באיחור של מאה: נחשף פרוטוקול הפגישה בין מלך ירדן להנהגת היישוב
בינואר 1924 התקיימה פגישה חסויה בעמאן בין הנהגת היישוב היהודי למלך חוסיין בן עלי. המטרה: להציג בפני ההנהגה הערבית את חזון היישוב היהודי לחיים משותפים, ולבקש את עזרת המלך בהרגעת הרוחות. תוכן הפגישה נמצא לאחרונה באוסף מכתבים עצום שהותיר אחריו חיים יפת, ונחשף לראשונה
"אני מוכן לתת ליהודים אדמה במתנה, בתנאי שהם ייכנסו דרך הפתח ולא יפרצו פרץ בקיר לבוא פנימה. העתיד יוכיח ליהודים שאין להם שום סיבה לפחוד מפני הערבים". הדובר: חוסיין בן עלי, מלך חג'אז ואביו של עבדאללה הראשון, בפגישה חסויה בעמאן עם משלחת של מנהיגים יהודים בינואר 1924. הפגישה נועדה להציג בפני ההנהגה הערבית את חזון היישוב היהודי לחיים משותפים, לנמק את רצונם של היהודים בבית לאומי בארץ ישראל - ולבקש את עזרת המלך בהרגעת הרוחות בארץ ישראל על רקע המתיחות עם ערביי הארץ.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
הייתה זו פגישה מרתקת בין הנהגת הוועד הלאומי בארץ ישראל למנהיג הערבים ובנו, האמיר עבדאללה הראשון, שהפך לימים למלך ירדן. בפגישה הוצגו עמדותיה של ההנהגה היהודית והאופן שבה רואים הצדדים את העתיד, ותכליתה הייתה להפיג את החששות ההדדיים: "להשפיע על ערביי ארץ ישראל בכדי להרחיק את אי-ההבנה השוררת, ולהגיע לידי אחדות". דיווחים על הפגישה פורסמו באותם הימים בעיתונות העברית, אך תוכן הפגישה נותר חסוי במשך כמעט 100 שנים, ונחשף לראשונה עתה.
קראו עוד בערוץ היהדות :
מה שחילונים לא יבינו: אין מחיר לחילול שבת/ לירון נגלר-כהן
דבר השבט: ארבעה דורות - בני עקיבא אחת
פרוטוקול הישיבה הסודי שנכתב על ידי דוד ילין, ראש הוועד הפועל של הוועד הלאומי, נמצא לאחרונה בתוך אוסף מכתבים עצום שהותיר אחריו חיים יפת, פעיל ציוני שהיה אז מזכיר הוועד הלאומי ולימים כיהן סמנכ"ל משרד הסעד. נכדו גלעד יפת, מנכ"ל חברת MyHeritage, נבר במאות המכתבים המרגשים ששלח סבו לבני משפחתו שנותרו בביאליסטוק, פולין, ונדהם למצוא גם מסמך רשמי של הוועד הלאומי, ובו פרוטוקול הפגישה בעמאן. כמי שיודע היטב להעריך את חשיבותה של רשומה היסטורית, הבין יפת מיד שמדובר באוצר.
"חבר נכבד", כתב ילין בראש המסמך, "אנו מתכבדים בזה להציג את פרטי הנסיעה של המשלחת היהודית לעמאן. פרטי הדברים האלה הם בסוד כמוס ואין לפרסמם, לא בעיתונים ולא לאנשים אחרים. לא לפרסום!"
24 שנים לאחר חתימת הסכם השלום עם ירדן, ועל רקע הודעתה הדרמטית כי נספחים להסכם שחתמה עם ישראל יבוטלו לצד דרישתה להשיב אליה שטחים - מרתק לקרוא מה חשבו אז הצדדים על עתידם המשותף של עמי האזור, אילו רק יכירו בזכויותיהם "ההיסטוריות והמשפטיות" של שני הצדדים: היהודים השבים עתה מהתפוצות לאדמתם, והערבים שישבו אז על אותה האדמה.
