בג"ץ הכשרות: לראשונה מסעדה רשאית להציג עצמה כ"מושגחת בלי הרבנות"
בית המשפט דחה את העתירה להפרטת הענף, אך קבע לראשונה כי בית עסק יוכל לפרט בכתב את הקפדתו בנושא, כל עוד המילה "כשר" לא תופיע ויודגש כי הרבנות איננה מפקחת על המקום
הרכב מורחב של שבעה שופטי בג"ץ דחה את עתירת התנועה הרפורמית נגד מונופול הרבנות על הכשרות, אך לראשונה התיר לבית עסק להציג את הקפדתו ההלכתית: ברוב של חמישה שופטים נגד שניים נקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי. עם זאת, קבעו השופטים, מותר לו להציג "מצג אמת" בדבר הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד, ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הנשיאה היוצאת, מרים נאור, קבעה כי יש לאפשר לבעלי עסקים להציג תעודה או מסמך המסבירים את ההקפדה שלהם על הכשרות, בתנאי שאינם קוראים לכך "תעודת כשרות": "יכול חנווני להעיד על מרכולתו", כתבה בפסק הדין. "אין דבר בחוק המלמד שאסור לבית אוכל להציג מצג אמת בדבר המזון הנמכר בו".
קראו עוד בערוץ היהדות :
פינת קרליבך: הרבי שהפחיד את הרבנים
"אכן, בית אוכל שלא ניתנה לו תעודת הכשר לא יכול להציג עצמו כ'כשר'", הוסיפה, "אך אין בכך כדי למנוע ממנו להציג מצג אמת בכתב, המפרט את הסטנדרטים שעליהם הוא מקפיד ואת אופן הפיקוח על שמירתם. מצג זה יבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי אין בידי בית האוכל תעודת הכשר. משהוצג לצרכן מצג אמת, יבחר הוא כטוב בעיניו".
בדעת מיעוט היו השופטים אליקים רובינשטיין ונעם סולברג, שסבר כי אסור לאפשר הצגת תעודות כשרות אלטרנטיביות: "ספק רב בעינַי אם הצגת מצג אמת בכתב בדבר אופן הפיקוח על שמירתם של הסטנדרטים עליהם מקפיד בית האוכל... מתיישבת עם התוצאה של דחיית העתירה. להבדיל מהצגת הסטנדרטים עצמם, הצגת אופן הפיקוח על שמירתם מחייבת מטבע הדברים התייחסות לגורם המפקח. בכך יש משום הכרה 'דה-פקטו' בסמכותם של גורמים נוספים, זולת הגורמים המוסמכים, לספק תעודות הכשר, אף זאת – בניגוד לרוח החוק ולתכליתו".
תלו תעודות - ונקנסו
בכך קיבל למעשה בג"ץ את עמדת הרבנות הראשית ביחס למילה "כשר", אך הפקיע ממנה את הבלעדיות על תעודות ההשגחה. לאחר שלפני כשנתיים הגיש המרכז הרפורמי לדת ומדינה עתירה בשם שני בעלי מסעדות מירושלים, שי גיני ויהונתן ודעי, אשר טענו כי המזון המוגש בהן כשר, על אף שהם אינם מחזיקים בתעודות השגחה מטעם הרבנות המקומית – ולכן הם רשאים להציג עצמם ככאלה.
פנייתם לבית המשפט באה לאחר שיחידת האכיפה של החוק הטילה עליהם קנסות כספיים, זאת בהתאם לפרשנות המקובלת שלפיה בית עסק לא יוצג בכתב ככשר אם אינו מפוקח על ידי הרבנות. באת כוח העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, טענה לפגיעה בחופש העיסוק שלהם, וביקשה לבטל את החוק או להעניק לו פרשנות חדשה שתכשיר את מעשיהם.
המדינה צידדה בעותרים ובחוות דעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין - הודיע כי המדינה לא תקנוס עוד בעלי מסעדות המציגים עצמם כמושגחים על ידי גופי כשרות פרטיים, ואף יבטל קנסות שכבר הוטלו עליהם בגין הונאת הצרכנים.
כשנה לאחר מכן אימץ בג"ץ את עמדת הרבנות הראשית, וקבע כי לא ניתן להציג עסק ככשר אם אין לו תעודת כשרות מטעמה, וכי הדבר מהווה עבירה פלילית. עם זאת, קבעו שופטי בג"ץ כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד, ובתקופה הזו תחויב המערכת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות לבין המסעדות כך שלא יהיו יותר כפופים אליהן ולא יועסקו על ידן.
