80 שנים לארץ עוץ: הסמלים היהודיים מאחורי הקשת
השנה היא 1939 כאשר שלושה מפיקים, מלחין ופזמונאי - כולם יהודים - יוצרים את הקוסם מארץ עוץ. איזו ארץ הסתתרה באמת מעבר לקשת, מי ניצלו בעקיפין בזכות ההפקה - וכיצד השפיע המצב הפוליטי על סרט הפנטזיה
80 שנים חוגגת בימים אלה הקלסיקה הקולנועית "הקוסם מארץ עוץ", ואייל בורס, ראש מסלול טלוויזיה וקולנוע בבית הספר לתקשורת, אוניברסיטת אריאל, מספר באולפן ynet על ההקשרים הפוליטיים, האידיאולוגיים והיהודיים שמאחורי כמה מהשירים והסצנות הידועים בתולדות הקולנוע.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
שני פרסי אוסקר קטפו המלחין הרולד ארלן והפזמונאי יפ הרבורג, הן על המוזיקה בסרט והן על השיר "אי שם מעבר לקשת", אך הלכו לעולמם חסרי תהילה. שניהם היו יהודים, צאצאים למהגרים חרדים דוברי יידיש ממזרח אירופה. השנה היא 1939 – השלטון הנאצי מתבוסס והיהודים שקועים עד צוואר באירופה שסוגרת עליהם.
מתוך "הקוסם מארץ עוץ"
"אפילו אם הם לא הכירו את השיר של שאול טשרניחובסקי, 'אומרים ישנה ארץ', שנכתב 16 שנים קודם לכן - הם ידעו שבאירופה חיים הרבה יהודים שלא יכולים לעוף מעבר לקשת, ומצבם קודר", אומר בורס.
"אם אנחנו מסתכלים בעיניים קצת ציוניות על השיר, ייתכן שהארץ מעבר לקשת היא לא ארץ עוץ - אלא ארץ ישראל שאליה יהודי אירופה רוצים לברוח... כשאתה גדל בבית יהודי דובר יידיש וההורים שלך ממזרח אירופה, כמה זה כבר יכול להתרחק ממך כשאתה כותב שיר שנקרא 'מעבר לקשת'".
בורס מספר כי "124 גמדים אמיתיים משחקים בסרט, בתקופה שבה עוד לא היה CGI. את הלהקה הזו ארגן מפיק אוסטרי, ורובם הגיעו מאוסטריה וגרמניה לאחר מלחמת העולם הראשונה. לו היו נשארים שם, הם היו מוצאים להורג עוד לפני היהודים, כך שהסרט הזה שהופק על ידי שלושה מפיקים יהודים (לב, גולדווין ומאייר), הציל בעקיפין 124 בני אדם מהשואה".
עוד תרבות בערוץ היהדות :
- קולנוע: מיליוני שקלים ובלי רומנטיקה: הקולנוע של הנשים החרדיות
- קליפ: עם כיסוי ראש, לא בהפרדה: "אישה ששרה היא לא חפץ "
- ביקורת: מלך האריות: כשהערכים הוחלפו באקונה מטטה
- תערוכה: עדויות לעבודה הזרה שקדמה לחורבן
- דוקו: חוף המבטחים של הנשים
לפנייה לכתב/ת 
הסמליות שמאחורי הפרטים
מומלצים