המשלחת היהודית לעמאן כללה את דוד ילין, נשיא הוועד הפועל של הוועד הלאומי ליהודי ארץ ישראל; הקולונל פרדריק קיש, מנהל המחלקה המדינית של ההנהלה הציונית בירושלים, והרב יעקב מאיר - רבה הראשי של ארץ ישראל. בפרוטוקול תיאר ילין כיצד הגיעו השלושה אל מפקדת הצבא בעמאן, שם המתינו פרשים ללוותם אל היכל המלך. עם הגעתם להיכל התקבלו במשמר כבוד של הצבא: "עמדו אנשי צבא שתי שורות עד הבית המשמש למעונו של המלך, בעוברנו הרימו את נשקיהם, נכנסנו פנימה, שם קידם את פנינו בברכה האמיר עבדאללה".
מלבד המלך חוסיין בן עלי ובנו, האמיר עבדאללה, נכחו במפגש גם פואד אל-כתיב, יועץ המלך לענייני חוץ, וכן ג'ון פילבי, נציג הממשל הבריטי בעבר הירדן. הפגישה החלה בדברי ברכה. הרב מאיר חפץ עמד לשאת דבריו, אף על פי שהמלך חוסיין ביקש ממנו לשבת, "באומרו כי אם הוא חייב לדבר את דבריו בעמידה, גם אני מחויב לעמוד. אם תשב אתה, אוכל לשבת גם אנוכי". אך הרב התעקש. השניים נעמדו והרב ובירך את חוסיין בברכות השמורות למלכים: "שחלק מכבודו לבשר ודם" וברכת "הנותן תשועה".
המלך השיב במחווה משלו. בנו, עבדאללה, יצא מהחדר ושב בחזרה כעבור זמן קצר ובידו אות הכבוד איסתיקלאל, שאותו העניק לרב מאיר. "אני מודה לך בשם ההסתדרות הציונית, באת כוחה של 15 מיליון היהודים בכל הארצות", אמר קיש לעבדאללה על מחוותו המרגשת לרב הראשי.
אז נטל ילין את רשות הדיבור ופנה למלך: "אנחנו היהודים, היושבים בארץ ישראל והשבים אליה, חפצים כולנו לפתח את הארץ בעבודה משותפת עם הערבים, מפני ששני העמים הם אחים בני אב אחד, אברהם".
הוא ציין כי יהודים וערבים הובילו יחד את הקידמה בעולם. "העבודה המשותפת שלנו הייתה גדולה בייחוד בימי הביניים, ימי החושך בארצות אירופה, בשעה שהיהודים והערבים עבדו יחדיו להפיץ את החוכמה והמדע. ועתה, בשובנו להחיות את ארצנו, רק רגש אחד ממלא את ליבנו – שנוכל לעבוד את עבודת התחייה בשקט ובמרץ עם אחינו הערבים".
על כך השיב המלך: "אלוהים אמר בספרו, 'היו עוזרים איש לרעהו במעשה הטוב והצודק', וזוהי חובתנו. העם הערבי נכון תמיד להושיט יד עזרה לאלה החפצים לעבוד איתו".
הקולונל קיש הגיש למלך מגילה ובה החלטת הקונגרס הציוני. "המגילה הייתה כתובה בעברית עם תרגום ערבי, והושמה בתוך תיק של כסף", ציין ילין במזכר. יועצו של המלך, אל-כתיב, נעמד והקריאה בקול רם. "חפצים הננו להביע את אמונתנו כי שני העמים השמיים הגדולים המאוחדים מימי קדם, יבינו בשעה זו של תחייתם הלאומית את הצורך לשתף את ענייניהם המשותפים החיוניים על ידי התאמצות מיוחדת.
