ושם ליד חוף ישב אדם שחור בצד הדרך. ראיתי שוטר צורח עליו באגרסיביות מבלי שהוא עשה משהו. הוא סתם ישב שם. ואני זוכר שהחוויה הזו חרתה בי טראומה של ממש. אמרתי להוריי: אנחנו חייבים לעשות משהו, אבל זה היה האפרטהייד. לא חיינו במדינה חופשית. את חוסר האונים שהרגשתי אז, אני זוכר עד היום.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- אשכנזים, ספרדים וזיכרון קצר: ברוכים הבאים לאמסטרדם היהודית
- "בית יהודי" להשכיר: כשהדתיים יארחו "עגלות ריקות "/ רוחמה וייס
- למכירה ברשתות השיווק החרדיות: עליון של עוף
"כשגדלים תחת אפרטהייד, מרגישים על הבשר את הרוע של הגזענות: ספסלים של שחורים וספסלים של לבנים, שירותים נפרדים, חופים נפרדים. אם לא ראיתם את הדבר הזה במו עיניכם, תתקשו להבין איך האנושות יכולה להשמיד את העיקרון האלוקי של 'חביב אדם שנברא בצלם'. האפרטהייד הוא חלק מהכחשת העיקרון הזה".
כפעיל מרכזי בתחום, הרב גולדשטיין הוא חבר קרוב של דומאני מנדלה, הנכד-של, עמו כתב את "אפריקה מדברת", והוא שמר על קשר קרוב גם עם אמו, קאזיבה, בתו הבכורה של נלסון מנדלה. "בהלווייתו דיברתי על כוח הסליחה שלו. כי הוא סלח למי ששם אותו בכלא לעשרים-ואחת שנה, הוא סלח באמת. השוויתי את זה לסליחה שסלח יוסף לאחיו על המכירה שלו. יש כוח מדהים בלהיות אדם שסולח. מנדלה היה כמו יוסף, אדם שסולח".
מנהיג דתי חייב לנקוט עמדה
גולדשטיין אינו מסתפק בדיבורים חביבים. הוא השתתף במחאות שחורים שונות נגד עוולות חברתיות והפרות של זכויות אדם, ונחשב לאחד הקולות המעניינים והחשובים בדרום-אפריקה בנושא זכויות אדם כיום. "התפקיד של רב, זה לא רק הלכות", הוא מדגיש. "זה להטמיע ערכים יהודיים בקרב יהודים ולא יהודים כאחד.
ודווקא כמומחה לאפרטהייד, הרב גולדשטיין הוא מחשובי המתנגדים למשוואה שמנסים לעשות גורמים אנטי-ציוניים בין ישראל לדרום-אפריקה. את הסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא מקפיד לכנות "סכסוך עמוק ששורשיו בדת, בטריטוריה, בפוליטיקה ובכלכלה", כדבריו.
"אני מאוד לא אוהב שמנסים להשוות את מה שקורה פה, למה שקרה בדרום-אפריקה", הוא אומר בראיון לרגל ביקור בישראל. "אצלנו זו הייתה פשוט גזענות. הלבנים בדרום-אפריקה לא היו מעוניינים שהשחורים - מרבית האוכלוסייה - ישלטו עליהם, יחיו לצידם ויתערבבו איתם. זה היה הסיפור. זה כל הסיפור של האפרטהייד, זה רוע טהור".
"לסכסוך הישראלי-פלסטיני אין שום קשר לדבר הזה. יש פה קונפליקט על פיסת קרקע: למי היא שייכת, והאם מישהו יכול לחיות תחת הרעיון שמדינת ישראל תמשיך להתקיים באותו האופן. אין לזה קשר לגזענות, וכשמאשימים את ישראל באפרטהייד אני ממש כועס. אני מתראיין הרבה על הנושא בעולם, ומגן על ישראל נגד האשמות אלו. זה בעיניי חלק מהאנטישמיות החדשה. בתוך ישראל יש שוויון זכויות מלא בין ערבים ליהודים. בדרום-אפריקה של האפרטהייד זה לא היה קורה בחיים. להשוות בין שני המקרים זה קודם כל עלבון לקורבנות האפרטהייד האמיתי".