"צעד חשוב בקידום חופש הדת בישראל"
בעקבות פניית היועמ"ש, הוחלט על דיון נוסף בהרכב מורחב של שופטים. הם הציעו מתווה לשני הצדדים - לתלות סוג של תעודת כשרות הכוללת את המילה "כשר", באם הובהר חד-משמעית בתוך התעודה ובלי התחכמויות שהרבנות לא נותנת כשרות לעסק זה. היום כאמור, פסק בג"ץ כי אין להשתמש במילה "כשר" אם אין תעודה המעידה על כך מטעם הרבנות הראשית - אך תעודת השגחה מותרת.
בתנועה הרפורמית שהגישה את העתירה, רשמו סיפוק מההחלטה: "בית המשפט הפך את פסק הדין של השופטים סולברג ורובינשטיין, וקבע שבעלי מסעדות שאין להן תעודת כשרות של הרבנות יכולים להציג בפני הסועדים את העובדה שהמסעדה נוהגת על פי כללי הכשרות, ואת אופן הפיקוח עליהם", אמרו.
עו"ד ריקי שפירא רוזנברג,מהמרכז הרפורמי לדת ומדינה שייצגה את העותרים,אמרה כי "זהו צעד חשוב בקידום חופש הדת בישראל והכרה באוטונומיה של כל אזרח ואזרחית להחליט מה כשר על פי צו מצפונם הדתי. פסק הדין מעגן את חופש העיסוק של בתי האוכל הישראל ולא מאפשר לרבנות הראשית לכפות עליהם השגחה שהם אינם מעוניינים בה".
"תחרות רק תגביר את הכשרות"
בארגון "השגחה פרטית" שהתעודות שהנפיק נקנסו על ידי הרבנות הראשית, מסרו כי "עידן מונופול הכשרות של הרבנות מתקרב אל סופו". לדבריהם, החלטת בג"ץ "מבשרת על הישג במאבק שהוביל ארגון 'השגחה פרטית' נגד מונופול הכשרות". מייסד הארגון, הרב אהרון ליבוביץ, אמר כי "הכשרות חוזרת לידי הציבור. זהו ניצחון חשוב לקהל שומרי הכשרות, ולחברה הישראלית כולה". הוא הוסיף כי "השלב הבא חייב להיות שינוי החקיקה ופתיחת שוק הכשרות לתחרות מלאה".
עוד הוסיף הרב ליבוביץ כי "אחרי עשורים של התדרדרות ברמת הכשרות בישראל, בג"ץ הכיר היום בעליונותה של הכשרות על פני התעודה של הרבנות הראשית. בתוך שנים ספורות הצלחנו להביא לשינויים חשובים ומשמעותיים בתחום". הוא הודה כי "החלטת בג"ץ לא מושלמת, אבל היא מהווה יישור קו מסוים עם ההיגיון ועם הדרישה של הציבור ובעלי העסקים לכשרות שאפשר לסמוך עליה. זהו פתח ברור לכשרות חלופית לזו של הרבנות".
הרב אורן דובדבני, מנהל מערך הכשרות של "השגחה פרטית", אמר כי "אין לי ספק שתחרות אמיתית בתחום רק תגביר את איכות הכשרות הכללית בישראל. בניגוד למצב של מונופול, תאגידי כשרות פרטיים צריכים להצדיק מדי יום את הבחירה בהם – הן כלפי הלקוחות והן כלפי בעלי העסקים".
"לקדם הסדרה בכנסת"
יו"ר ועדת הרפורמות ויוזמת החוק להפרטת מערך הכשרות, ח"כ רחל עזריה ("כולנו"), בירכה את החלטת הבג"ץ. לדבריה, "זהו עוד צעד בדרך לפירוק מונופול הכשרות. כולם יודעים שמערך הכשרות של הרבנות לא מתפקד ורק פירוק המונופול ופתיחת השוק לתחרות יפתור את הבעיות שיש כיום".
בתנועת "נאמני תורה ועבודה" בירכו את השופטים ואמרו בתגובה לפסיקת בג"ץ: "מערכת הכשרות של הרבנות הראשית משיתה בשטח קשיים, כשלים, חוסר יעילות, וגורמת לצרכני הכשרות לסבול מהשגחה לא איכותית על הכשרות... כל עוד הכנסת ממאנת לקחת אחריות ולהסדיר בחקיקה את הפרטת מערך הכשרות כפי שהצענו יחד עם ח"כ עזריה, ראוי שיינתן פתרון לכל אותם עסקים קטנים הסובלים מהפרוטקשן וחילול השם שהולך ומתפשט במערך הכשרות". הם קראו "לקדם הסדרה של הנושא בכנסת עם פתיחת מושב החורף".