"העם היהודי שואף לחיות עם העמים הערבים חיי אחווה ויחס של כבוד הדדי ולעבוד עימהם שכם אחד, כדי לעשות את המולדת המשותפת לארץ פורייה, אשר תחייתה תבטיח לכל עם ועם היושב בה התפתחות לאומית בלתי מופרעה".
ההודעה שמסרו הנציגים היהודים למלך כללה גם ציטוט מהחלטת הקונגרס הציוני משנת 1923, ולפיה "הקונגרס רואה ביקיצת המזרח אחד הגורמים הכי חשובים להקמת הריסות העולם. העם היהודי שואף להתאחד עם העולם החדש הזה", הקריא יועץ המלך מתוך המגילה.
"אנו רוצים להעיר את לב הוד מלכותו אל עובדה אחת שאין חולק עליה: ארץ ישראל תופסת מקום מיוחד בלב העם היהודי, מטבע הקשרים ההיסטוריים ומפני אהבתו לארץ הזאת ושאיפתו לבנות אותה. אנו מאמינים כי ההרמוניה הלאומית בינינו לבין העם הערבי בארץ ישראל תהיה לגורם חשוב לכונן מחדש את אושרן של הארצות הסמוכות".
בתום הקראת המגילה, הצהיר המלך חוסיין כי "הערבים יעמדו תמיד לצד היושר". הוא אמר לנוכחים כי הערבים מרדו בטורקים אך ורק כדי להגן על זכויותיהם. "על היהודים לעזור לערבים להגן על זכויותיהם. כל השמועות באירופה בנוגע למטרות הערבים הן בדויות, הערבים שואפים רק להגן על זכויותיהם הלאומיות, ומוכנים לקבל את עזרת היהודים בשביל מטרה זו".
חוסיין טען כי איננו מבדיל בין יהודי לשאינו יהודי, והוסיף כי חששם של היהודים איננו מוצדק. "ליבי וארצי פתוחים לקבל את היהודים. אני מוכן לתת ליהודים אדמה במתנה, בתנאי שהם ייכנסו דרך הפתח ולא יפרצו פרץ בקיר לבוא פנימה. העתיד יוכיח ליהודים שאין להם שום סיבה לפחד מן הערבים".
בתום הפגישה עם המלך התפנו הנוכחים לארוחת צהריים, בהשתתפות האמיר עבדאללה וראש העיר עמאן. אחר הסעודה ושתיית הקפה, נכתב בדו"ח הסודי, פנה הקולונל קיש אל המלך עצמו בבקשה לסייע ליהודי תימן. "הקולונל קיש ביקש מהוד מלכותו להשתמש בכל השפעתו להשפיע על האימאם יחיא, לטובת היהודים הנרדפים בימים אלה בארץ תימן". המלך השיב לקיש כי לפי ידיעתו הדבר איננו נכון, והבטיח להתערב בדבר אם יציגו בפניו ידיעות מפורטות בנושא.
משם המשיכו נציגי הוועד הלאומי לפגישה עם האמיר עבדאללה, שנשמע פחות דיפלומטי מאביו. ילין ביקש מעבדאללה להשפיע על ערביי ארץ ישראל, ו"להסדיר את אי-ההבנה השוררת כעת". עבדאללה השיב כי שוחח בנושא עם מנהיגים ציונים אחרים, בהם חיים ויצמן, אולם "כנראה מעשי הציונים אינם כה טובים כדבריהם, והוא חושב שיש לציונים מטרות נסתרות".
קיש השיב לעבדאללה כי "אין ליהודים שום מטרות נסתרות, הם שואפים רק לשוב לארץ ישראל ולחדש בה את חייהם הלאומיים מבלי לפגוע בזכויות של הערבים. פעילותם הנוכחית של היהודים מעידה שאין להם שום מטרות אחרות נסתרות".
