דתיים, הפסדתם: החרדים ניצחו בקרב על הלב היהודי

שנים מפמפמים לנו שהציונות הדתית קרובה יותר לציבור המסורתי והחילוני מאשר היהדות החרדית. בין המגזר הדתי-לאומי לזה המסורתי והחילוני קיימים ממשקים רבים בחיי היום-יום, וסולם הערכים שלהם נראה מאוד דומה. ולמרות זאת, בכל פעם שהחילוני הממוצע מחפש יהדות - הוא בוחר לעשות זאת עם הציבור החרדי: הרבנים שאיתם הוא מתייעץ, בתי הכנסת והעמותות שלהן הוא תורם - רובם המוחלט שייכים לציבור החרדי. יתרה מכך, כאשר "החילוני המובהק" יחפש את הקשר שלו לתורה, לערכי היהדות ולמסורת, הוא יעדיף לעשות את זה בשדה החרדי, במודע או שלא.

<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>  

קראו עוד בערוץ היהדות : 

• אבִּי, מליק איל עאלם: כן, זה שיר חסידי
• ארה"ב: לומדים על רצח האינדיאנים דרך השואה
  

בלגיה: נאסרה שחיטה כשרה במחוז ולוניה

שני דברים מרכזיים הביאו לנתק הזה: הראשון, ההשקעה שלנו בשיח הפנים-מגזרי בתוך ההתנחלויות. השקעה זו הייתה הכרחית ומבורכת לשעתה, אך גבתה מאיתנו מחיר כפול: הן בתדמית "מדינית-ביטחונית" ופחות "תורנית" – והן בחוסר אינטראקציה יהודית עם הציבור, כאותו אדם הספון בין כתלי בית המדרש וצועק לאנשים שהולכים ברחוב.

רב המשותף, אבל הרב לא משותף(צילום: אור גואטה)

שנית, בחרנו בשיח פשרני, בעל מאפיינים של התרבות המערבית, כזו שמציבה סימן שאלה כלפי כל דבר: חז"ל, התורה, המשפחה היהודית. שכחנו שבשביל להתחבר אתה צריך להיות מחובר: מחובר לזהות היהודית שלך, לתורה שלך, לעם שלך. אתה צריך לדעת לדבר את השפה.

עברנו לדבר על ערכים אוניברסליים ושכחנו לדבר על התורה, שכחנו להזכיר את הקדוש ברוך-הוא, שכחנו איך לדבר פשוט, עממי ולא מתחכם. שמטנו את הגאווה בתרבות היהודית שלנו. שכחנו להעצים יסודות פשוטים של חום וחיבה, ובתוכו הכבוד לרבנים.

גשרים שלא מובילים לשום מקום

עם ישראל הוא עם מאמין. הוא מאמין בה', מכבד את התורה, מעריך את חז"ל ורוצה לשמוע היופי שבתנ"ך. כשלא-דתיים מבקשים להתחבר ליהדות הם לא מחפשים הסבר שמציג את אריסטו בשורה אחת עם רבי עקיבא, או "רב" שמעביר שיעורים בגנותם של חז"לינו. ומהצד השני, גם לא רב שינזוף ויסביר להם למה הם "לא בסדר" מהמרפסת של הישיבה. עם ישראל מאמין בתורה, רוצה אמונה ואהבה.

השפה הטבעית סייעה לש"ס לנצח את המגזר הדתי-לאומי, וקבעה בתודעה כנגד כל הסיכויים כי הם הבית היהודי לחילונים. בבחירות האחרונות הפסיד הציבור הדתי-לאומי כשלושה מנדטים (כ-120 אלף קולות) לש"ס ולא פחות לליכוד, מקרב הציבור המסורתי - עובדה מעניינת ביותר מאחר וההבדלים בין העקרונות של נציגי ש"ס לבין הציבור המסורתי-חילוני, לא היו יכולים להיות ברורים יותר. אבל הם יודעים לדבר את השפה, ולשמור על החיבור בין הציבורים.

המציאות בחברה הישראלית והסכמי אוסלו שנעשו בהתעלמות של הנציגים החרדים, הוכיחו לנו שאין לנו את הפריווילגיה לניתוק בין שני ציבורים אלה, שאידיאולוגיה המשותפת יכולה להיות גדולה יותר מהנתק - ושעלינו לעבוד ולבנות גשר אמיתי.

הגיע הזמן שניקח אחריות ונהיה שותפים לתיקון המצב מתוך אמון בעם ישראל ומתוך אמון בתורה. לא נכון להיגרר לגשרים דמיוניים שרחל עזריה, הרב אהרון ליבוביץ' ושות' מוכרים לנו. כיום אנחנו לא גשר, אולי מחסום שנפתח אך ורק לאליטה. ואם לא נמצא איך לתקן זאת - אם לא נדע כיצד להתחבר לציבור החילוני מתוך זהות יהודית ולהיות הבית היהודי שלהם - נמשיך להיות אוסף של כבישים וגשרים שלא מובילים לשום מקום.

• הכותב הוא יו"ר איגוד רבני קהילות