סבא שלי היה רב: יצחק בוז'י הרצוג בעקבות שורשיו
הוא הקים את בתי הדין הרבניים במאבק סיזיפי, קשר את ענייני הדת והמדינה - והיה ציוני בכל נשמתו: הרב הראשי הראשון, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, עומד במרכזה של ביוגרפיה מחודשת היוצאת בימים אלה, שבעריכתה השתתף נכדו הקרוי על שמו: "סבא נפגע בסוף חייו מההקצנה הדתית, אך הבין את גודל השעה"
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות >>
יצחק (בוז'י) הרצוג נולד בשנת 1960, שנה לאחר פטירת סבו, יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שעל שמו אף נקרא. אביו, חיים הרצוג, עשה קריירה פוליטית מרשימה במגוון תפקידי שרים, כיהן כיו"ר האופוזיציה וכנשיאה השישי של מדינת ישראל.
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- ספר: אבי המצוינות הדתית: הרב שעיצב דורות של מנהיגים
- עיון: אם נמה העברית - כיצד התעוררה ?
- אוכל: בין פולין לאתיופיה: כך הפך הטשולנט למאכל הכי יהודי בעולם
- תיאטרון: בתו של "מהנדס הגדרות" של אושוויץ מבקשת סליחה
- שואה: אלוהים במרתף: המוזיאון שהקדים את יד ושם
- תערוכה: החתימה המקורית - וכתבי יד נדירים של הרמב"ם
- קליפ: לפרדי מרקורי יש נחת: רפסודיה בוהמית שלא שמעתם
- אלבום: רזאל, הדור הבא: שרות כנגד כל המכשולים
- פרשנות: "המקרה המוזר של התנ"ך": בעקבות השאלות הפתוחות
- סרט: הסיפור האמיתי מאחורי "סיפור אחר
"
"סבא השפיע על חיי המשפחה שלנו בצורה מאוד חזקה", הרצוג אומר. "הוא לא הסתגר בד' אמות של הלכה, אף שהיה אחד מענקי התקופה, אלא עשה הכול כדי לתת פתרונות למציאות שפקדה את בני דורו מתוך אמונה אמיתית בעקרונות היהדות, בציונות ובצור ישראל וגואלו".
ירש את האמונה
בוז'י הרצוג למד בבית ספר דתי, לאחר שאביו הבטיח זאת לסבא - אולם הוא מודה כי הוא אינו אדם שומר תורה ומצוות במובנו הפשוט של המונח. האמונה, לדבריו, הינה משהו מאוד אישי בהווייתו, שאיננה מתכתבת בהכרח עם סוג הכיפה וגודלה.
ההשפעה של הרב על צאצאיו הובילה את חיים הרצוג, בכהונתו כשגריר ישראל באו"ם, לשאת את נאומו המפורסם אודות השוואת הציונות לגזענות, שבסיומו קרע את נייר ההחלטה לשניים, תוך שחזור האקט המפורסם לא פחות של אביו, הרב הראשי, שקרע בשנת 1939 את הספר הלבן הבריטי שהגביל את העלייה לארץ ישראל.
"אני שואל את עצמי, כמאמר השיר: איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא? איפה ישנם עוד רבנים מסוגו של הרב הרצוג?" אומר הנכד. גם מחברה של הביוגרפיה, הסופר שאול מייזליש, מתפעל באופן גלוי: "כשהתחלתי לכתוב לא האמנתי שיש בכלל רבנים כאלה. אדם שיוצא מתוך האיצטלה הרבנית ונמצא בכל צומת יהודית-רבנית-מדינית ואפילו ביטחונית. אני לא נתקלתי בדבר כזה".
מסע ההצלה שהוביל הרב
הרב הרצוג (נולד בשנת 1888 ונפטר ב-1959) היה דמות מרכזית באירועים שקדמו להקמתה של המדינה. הוא התמודד עם ראשי השלטון הבריטי, שהעריצו אותו, בשאלת חלוקת ארץ ישראל - ומנע כמעט בגופו את עלייתם לגרדום של לוחמי מחתרות. עוד קודם לשואה קרא ליהודים לברוח מאירופה, ובעיצומה של המלחמה יצא למסע הצלה באירופה וארה"ב.
במסעותיו הציל אלפי יהודים ומאות רבנים ואדמו"רים ממוות וודאי, ומיד לאחר השואה חילץ אלפי יהודים, ובעיקר כאלה ששהו במנזרים הרבים. בשנת 1936 התמנה לרבה הראשי האשכנזי של ארץ ישראל, ונותר בתפקיד עד ליום מותו. כך קבע - מול בן גוריון וראשי היישוב - את השפעתה של הרבנות הראשית על אופיה של מדינת ישראל היהודית-דמוקרטית. את התפילה לשלום המדינה, אגב, חיבר הוא, ולא כפי שרבים מייחסים בטעות לש"י עגנון.
