70 שנה, 60 נוסחים: גלגולה של התפילה לשלום המדינה
הנוסח הראשון שלה נכתב עוד לפני קום המדינה, החרדים סירבו להכניס אותה לסידורים, לנוסח הצבאי היא הוכנסה רק בשנות השישים והרב עובדיה יוסף לא נתן לה הסכמה (אבל בעדות המזרח אומרים אותה קבוע): התפילה לשלום המדינה עברה גלגולים רבים, והיא אולי מבטאת יותר מכל את השבר האידיאולוגי בין הזרמים השונים בעם
לפחות 60 נוסחים איתר הד"ר יואל רפל לתפילה לשלום המדינה. אולי התפילה המבטאת יותר מכל את השבר האידיאולוגי בין הזרמים השונים בעם. אותן מילים המרגשות חלקים גדולים בעם בבתי הכנסת, ונאמרות כמעט בכל קהילה יהודית בעולם – לא מקבלות דריסה בבתי הכנסת החרדיים ובחלק מן הסידורים. אבל גם זה משתנה בשבעים שנים של עצמאות.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
למרות שהרב עובדיה יוסף לא נהג לתת "הסכמה" לסידורים שבהם מופיעה "התפילה לשלום המדינה", מתברר שבבתי כנסת רבים של יוצאי עדות המזרח, נהוג לומר מדי שבת את התפילה הזו, לצד התפילה לשלום חיילי צה"ל.
חוגגים עצמאות בערוץ היהדות :
- חגיגה עצובה מרחוק: שארית יהדות אתיופיה מתגעגעת
- אם הבנים מפנסילבניה: ארבעה חיילים - ולב שמתפוצץ מגאווה
- 70 לישראל: נולד עם המדינה - ועשה עלייה
הד"ר רפל, היסטוריון וחוקר יהדות, תרם לאחרונה לאוניברסיטת בר אילן ארכיון הכולל עשרות נוסחים של התפילה המסמלת את החיבור בין יהדות לציונות, כמו גם את ההתנגדות החרדית למדינה. התרומה יוצאת הדופן, מוצגת החל מהשבוע בספרייה המרכזית של האוניברסיטה, במסגרת תערוכה הנושאת את השם הלא-מתחכם: "התפילה לשלום המדינה".
כשעגנון הציע תיקונים
במקום מוצגים כ-30 נוסחים שונים מתוך ה-60 שאותרו, וכן עשרות סידורים ומסמכים הנקשרים בה. "עברתי על מאות מהדורות של סידורים, ומתברר כי התפילה נכנסה לסידורים בתחילת שנות ה-50. הוצאת 'סיני', שהייתה המשווקת העיקרית של סידורי התפילה, הכניסה את התפילה לסידור, אולם בהמשך הוציאה אותו.
"הוצאת 'מילר' החרדית נמנעה במשך שנים מלכלול את התפילה בסידורים שהוציאה, אך בשלוש השנים האחרונות יש לה סידורים הכוללים את התפילה לשלום המדינה, התפילה לשלום חיילי צה"ל ואפילו את נוסח התפילה ליום העצמאות".
הנוסח הראשון של התפילה לשלום מדינת ישראל נכתב עוד לפני עוד לפני קום המדינה. ליתר דיוק, בליל ה-29 בנובמבר 1947, כאשר באו"ם התנהלה ההצבעה על תוכנית החלוקה. "הרב הראשי של פתח תקווה, ראובן כץ, שהיה גם חבר מועצת הרבנות הראשית, חיבר אתה הנוסח הראשון של התפילה", אומר ד"ר רפל.
"כאשר בן גוריון הכריז על הקמת מדינת ישראל, ישב בביתו הרב איסר יהודה אונטרמן, לימים הרב הראשי האשכנזי השני, וחיבר את הנוסח השני. אחר כך נכתבו עוד כמה גרסאות, עד שבחודש אב התש"ח, כתב הרב הראשי האשכנזי הראשון, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, סבו של ח"כ יצחק-בוז'י הרצוג - את הנוסח המוכר של התפילה לשלום המדינה. את כתב-היד הוא שלח לצורך הערות ותיקונים לרב הספרדי הראשי, בן ציון חי עוזיאל, ולסופר ש"י עגנון.
