סרט נדיר: ירושלים של שנות ה-30 בצבע
הסמטה הצרה של הכותל המערבי מאחורי שכונת המוגרבים, שער יפו והשוק המוסלמי, בנק ברקליס ועוד - משפחת מרגוליס הגיעה לטייל בארץ ישראל שתחת המנדט הבריטי, ותיעדה את ירושלים על מלוא יופיה ומורכבותה בימים ההם בסרט צבעוני שהגיע לפרויקט הדיגיטציה של סינמטק ירושלים
סרטון נדיר משנות השלושים של סינמטק ירושלים - ארכיון ישראלי לסרטים, שעולה ב-ynet בראשוניות, מראה את בירת ישראל על מלוא יופיה ומורכבותה בימים ההם: שער יפו והשוק המוסלמי, בית היתומים היהודי של דיסקין, האוניברסיטה בהר הצופים, כיכר צה"ל כשעוד הייתה בנק ברקליס, רחוב ממילא (הרבה לפני שהפך לקניון) ועוד אתרים רבים.
<< הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. כנסו >>
ומעל לכל אלו – תמונות נדירות של הכותל המערבי באותם הימים, כשהוא סמטה צרה, ללא הרחבה המוכרת היום, ומלפניו בתי שכונת המוגרבים שייהרסו לימים לאחר השיבה לירושלים בשנת 1967.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ש"ס עותרת נגד עיריית עפולה: לקיים את האירוע בהפרדה
- שלב אחרי שלב: כך נחרבה ירושלים
- אפר מהשריפה ואבנים מהחומה: בעקבות העדויות לחורבן
את כל הטוב הזה צילמה משפחת מרגוליס שביקרה באותן השנים בפלשתינה בטיול משפחתי. אבי המשפחה, אלכסנדר, הצטייד במצלמת 16 מ"מ, וצילם באופן נדיר לאותם הזמנים – סרט צבעוני. החומר הועבר לארכיון הסינמטק בירושלים, עד שנסרק לאחרונה בפרויקט הדיגיטציה, ומוצג כעת לגולשי ynet.
לאורך הקיר שמול הכותל
בסרטון נראים בני היישוב הישן בלבושם החרדי, מוסלמים בגלביות, נשים בכובעים מטורזנים, גמלים וחמורים – וגם כמה מכוניות ששמשו את השלטון בשנת השלושים. בכותל פושטים יד קבצנים לנדבה. "בכותל המערבי תמיד היו קבצנים", אומר הרב ישראל גליס, דור עשירי בירושלים, ואחד ממספרי הסיפורים הטובים ביותר שידעה הבירה.
"כבר בספר משלי נכתב 'צדקה תציל ממוות', ונתינת צדקה היא חלק אינטרגלי מהתפילה. באותה תקופה שבה צולם הסרטון, היו מגיעים מברקים מחו"ל על מישהו חולה, או על יהודי שפרנסתו קשה. מיד היו יוצאים להתפלל בכותל, ובסוף התפילה מעניקים נדבה לקבצנים שישבו לאורך הקיר שמול הכותל".
לדבריו, בניגוד למה שרבים טועים לחשוב, מאז סוף המאה היו היהודים רוב מניינה ובניינה של ירושלים: "במפקד הראשון שביצעו הבריטים ב-1922 היו 31,100 יהודים, 14,700 נוצרים ורק 13,400 מוסלמים. בשנת 1931 היו בעיר 53,800 יהודים, 19,300 נוצרים ו-19,900 מוסלמים, ובמפקד זה לא נכללו תושבי השכונות היהודיות ה'חדשות'".
למה אין עצים בירושלים של אז
בירושלים של תחילת המאה הקודמת היו מעט אנשים, קומץ מכוניות ואוטובוסים, והרבה מאוד חמורים וסוסים – אבל מעט מאוד עצים, כפי שניתן לראות בסרטון. בשלהי השלטון העות'מאני הושמדו היערות בארץ ישראל בצורה שיטתית. מיד לאחר שהבריטים כבשו את הארץ ב-1917, הם החלו לקדם במרץ נטיעת יערות, למרות ההתנגדות הנחרצת מצד הציבור החרדי בירושלים.