"ומה פירושה של הצהרת בלפור?", שאל עבדאללה. "הצהרת בלפור היא הכרת עובדות היסטוריות", השיב קיש. "העובדה הראשונה היא שהיהודים היו לפנים לאום בארץ ישראל. העובדה השנייה היא שהם גורשו ממנה בכוח הזרוע. העובדה השלישית היא שהיהודים לא איבדו מעולם את הכרתם הלאומית בנוגע לארץ ישראל בתור ארץ מולדתם הלאומית. הצהרת בלפור מכירה בעובדות הללו ובזכויות הנובעות מהן בשביל היהודים".
על כך ענה עבדאללה: "בעוד שזכויות העבריים בארץ ישראל יש להן ערך היסטורי בלבד, אז גם משפטי, אבל זכויות הערבים הן למעשה זכויות של עם היושב על אדמתו, והיהודים הרי יושבים בכל הארצות".
ילין לא יכול היה שלא להגיב לדברים. "יש הבדל רב בין עמים אחרים לבין היהודים", השיב למלך. "אף שהם מפוזרים בכל הארצות, הרגישו תמיד שאין בשבילם ארץ אחרת. הם לא מצאו סיפוק בשום מקום, ובתפילותיהם וגעגועיהם זכרו תמיד את ציון מולדתם, בעוד שעמים אחרים מצאו סיפוק בחייהם".
את המפגש שנערך לפני 94 שנים חתם עבדאללה בצורך להגיע להסכמה במהירות כי הזמן, לדבריו, משחק לרעת הצדדים. "עבדאללה אמר כי הוא מבין את רגשותיו של העם העברי שיש לו געגועים למולדתו וארצו, והיה מרוצה מאוד אלמלא גורש מארצו לפני אלפיים שנה, אבל צריך להתחשב בזכויות הפוליטיות של העם הערבי בארץ ישראל, ואם רק היהודים יצהירו על הסכמתם להכיר בזכויות הללו, יוכלו לבוא לארץ ולהתפתח בכל חופש".
הוא הבטיח כי "אם הזכויות המדיניות של הערבים יישמרו, אז הם יקדמו בברכה את היהודים לא רק בארץ ישראל - אלא גם בשאר הארצות הערביות", והדגיש את הנחיצות למהר בפתרון השאלה הזו, "בטרם סבלנותם של הערבים תפקע".
ח"כ יואב קיש מהליכוד, נכדו של פרדריק קיש, התרגש לשמוע על הפרוטוקול שנחשף כעת. "סבא עלה מאנגליה וראה שליחות לבנות גשר בין היהודים לערביי האזור", אומר קיש. "זה היה תפקידו בתור יושב ראש המחלקה המדינית. הוא בא עם המון כוונות טובות, אבל חמש שנים לאחר הפגישה הזו שבה השתתף חווה את פרעות תרפ"ט והגיע למסקנה שהניסיון הזה כנראה לא יצליח, ועל כן עלינו להוביל בכוחות עצמנו את תנועת הלאום".
הקולונל קיש נהרג במהלך שירותו כקצין הנדסה בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה, כאשר עלה על מוקש בתוניסיה באפריל 1943. הוא נקבר בבית הקברות הצבאי הבריטי מדרום לעיר תוניס, ועל שמו נקרא כפר קיש בגליל התחתון, שהוקם על ידי חיילים ששירתו תחת פיקודו.
האמיר עבדאללה הראשון הפך למלך ירדן בשנת 1946 ונרצח בירושלים בשנת 1951 על ידי מתנקש פלסטיני, עקב שמועות שלפיהן התכוון לחתום על הסכם שלום עם ישראל. נכדו חוסיין נפצע בהתנקשות זו, אך אמר כי ניצל הודות למדליה על חזהו שהדפה את כדור המתנקש. לימים הפך למלך חוסיין וחתם על הסכם השלום עם ישראל בשנת 1994. מולו חתם על הסכם השלום יצחק רבין, ששנה לאחר מכן, בדומה למלך עבדאללה, נרצח אף הוא מכדורי מתנקש על מזבח השלום במזרח התיכון.