"הרב עוזיאל התעקש להוסיף את הפסוק מספר דברים, 'ומל ה' את לבבך ואת לבב זרעך'. למגינת ליבו, בתחילה ההצעה לא התקבלה. אבל בהמשך הוא התעקש- ובסוף זה נכלל ברוב הנוסחים.
"עגנון הציע כמה תיקונים שרובם לא התקבלו. בין היתר, טען כי במשפט הראשון של התפילה 'אבינו שבשמים - צור ישראל מושיעו וגואלו' יש להוריד את המילה 'מושיעו'. ההערה הזו דווקא התקבלה. כך, ב-20 בספטמבר 1948, הרבה לפני שהסתיימה מלחמת השחרור - כבר פורסם באופן רשמי נוסח התפילה שציבור המתפללים התבקש לומר מדי שבת, בסמוך לקריאת התורה".
להתפלל לשלום המלכות
על השאלה מדוע החרדים התנגדו לתפילה ואפילו נהגו בתחילה לקרוע אותה מהסידורים, משיב רפל: "המילים 'ראשית צמיחת גאולתנו' המופיעות בתחילת התפילה קוממו אותם. החרדים", הוא מזכיר, "התנגדו לחזון של מדינת ישראל. לשיטתם, אין לנו שום יכולת או זכות לקבוע כי המדינה היא 'ראשית צמיחת גאולתנו'. בפועל, הפכה התפילה להיות נייר הלקמוס לבדיקה מה יחסו של האדם המאמין למדינת ישראל. להוריד את המילים - לא הייתה אופציה, ולכן היו מי שרצו להגיד תפילה למדינה, וכתבו טקסטים חלופיים".
ד"ר רפל מדגיש כי העובדה שבבתי כנסת חרדיים מסרבים להתפלל לשלום המדינה וגם לא לשלומם של חיילי צה"ל, סותרת את המסורת היהודית. לדבריו, האזכור הראשון של החובה להתפלל לשלום המדינה מופיע בספר ירמיה, שחי במאה השביעית לספירה, לפני חורבן בית המקדש הראשון.
"וְדִרְשׁוּ אֶת שְׁלוֹם הָעִיר אֲשֶׁר הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם שָׁמָּה, וְהִתְפַּלְלוּ בַעֲדָהּ, אֶל ה' כִּי בִשְׁלוֹמָהּ יִהְיֶה לָכֶם שָׁלוֹם", אומרת הנביא בפרק כ"ט. הפרשנים מסבירים כי המילה "עיר" פירושה "מדינה" או "ממלכה". ירמיה אומר לעם כי למרות שהבבלים יהרסו את ממלכת יהודה, יחריבו את בית המקדש, יהרגו חלק מהעם ואת הנותרים יגלו לבבל - חובה על השורדים להתפלל לשלום המדינה.
לטובת מי שחושבים שמדובר היה בהוראת שעה, מבהירה המשנה במסכת אבות (נכתבה במאה הראשונה לספירה): "הווי מתפלל בשלומה של מלכות, שאלמלא מוראה איש את רעהו חיים בלעו".
כשיהודים התפללו לשלום השלטון הנאצי
בימי הביניים התקבעה תפילה המתחילה במילים "הנתון תשועה למלכים", ואמירתה הפכה לנוהל מחייב בכל תפוצות ישראל. התפילה לשלום הריבון נאמרה גם כאשר היהודים סבלו. בתקופה הקומוניסטית, למשל, התפללו היהודים לשלומו של סטאלין - ובתחילת שנות ה-30 בגרמניה, התפללו היהודים מדי שבת לשלומו של השלטון הנאצי.
"כשמבקרים בארה"ב בבית כנסת, ואין זה משנה אם מדובר בזרם הרפורמי, הקונסרבטיבי או האורתודוכסי - תמיד אומרים שם את 'התפילה לשלום המלכות'", אומר ד"ר רפל. "זו הסיבה שבגללה בבתי כנסת רבים, גם של חרדים שעלו מארה"ב לישראל, נאמרת התפילה לשלום המדינה, אבל בשאר בתי הכנסת החרדיים בישראל - חסידים וליטאים כאחד - לא יברכו את חיילי צה"ל ולא יתפללו לשלום המדינה".