"כבר במסכת בבא בתרא מוזכר ש'אין אין עושים בירושלים גינות לגידולים חקלאיים ופרדסים'", מסבר הרב גליס. "ובאמת, כשהתחילו לבנות את שכונת מאה שערים 1874, עשו גינה שעד היום אין בה כלום חוץ משני בורות. גם כשאבא שלי הקים ברחוב חזנוביץ את שיכון אוגדת ישראל, בצורת ח', באמצע הייתה צריכה להיות גינה, רק שהרבנים אסרו לטעת שם עצים".
הבתים מסרטון מחופים כבר אז באבן ירושלמית: "אלו חלק מהפקודות שנתנו הבריטים. יש סוגים שונים של אבנים, והבנייה בירושלים היא בעיקר בעזרת אבן גיר קשה, שמכונה על ידי הערבים 'מיזי יהוד', על שם 'היהודים קשי העורף'. זו אבן שהיא גם חזקה וגם לא קולטת גשם.
"בזכות האבנים האלו גם יודעים שבירושלים העתיקה חיו יהודים רבים, למרות הניסיון של המוסלמים למחוק את ההיסטוריה. המשפחה שלי, למשל, גרה ברובע המוסלמי ברחוב מעלות חלאדיה פינת הסראייה. באותה תקופה עוד לא המציאו את הפלסטיק, ולכן בכל בית שבו גרו יהודים חצבו שקע במשקוף האבן, ובתוכו הטמינו את המזוזה. כשמסתובבים ברובע המוסלמי, רואים משקופים רבים שבהם שקע באבן, סימן ליהודים שגרו במקום עד למלחמת השחרור".
כשהאשכנזים התחפשו לספרדים
"בסרטון רואים יהודים אשכנזים עם הכובע הירושלמי ששוליו עגולים, כשהם לובשים קפטן, מעין בגד דמוי גלימה המכונה 'כתונת פסים'", מספר הרב גליס, שירצה על הנושא בשבוע הבא (12/8-15/8) במוזיאון חצר היישוב הישן, בפסטיבל "מאאתיים סיפורים ירושלמיים".
"כדי לדעת למה החרדים האשכנזים לובשים את הבגד הזה, צריך לחזור לשנת 1700, שבה הגיע לירושלים רבי יהודה החסיד. הוא הספיק לחיות בירושלים ימים ספורים לפני שנפטר בגיל 41, ובזמן הקצר הזה הספיק לקנות את המגרש הסמוך לבית הכנסת הרמב"ן, כדי לבנות בית כנסת לאשכנזים. לאחר פטירתו נשאר חוב גדול לבנאים הערבים, ובעקבות כך נאסר על יהודים אשכנזים לגור בירושלים במשך יותר ממאה שנה.
"בתחילת המאה ה-19 החלו רבי אברהם שלמה זלמן צורף ועוד אשכנזים מתלמידי הגר"א, לגור בירושלים, וכדי שלא יזהו אותם הם התלבשו ב'כתונת פסים', כמו הערבים והיהודים-הספרדים. רק בשנת 1836 הצליח הרב צורף להסדיר את החובות, ולהתיר ליהודים אשכנזים לגור בירושלים. אבל הבגד המסורתי נשאר, למעט חלק מהאשכנזים שהתחילו ללבוש מעליו צ'ובה, מעיל-עליון בצבע חום".
פרויקט הדיגיטציה של סינמטק ירושלים יצא לדרך לפני שלוש שנים. "הסרטים יונגשו באמצעות חוויות דיגיטליות ייחודיות באתר אינטראקטיבי המוקם בימים אלה, אשר יעלה לאוויר בעוד כשנה", אומר מאיר רוסו, מנהל הארכיון ופרויקט הדיגיטציה. "כך יוכלו הצופים להתרשם מאלפי קטעים מדהימים ונדירים שהסתתרו על המדפים בתוך קופסאות פח".
- סייעה בהכנת הכתבה: תמר הירדני
