"יש ממי לבקש סליחה": מופע הסליחות של דוד ד'אור - ללא נשים
12 אמנים - 6 בכל מופע - יתארחו במופע הסליחות בחסות עיריית ירושלים, ואף לא אמנית אחת. בהפקת המופע הבהירו כי "אין ולא הייתה מעולם הדרת נשים במופעים של דוד ד'אור" - אבל לא כל טעות נעשית מתוך אידיאולוגיה/ דעה
זו לא הייתה מסיבת הפתעה
הייתי רוצה לכתוב שהתבוננתי משתאה, ששפשפתי את עיניי בחוסר אמון, אבל לצערי זה לא המצב. מורגלת במודעות מסוג זה, לא נפלתי מהכיסא כשקראתי על הרכב מופעי הסליחות שמארח דוד ד'אור בירושלים: 12 אמנים (שישה בכל מופע) ואף לא אמנית אחת. ישיר וברור, אפילו בלי עלה תאנה בדמות אורחת בודדת.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
מדובר במופע בחסות עיריית ירושלים, ומשום שאני מורגלת בהדרת נשים ממופעים עירוניים לא הופתעתי, אבל כאבתי והצטערתי. למעלה ממאה שנים של מאבק פמיניסטי, של מאמץ בלתי פוסק להבהיר שאנחנו 50% מהאוכלוסייה ולכן צריכות לקבל 50% מהתקציבים הציבוריים, מעמדות הכוח, תפקידי התרבות והנראות הקהילתית - ועדיין אירועים שממומנים בכספי המיסים של כולנו, מעלים לבמה רק אמנים גברים.
לא התעצלתי
לא התעצלתי מכיוון שעצלות היא פריבילגיה שהמאבק הפמיניסטי לא יכול להרשות לעצמו. יש לנו אחיות זמרות שרוצות להתפרנס בכבוד; לילדות ולילדים שלנו מגיע לראות מודלים נשיים מעל במות ציבוריות, וגם לנו מגיע להרגיש שאנחנו חלק אמיתי מהקהילה - ממש 50% ממנה, לכן אי אפשר להתעצל. קיוויתי שהטעות תתוקן, אך נאלצתי להסתפק בהבהרה רשמית שאותה אני חולקת אתכן:
"מדוע כשנשים מופיעות יחד על במה זה נקרא 'כוח נשי', וכשזה רק גברים זה באוטומט הדרת נשים? המופע פתוח לכל הקהלים ללא הבדלי מין וכדומה. דוד ד'אור, לאורך כל שנות הקריירה הענפה שלו, אירח ושיתף פעולה עם נשים. אין שום שחר ובסיס להאשמות מסוג זה".
שתי טענות עולות בתגובה: האחת, דוד ד'אור איננו מהזן המדיר נשים. השנייה, לא כל הופעה נטולת נשים בהכרח מדירה נשים. טענות אלו ודומות להן עולות תדיר בדיונים סביב הדרת נשים, וחשוב להתייחס אליהן ולהסיר את הערפל בסוגיות של הפרדה והדרה בכלל, והדרת נשים בפרט.
הוא לא טיפוס שמדיר נשים
אני לא חושדת שדוד ד'אור וחבריו למופע מעוניינים בהדרת נשים. משום כך חשוב להדגיש שגם מי שאיננו מאמין בהדרת נשים, יכול להדיר נשים (לא כל טעות נעשית מתוך אידאולוגיה).
המאבק הפמיניסטי מבקש לסיים אלפי שנים של יחס מפלה, מחפיץ ונצלני כלפי נשים, של הרחקת הנשים מהמרחב הציבורי, קיפוח כלכלי, אלימות מינית ופיזית - ותרבות המתירה את דמן של נשים. המהפכה הפמיניסטית משנה מהיסוד את מבנה המשפחה והקהילה, ועל כן יכולה להיחשב למהפכה הגדולה והמשפיעה ביותר בתולדות האנושות. שינוי יסודי שכזה איננו קל לעיכול, ולצד ההישגים האדירים מתבצעות תגובות נגד בכל הזירות האפשריות.
מדוע יש "הדרת נשים" ואין "הדרת גברים"?
הדרה היא הרחקה מכוונת של חלק מהאוכלוסייה מהנכסים המשותפים לכולנו, וכיוון שיש מאמץ תרבותי ארוך שנים ואפקטיבי להרחיק נשים מהמרחב הציבורי, ואין מאמץ מקביל להדיר גברים - אי אפשר להגדיר מופע ללא גברים כמופע "מדיר גברים". פשוט משום שגברים לא מודרים מהמרחב הציבורי, הם הבעלים שלו.
בתרבות היהודית הדרת נשים נעשית בעיקר בחסות "הלכות צניעות", הטוענות לפגיעה הנגרמת לגברים כשהם רואים או שומעים נשים. הלכות צניעות משתנות מדור לדור, וככל שמתחזקות המגמות הפמיניסטיות, מחמירות הלכות הצניעות שתכליתן האמיתית היא להחזיר את הנשים למרחב הביתי, ולהרחיב את אזורי המחייה המיועדים לגברים בלבד.
מה כל כך נורא במופע אחד שאין בו נשים?
מה שנורא הוא שלא מדובר במופע אחד, אלא באחד אחרי השני, וזו בדיוק הסיבה בגללה מדובר על "הדרת נשים". אי אפשר להיתמם, אנחנו נמצאות בעיצומו של מאבק תרבותי עם מנועים כלכליים ודתיים בעלי עוצמה אדירה.