העיסוק בסידור התפילה הוא מסורת בבית משפחת רפל. אביו, הרב הפרופ' דב רפל, היה חוקר מוערך של הסידור, מחשבת ישראל ופילוסופיה של החינוך. הבן, שחיבר עד היום 34 ספרים, מסביר כי "סידור התפילה הוא מבחינתי מסמך, תעודה, עדות לאירועים היסטוריים - ומשקף אף מה שקרה לעם ישראל לאורך הדורות.
"הפיוט 'לכה דודי', מבטא למשל את תקופת הקבלה בצפת. תפילת 'אב הרחמים' היא ביטוי לסבל היהודים בתקופת מסעות הצלב בימי הביניים. סידור התפילה הוא למעשה 'ספר הזיכרונות של עם ישראל', הכתוב בצורה ליטורגית. פרופ' עזרא פליישר המנוח ציין כי ברור שתפילת שמונה-עשרה לא נכתבה לפני חורבן בית המקדש, מאחר והיא כוללת את המילים 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב', כלומר זו תפילה שנוצרה בעקבות החורבן".
הפיצול והקרע
שנת 1970 הייתה שנת מפתח עבור הציונות הדתית. הוצאת "מורשת" הוציאה לאור את סידור "רינת ישראל" בעריכת ד"ר שלמה טל. הסידור הותאם במיוחד עבור הציבור הדתי-לאומי שלא היה זקוק עוד לסידורים ה"חרדיים" של הוצאת "סיני" שמהם נעדרה התפילה.
גם אליהו קורן, מחבר בית ההוצאה הנושא את שמו ("קורן") והתפרסם בזכות גופן ייחודי שבו עשה שימוש, התעקש כי בסידורים שלו תיכלל התפילה. זו הסיבה שבגללה אין סיכוי שתראו בבית כנסת חרדי סידורי "רינת ישראל" או סידורים בהוצאת "קורן".
מה הייתה נקודת השבר?
"בכנסת הראשונה הייתה רשימה דתית מאוחדת שכללה את 'אגודת ישראל' ואת תנועת 'המזרחי'. ברגע שהם התפצלו נגמרה התפילה. למיטב ידיעתי, היו בתי כנסת חרדיים שאמרו את התפילה, אבל זה קרה לתקופה מוגבלת".
הרב עובדיה לא אישר, עדות המזרח לא שמעו
נתון מפתיע נוסף, הוא שבסידורי הרבנות הצבאית הופיעה התפילה לראשונה רק בשנת 1966, כאשר הרב הראשי לצה"ל. בשנת 1973, לאחר מינויו לרב הראשי האשכנזי, הוא קבע את הנוסח הסופי של התפילה לשלום המדינה.
"מעניין במיוחד היחס של הרב עובדיה יוסף לנושא", אומר ד"ר רפל. "כאשר היה רב ראשי, הוא נתן 'הסכמה' לסידורים שבהם הופיעה התפילה. לאחר שסיים את תפקידו, ובחנתי אינספור סידורים, הוא אף פעם לא נתן הסכמה לסידורים שהכילו את התפילה. בעבר שלחתי שאלון לכל בתי הכנסת בשדרות, שם הרוב הוא כמובן יוצאי עדות מזרח. בכולם, ללא יוצא מהכלל, דיווחו הגבאים כי אומרים את התפילה חרף עמדתו של הרב יוסף".
דודי בן-נעים, אוצר ספרי היהדות ב"בר אילן" ששימש אוצר התערוכה, הודה לד"ר רפל על תרומתו, ואמר כי "האוסף תרם תרומה משמעותית ביותר לאוצרות הספרייה. מעכשיו נהווה מוקד המחקר על תפילות הנקשרות במדינת ישראל. זוהי התערוכה המשמעותית והראויה ביותר לאוניברסיטה בשנת ה-70 למדינה. בזכות ייחודה של התערוכה גם הוצאנו קטלוג מיוחד שבו צילומי 27 נוסחי תפילות למדינה".
מנכ"ל בר-אילן, זהר ינון אמר כי "התפילה לשלום המדינה היא תפילה מלכדת. היא משלבת עדות וניסוחים שונים המסמלים את הכוח העצום של חיבור זה. לשמחתנו אך גם לצערנו התפילה נשארה עדיין רלוונטית. אני מאמין שאוסף התערוכה שנתרם לארכיון הציונות הדתית בבר-אילן הוא המקום הראוי מאחר והאוניברסיטה חרתה על דגלה לעסוק ביהדות, יהדות התפוצות ובציונות מיום הקמתה".
