לא סולחת לרב: "כשהייתי בת 19, נישאתי להומו"
"חודשים לא נגענו אחד בשני. אני כמהתי אליו, חיכיתי לו, אבל הוא לא היה שם. הריחוק הזה הוביל גם לקושי בתקשורת בינינו. אז הלכתי לרב 'שליווה' אותנו. ביקשתי עזרה": סוניה קוטובסקי שנישאה לבחור הומו, מגוללת כתב אישום חריף נגד החברה השמרנית שלא מדברת על מיניות ונטיות מיניות, בראיון גלוי לב ותערוכה אמיצה במכללת "אמונה"
בגיל 19 וחצי - אחרי ניסיון חיים שכלל לימודים באולפנה ושירות לאומי - עמדה סוניה קוטובסקי מתחת לחופה, שמחה ומאושרת. חודשים ספורים אחר כך גילתה כי בעלה הומוסקסואל. היום, בגיל 23 ואחרי מסע ייסורים משותף לשניהם, היא מורידה את הכפפות ופורמת את קשר השתיקה שאופף סיפורים רבים ועגומים הדומים לשלה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
"מדברים הרבה על דתיים שיצאו מהארון אחרי שהתחתנו, אבל אף אחד לא מדבר על הנשים שלהם", היא אומרת בראיון מיוחד ל-ynet, ופותחת את הלב גם במסגרת פרויקט הגמר במכללת "אמונה", תחת הכותרת "הרי את". "את - בלי המקודשת", מסבירה קוטובסקי. "את, שגם לך יש ארון מגזרי לצאת ממנו. סוף-סוף את עצמך".
קראו עוד בערוץ היהדות:
- מלחמת מאה השנים: האוצר היהודי יעלה לרשת
- ממגע ועד אמון: הדרכה לכלות דתיות שהותקפו מינית
- בין אלוהים לאב שהתאבד: אריק גלסנר מחפש תשובה
שום דבר ממסלול חייה של סוניה קוטובסקי לא הכין אותה לזה. בת למשפחה דתית-לאומית "סטנדרטית" של ארבעה אחים ואחות, מהיישוב שילה, שהלכה בתלם המגזרי שכלל לימודים באולפנה, שירות לאומי ואז נישואים. כיום היא מתגוררת ביישוב עופרה, בוגרת מכללת "אמונה" במסלול לעיצוב גרפי, ותוהה: מה השתבש בדרך?
"הייתי בת 19. לא חוויתי חוויות מסעירות מהעולם. רציתי ללמוד, לא ממש ידעתי מה אני רוצה. אמרו לי 'את צעירה, אל תחכי שתהיי מבוגרת. חוטפים את הצעירות. תתחתני עכשיו'. תזדרזי, כאילו. היה מאוד מתבקש שאכנס 'לתבנית' ואצא להיכרויות".
הרב אמר: לא צריך לדאוג
בעלה של סוניה היה הבחור הראשון שהכירה. לדבריה, כבר במהלך הפגישות הוא סיפר לה שהוא לא נמשך לנשים ובעבר הייתה לו משיכה מסוימת לגברים. "הוא אמר לי שהוא מצפה שזה ייעלם ככל שהקשר ביננו יתחזק. אני זוכרת ששאלתי אותו אם הוא עושה עם זה משהו, והוא סיפר לי שהוא מלוּוֶה ברב והוסיף שיש גיבוי רבני, ושזה בסדר, ולא צריך לדאוג".
.jpg "(עיצוב: סוניה קוטובסקי)")
לשאלה המתבקשת, מדוע אמרה "כן" לאדם שאמר לה שהוא בעצם לא ממש נמשך אליה – היא מצליחה לענות רק היום, רק במבט לאחור: "היו שתי סיבות. הראשונה, שמעל הכול הייתה דמות רבנית שבעצם נתנה הכשר לכל הקשר הזה. והשנייה, שלא באמת הבנתי כלום. הייתי ילדה בת 19. גדלתי כל חיי בחברה מאוד שמרנית. הנושא של מיניות ושל בנים ובנות מתחיל להיפתח רק קצת ורק לאחרונה. עד אז זה היה עדיין סגור מאוד ולא דברו על זה. בטח לא עם בחורות בנות 19 שלפני שנייה סיימו תיכון".