יהדות שהיא "פרנדלי"
הרב גולדשטיין הוא גם מי שעומד מאחורי "שבת עולמית" – פרויקט שהחל בשנת 2013 ברעיון של חברת הקהילה שלו, והפתיע בגדול עם אלפי משתתפים בלמעלה מתשעים מדינות. "הקונספט מאוד פשוט: עושים שבת ביחד", הוא מסביר.
"לרעיון השבת יש ערך יהודי חשוב ביותר, במיוחד בחיים המודרניים עם הלחץ, הרדיפה היומיומית אחר הקריירה, והטכנולוגיה שגוזלת מאתנו זמן יקר ומפריעה לחיי המשפחה שלנו. השבת כרעיון יהודי פשוט מציעה איכות חיים: פסק זמן מהמרוץ ומההפרעות הטכנולוגיות, והתחברות למשפחה".
הרב גולדשטיין מדבר על "ערכים יהודיים" ועל חיבור בין-דורי של הורים לילדיהם בפרויקטים השונים שהוא מציע לקהילתו. אך אי אפשר שלא לערוך השוואה בין יהדות שמתכתבת עם החיים המודרניים בשנת 2017, לבין המתח הבלתי פוסק בין דת למדינה שמאפיין את היחס לדת בקרב החברה הישראלית.
"בדרום-אפריקה יש לנו יהדות שהיא 'פרנדלי'", הוא מודה בפה מלא. "אני חושב שמה שצריך זה יהדות לא 'כועסת', יהדות מסבירת פנים ומכילה. אנשים רוצים ערכים. יש צימאון לזה. אנחנו חייבים להפסיק עם הקיטלוגים והאבחנות בין דתי לחילוני, ספרדי לאשכנזי. מה זה משנה באמת? צריך להתמקד בערכים המשותפים לכולנו: כבוד להורים, ילדים ומשפחה, דרך ארץ ונימוס. יש המון משותף, אבל במקום להתמקד בזה, עסוקים במה שמבדיל, וזה מאוד חבל".
יש תחושה של היעדר הנהגה רבנית "מהסוג הנכון" שתוביל את החברה הישראלית למקום הזה.
"לא צריך לחכות למנהיגים שיעשו שינוי. זה משהו שכל אחד מאתנו יכול לעשות. כולנו מנהיגים בפוטנציאל. כל אחד צריך לקחת אחריות על היהדות. הכוח של פרויקט השבת, למשל, מבוסס על זה בדיוק. זו תנועה עממית. אין פה שום רב גדול שמכוון מלמעלה.
"ישראל היא מדינה מדהימה. בכל פעם שאני פה, אני נדהם מהחדשנות, מהפיתוח. ה'סטרט-אפ ניישן' זה כאן. אני מרכין ראש בענווה על ההישגים המדהימים שיש פה עם כל הקשיים והמורכבות. אנחנו רק צריכים לרתום את החדשנות והיצירתיות שלנו גם לסוגיות של ערכים. היהדות היא רלוונטית לכל זמן ומקום, יוש לנו את כל מה שאנחנו צריכים. צריך רק לקדם את היהדות בעידן מודרני, וזה תלוי רק בנו. בידינו הכוח ליצור את החברה היהודית שאנחנו רוצים.
"אחד הסיפורים המרגשים היו של אישה בשם קיילי ריי מעיירה קטנה בנבדה, ארה"ב. היא רצתה מאוד לציין את השבת העולמית, והייתה בטוחה שאין כלל יהודים באזור שלה, אבל היא החליטה לשאול בקבוצת הפייסבוק של העיירה, ולהפתעתה, שלוש משפחות השיבו בחיוב. הם חגגו ביחד שבת מקסימה ומיוחדת. אז השינוי הוא בידיים של כולנו. אם ריי יכולה, גם אתם יכולים".