כך עובד המנוע מאחורי הדרת הנשים: רבנים אוסרים על גברים לשמוע נשים שרות - וגברים רבים, שאוהבים מופעי שירה, נענים לדרישות הרבנים. מארגני המופעים מבינים שאם תהיה ולו אישה אחת בין הזמרים, גברים רבים יסרבו להגיע והם ימכרו פחות כרטיסים.
הלחץ הרבני כל כך אפקטיבי, ולכן כל אמרגן יודע שמשתלם יותר לארגן מופעים ללא נשים. עוד לפני שהלחץ מופעל, הוא בונה את ההופעות (בעיקר בערים דתיות) מראש ללא נשים.
בדיוק בגלל זה אנחנו, פמיניסטיות ופמיניסטים, נמצאים כאן. לא נתעייף מלהעיר ולהזכיר שאמנם לציבור הליברלי אין רבנים מהסוג הכופה אורחות חיים, אבל יש לו ערכים, והערכים שלנו דורשים שוויון מלא לנשים.
העוגה הציבורית שייכת לכל הציבור
השתקה של קולות היא תמיד רעיון גרוע, אבל אם מישהו מעוניין לעשות זאת, יתכבד ויתכנס ב-ד' אמותיו ובכספו הפרטי. כך למשל, אם דוד ד'אור רוצה לארח רק את חבריו לאירוע מוזיקלי, אני חושבת שהוא מפסיד, אבל זו זכותו ובלבד שיעשה זאת על חשבונו.
אף אחד לא התכוון להדיר נשים
התגובה שהובאה לעיל מבהירה כיצד מתרחשת הדרת נשים: "במופע הסליחות מארח דוד חברים טובים ומורים שהוא אוהב". ההסבר הפשוט הזה ניתן גם באקדמיה, בכנסים ובאירועי תרבות נוספים. שהרי באירועים רבים, "חבר מביא חבר", וכיוון שברוב עמדות הכוח עדיין נמצאים גברים שהם חברים של גברים אחרים בעמדות כוח, השוויון נפגע אנושות.
השיגרה וחוסר תשומת הלב הם האויבים של העשייה המוסרית. ברוב המקרים מעשים שגויים לא נעשים מתוך כוונות רעות, אלא מתוך שגרה, ובשגרה יש להיאבק, בעיקר כשהיא משתלבת עם כדאיות כלכלית.
על מנת לסיים הדרת נשים (וכל עוולה מוסרית אחרת) צריך להתכוון, לשים לב ולהתאמץ. דוד ד'אור צריך לחפש את המורות והחברות שלו, ולסרב להסתפק בקרבה המיידית אל החברים-בנים.
הופכות כל אבן
לא מפתיע לראות את הבהלה מהמהפכה הדתית-פמיניסטית, שכן היא מהפכת את הקרביים של התרבות היהודית. על מנת להמחיש את היקף המהפכה ערכתי רשימה מקרית (וגם חלקית) של הנושאים מפרשת השבוע שלנו, "כי תצא", הדורשים וגם זוכים להתערבות פמיניסטית:
ההיתר לקחת שבויה 'יפת תואר' במלחמה; היתר לגבר לשאת כמה נשים לעומת האיסור על אישה לקיים יחסי מין עם מי שאיננו בעלה (היחיד, כמובן); חובת האישה להינשא בתולה. סקילת אישה שבעלה לא "מצא לה בתולים"; הגנה חלקית ביותר על נשים שנאנסו, והוצאה להורג של חלק מהנאנסות; אפשרות חד-צדדית של גבר לגרש את אשתו; ותוספת למען המאבק הלהט"בי: דרישה להפריד בין "בגדי גברים" ל"בגדי נשים".
הנושאים האלה בוערים היום בבית היהודי שלנו, והם מזינים דרשות מהפכניות ושינויים הלכתיים מרחיקי לכת, אבל המלאכה עוד רבה.
ימי סליחות
חודש אלול מעודד התבוננות בשגרת החיים לצורך תיקון ותשובה. מראשיתה התאפיינה המהפכה הפמיניסטית במאבק נחוש ובלתי אלים להשגת שוויון מלא תרבותי, רוחני ומעשי בין בנות ובני חווה. ברוח ימי התשובה וברוח השלום של המאבק הפמיניסטי, אני מציעה למארגנים ולאמנים באירוע הסליחות הירושלמי, לתת עומק נוסף לימים האלה ופשוט לתקן.
האירוע עדיין לא התקיים, ו"כל עוד דולק הנר" וגו'... אם אינכם חוששים מקולות נשיים באירוע, צרפו זמרת אחת לכל אירוע (זה לחלוטין לא מספיק, אבל זה יאפשר לבחון את הטענה שאין כאן הדרה). ועד שנה הבאה תגלו שיש לכם מורות וחברות רבות, חדשות וותיקות, ומתוך המאגר הזה תוכלו להפיק מופע עם קשת נפלאה של צלילים.
אבל
עם כל האהבה ובגלל האהבה לצלם אלוהים, לאחיות שלנו הזמרות, ולמודלים שאליהם נחשפים בנותינו ובנינו, אני מפצירה בחברותיי ובחבריי להדיר רגלינו מאירועים שמדירים נשים. נצביע ברגליים ובארנק. הרי זה בדיוק מה שעושים החרדים, ותראו כמה זה אפקטיבי. הלוואי שנזכה לתיקון.
לכל הטורים של רוחמה וייס
שבת שלום!