מאוחר יותר במהלך הראיון, היא תוסיף: "לא חשבתי בחלומות שלי שכאשר בחור אומר לי: 'אני קצת נמשך לגברים, ולא כל כך נמשך לנשים', זה אומר שהוא הומו. המילה 'הומו' הציצה, אבל מיד פסלתי אותה כי הומואים יש רק בתל אביב".
.jpg "(עיצוב: סוניה קוטובסקי)")
מה כן היה לה בשק הכישורים לחיי נישואין? "היו שיעורים על מיניות באולפנה, אבל מאוד בסיסי כזה, ובטח לא על נטיות מיניות. באופן כללי זה היה נושא לא מדובר. לעומת זאת, על הנושא של נישואין - החצי השני שלך, וחצי גן עדן - דיברו בלי סוף. המסר היה שהיעד של כולנו הוא לעמוד מתחת לחופה. אבל מה זה אומר? מה זה בעצם נישואין? בזה לא מתעמקים.
"לכן כשהוא אמר לי את המשפט הזה, לא ייחסתי לו את החשיבות הנכונה. לא באמת הבנתי למה זה חשוב. אז נתמקד באהבה רוחנית. חייתי בחלומות של פרחים ושקיעות; אין את התכל'ס, אין את ההבנה של מה אמור להיות שם ומה יהיה חסר ביום שאחרי. לא באמת ידעתי לאן אנחנו נכנסים. לא אני וגם לא הוא תארנו לעצמנו שככה זה יהיה".
"היינו זוג מאושר עם מסכות"
הכניסה אל חיי נישואין הפכה לחוויה טראומטית וקשה. "הכול היה מאוד לא בשל, לא באמת במקום הנכון, אבל אצל הרבה זוגות צעירים בתחילת הדרך זה ככה. ההנחה הזו נתנה תחושה שהכול בסדר, אבל זה לא היה מקרה וזה מה שלא ידעתי.
"הבום קורה אחרי כמה חודשים, כשאני חוזרת מהמקווה והוא מתחמק ממני. אני שותקת, וכשאני מתחילה לדבר אני מבינה שיש ביננו פער משמעותי. אבל אנחנו עדיין ממשיכים הלאה מתוך אשליה שזה ישתפר, כי זה מה שהרב אמר לשנינו. כבר הבנתי מה קורה, אבל חייתי במחשבה שזה אמור להשתפר".
"מכאן", היא מתארת, "העניינים רק הלכו והידרדרו. חודשים לא נגענו אחד בשני, וזה משפיע על הכול. אני רציתי, אני כמהתי אליו, חיכיתי לו, אבל הוא לא היה שם. הריחוק הזה הוביל בתורו גם לקושי בתקשורת בינינו והיו מתחים. אז הלכתי לרב, לאותו רב 'שליווה' אותנו. ביקשתי עזרה, ואז באחת הפגישות בשלב מתקדם, אמרתי לו: 'הרב, אם לא יקרה פה משהו אני פשוט בורחת מהבית, כי אני כבר לא יכולה לחיות במצב הזה'. והוא ענה לי שככה זה אצל כל הזוגות הצעירים וזה נורמלי ורגיל. הוא אמר לי משהו בסגנון: 'חצי מהשכונה פה חווה כאלה קשיים. זה בסדר'. וזה לא היה בסדר".
אופציית הגירושין עולה בשלב הזה?
"התחילו הרהורים על גירושין, אבל מיד פסלתי אותם כי איך הסביבה תגיב... ואז שנינו מתחילים ללכת לטיפול - כל אחד בנפרד".
.jpg "(עיצוב: סוניה קוטובסקי)")
קוטובסקי מספרת כי המציאות עושה את שלה גם על הדימוי העצמי, ותחושת אשמה גדולה נובטת: "אם הרב אמר לי שבעלי לא הומו, אז אולי אני הלא בסדר? אולי משהו בי פגום? אולי אני הבעיה? את פשוט מתחילה לפקפק בעצמך לחלוטין.
