אוגנדה: בית יולדות יהודי ראשון

החלום של המיילדת הישראלית הפך למציאות של קהילת האבאיודיאה באוגנדה: מרכז רפואי חדש (וראשון) ליולדות הוקם במחוז מבאלה, לרווחת תושבי הכפרים באזור – הרואים עצמם יהודים ואף התגיירו בגיור קונסרבטיבי. אילנה שמש, יו"ר הקהילה המסורתית "עדת שלום עמנואל" ברחובות, גייסה את הרקע המקצועי שלה במיילדות כדי לסייע לבני האבאיודיאה.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

קראו עוד בערוץ היהדות :

• הטרדות מיניות, דחייה וריחוק: להיות גרושה חרדית
• 11 חודשים במניין: למה אמרתי קדיש על אמא/ ד"ר נעמי באום
• מניו ג'רזי - לסיירת: "זו חובתנו להגן על העם שלנו"
  

קהילת האביודיאה באוגנדה(צילום: אשר שמש)

מיילדות ישראליות יגיעו למקום

הביקור עורר את שמש להתחיל בהליך גיוס כספים, שבסופו הצליחה לגייס 12 אלף דולר ששימשו אותה בהקמת מרכז היולדות, "שפרה ופועה", שנחנך לאחרונה. קמפיין מימון המונים אף נפתח לטובת המיזם (ניתן לתרום כאן). "רב הקהילה המקומית, גרשום סיזומו, והנהגת המרכז הרפואי - הקצו ארבעה חדרים שבהם הקמנו את מרכז הלידה.

אחד החדרים. מגיני דוד על הסורגים(צילום: אשר שמש)

אלפיים חברים מונה הקהילה

הקהילה היהודית האפריקנית "האבאיודאיה" נוסדה על ידי קצין צבא, סמיי קקונגולו, נוצרי שהתגייר בראשית המאה העשרים, וסחף אחריו רבים. כשנפטר בשנת 1928, הוא הותיר חלק ניכר מאדמתו לשימוש האבאיודאיה. כמנהיג הרוחני הנוכחי של הקהילה, לסיזומו יש שליטה חוקית בנכסיה. קקונגלו ביצע לעצמו ברית מילה, ומל את ילדיו ואת נתיניו. חברי השבט קיבלו על עצמם את המילה, את התורה ואת חוקיה – שבת, כשרות וחגים.

רבים מבני האבאיודאיה נולדו למשפחות שראו עצמן יהודיות וגידלו את ילדיהן על פי המסורת היהודית, אך לא תמיד היה זה המצב. בשנות השבעים הוציא אידי אמין, נשיא אוגנדה דאז, את הקהילה אל מחוץ לחוק – ומספרם הלך והידלדל עד שהגיע לכמה מאות יהודים בלבד. גם בשנות השמונים היו ניסיונות אלימים לחסל את הקהילה - באותו המקום ממש שבו עומד כעת בית הכנסת החדש.

היום נהנית הקהילה, המונה כאלפיים בני אדם, מיחס נוח יותר. היא מפעילה מרכז בריאות, שני בתי ספר, מאפייה, חברה שיתופית ובית הארחה, כמו גם תוכנית ייעור.

קהילת האביודיאה באוגנדה(צילום: אשר שמש)

זה כבר כמה שנים שהקהילה דורשת הכרה רשמית ממדינת ישראל, מתוך רצון להרגיש חלק אמיתי, לדבריהם, אך בינתיים לשווא, זאת למרות שהסוכנות היהודית הכירה בהם כבר בשנת 2009. משרד הפנים טרם הכריע לגבי מעמדם הדתי מאחר והוא מעולם לא עלה לדיון. במשרד הפנים טוענים כי מדובר ב"מצב מסובך".

הקהילה עצמה החלה להתגייר באופן רשמי רק בעשרים השנים האחרונות, לאחר סיוע ומתן חסות של התנועה הקונסרבטיבית העולמית. בשנת 2009, כשנה לאחר שהשלים חמש שנות לימודי רבנות קונסרבטיבית - מתוכן שנה בירושלים - גייר מנהיג הקהילה כיום, הרב גרשום סיזומו, כ-250 אנשים מאוגנדה וממדינות שכנות.