"ברמה האישית, אני נתקל עד לימים אלה ממש בילדים ששהו בבתי יתומים ובמנזרים וסבא חילץ אותם. הוא נפגש עם האפיפיור ב-1940, ושוב ב-1946, שם דרש מפיוס ה-12 להשיב את הילדים לחיק היהדות. האפיפיור לא הסביר פנים לרב, והוא החליט לצאת למסע על פני אירופה כולה ממערבה ועד מזרחה כשבדרכו הוא מציל את אלפי הילדים".
הסב, האב והבן
עם קום המדינה החל הרב הרצוג לעסוק במשימה הגדולה שנטל על שכמו: כינונה של חוקה יהודית שתהא מבוססת על עקרונות התורה והאמונה. במאבק סיזיפי הקים בתי דין ברחבי ישראל, הוביל חוקים לסמכותו הבלעדית של השיפוט הרבני בענייני אישות, ושאף למדינה תיאוקראטית-דמוקרטית. מדייני ישראל דרש התחשבות במציאות האקטואלית כדי לשמר את המציאות המורכבת של מדינה יהודית-דמוקרטית.
המאבקים והעמדות המורכבות והנועזות של הרב הראשי הראשון הובילו לביקורות ולמתקפות מימין ומשמאל. "סבא נפגע בסוף חייו מההקצנה הדתית", אומר בוז'י הרצוג. "הוא האמין ביהדות מחבקת תוך כדי שמירה על עקרונות היהדות האורתודוכסית בצורה מוחלטת. הוא האמין שאפשר למצוא פתרונות לכל דבר תחת עקרונות ההלכה.
"היו לא מעט התנכלויות כלפיו, אבל הסבא שלי הבין את גודל השעה. הוא הבין שאחרי אלפיים שנות גלות הגיע הזמן לקחת את הריבונות היהודית בידיים, לייצר התאמה בין ההלכה לרגע המכונן וההיסטורי בחיי העם היהודי, ולכן הוא קיבל החלטות נדירות שעד עצם היום הזה איש לא העז לקחת".
כשסבתא הייתה מנהיגה פמיניסטית
שורשיו של יו"ר הסוכנות היהודית נטועים לא רק אצל אביו וסבו - אלא גם אצל סבתו, הרבנית שרה הרצוג, שהשפיעה עמוקות על חייו: "סבא עודד את סבתא להיות פעילה ומנהיגה פמיניסטית", הוא אומר. "היא הקימה את תנועת הנשים הדתית הגדולה 'אמונה', את בית החולים 'עזרת נשים' בירושלים שלימים קיבל את השם 'הרצוג', בתי יתומים ומוסדות רבים נוספים, גם הפעילות הזו הינה חלק מההחלטות והמשימות הגדולות שבני הזוג הללו לקחו על עצמם ברגעים המכוננים של העם היהודי".
בעקבות הצלחתו של הספר ודמותו הפנומנלית של הרב, יצר המחבר, שאול מייזליש, סרט אודותיו ובשנים האחרונות הופיע עם בוז'י הרצוג בפני קהלים שונים: "בכל מקום מימין או משמאל התקבלנו בהתלהבות רבה", אומר מייזליש.
"ההשגחה נטעה את סבא במקום הזה, ברגע הגדול הזה", מוסיף הרצוג, "והוא זכה להערצה מכולם: מגדולי התורה החרדים, מהדתיים הלאומיים ומראשי היישוב כולל הרוויזיניסטיים שבהם. הוא הניע תהליכי פשרה והידברות".
מה בעיניך תפקידה של הרבנות היום?
"למנהיגות הרבנית יש תפקיד עצום. אני מצוי היום בפוזיציה שממנה אני מתבונן במבט על ושואל את עצמי כיצד אנחנו מונעים פילוג היסטורי שעלול לסכן את העם היהודי. אפשר למנוע את זה באהבת ישראל, באהבת חינם.
"אני הולך מקבוצה לקבוצה וממנהיג למנהיג בעם היהודי, ומבקש: אל תכפישו, אל תפסלו יהודים אחרים. לכולם יש אמונה ויש לכבד כל איש בדרכו. לתפוצות, לצפון-אמריקה למשל, אני אומר כי ישראל היא חברה משתנה, מתהווה ומתפתחת, והתמונות בטלוויזיה לא תמיד משקפות את יופיה. אבל זה מחייב את כולם להירגע ולייצר דיאלוג וחיבורים לפני שנמצא את ירושלים ובבל נוטשות האחת את רעותה – דבר שמסוכן לשני הצדדים. את זה אני עושה ברוח תפיסתו של סבא, הרב הרצוג".