"הטיפול גרם לנו סוף-סוף להיות כנים עם עצמנו. האיש שנישאתי לו הבין שזו הנטייה שלו והיא לא הולכת להשתנות. אני למדתי שמותר לי להגיד שרע לי ושמותר לי לבקש לעצמי חיים טובים. ואם כל הזמן קיוויתי שהמצב ישתפר - הבנתי פתאום שמגיע לי יותר ושאני רוצה יותר. בינתיים שיקרנו לעצמינו, שיקרנו אחד לשני, שיקרנו לסביבה וחייכנו כאילו הכל בסדר. היינו הזוג המאושר הזה עם המסכות".
"הרב שליווה אותנו פשוט נעלם"
קוטובסקי כבר לא כועסת. "אני במקום של השלמה עם מה שקרה", היא אומרת. "למרות שגם אחרי שהתגרשנו אף אחד לא דיבר איתי. אחד הרבנים מהיישוב אמר לי, אני מאחל לך בשורות טובות. הם ידעו, כולם ידעו ואף אחד לא דיבר איתי. אף אחד לא חשב: וואלה, הייתה פה חתיכת תקלה שילדה בת תשע-עשרה מתחתנת עם הומו ואף אחד לא עשה כלום כדי לעצור את זה, ולהפך. לא הייתה שיחה וגם לא כנס התעוררות כמו שהם יודעים לעשות".
ומה עם הרב שליווה אתכם?
"הרב שליווה אותנו פשוט נעלם. עזבי בקשת סליחה או אפילו השתתפות מינימלית בצער. כלום. כאילו הכול בסדר. זה החזיר אותי שוב לרגשות של 'איפה אני לא בסדר'. אבל אין לי כעס על הרב. יש לי כעס על המעשים שעשה, על הדעות שרווחות בקהילה על הומוסקסואליות, וחבל לי שזה המצב. זה מבעבע בתוכי שאנשים חושבים כך. החיבור הזה של חינוך לחיים בתבניות מילדות, עם חוסר התייחסות להומוסקסואליות, והטאטוא מתחת לשטיח, וחוסר הדיבור על מיניות... צריך שנערים יבינו שיש להם מקום בקהילה והם לא צריכים לברוח ולהוריד את הכיפה".
.jpg "(עיצוב: סוניה קוטובסקי)")
לאט-לאט הבינה קוטובסקי שהיא מוכרחה לעבור תהליך כדי לסגור את הפרק הזה. "לאחר הגירושין היה פחד מאוד גדול להיחשף", היא מספרת, "ובטח שלעסוק בזה בצורה פומבית כל כך. הפחד היה שם עד שהתחלתי להבין שאני ממש לא לבד וזו תופעה חברתית.
"כשסוף-סוף סיפרתי לחברה היא אמרה לי שיש לה חברה אחרת שאחותה הייתה באותו המצב כמוני. התחלתי פתאום לשמוע עוד ועוד סיפורים, ומנגד לראות את העולם שותק. משהו פשוט לא הסתדר לי. הרגשתי שמישהו חייב לדבר. מכללת 'אמונה' נתנו לי את הבמה. הפרויקט נכתב אחרי תהליך מאוד ארוך, בשלב שבו סיפרתי לכל העולם שכן, הייתי נשואה להומו".
.jpg "(עיצוב: סוניה קוטובסקי)")
הפרויקט שנולד - "הרי את" - משלב איורים וטקסטים הלקוחים משלבים שונים בתהליך שעברה. "מהתחלת הנישואין, דרך הגירושין וגם אחרי בתקופת השיקום, כשכבר הייתי במקום טוב עם עצמי. הקטעים מלוּוִים באיורים של דמות נשית שהיא בעצם אני, והטקסטים מתמקדים בחוויותיה של האישה בחיי הנישואין האלה, ואיפה זה פוגש אותה".
ואיך מגיב לזה האקס?
"היום הוא מחוץ לארון. הוא התלהב מאוד מהרעיון - והוא מעודד ותומך".
