בג"ץ החרדיות: אייכלר וליצמן לא הולכים לשום מקום
הנחיית שופטי בג"ץ להסיר מתקנון "אגודת ישראל" את הסעיף המפלה נשים מחברות במפלגה, לא ישנה בן-לילה מציאות של עשורים רבים שהתקבעה בחסות המדינה, המצדיקה אפליה של נשים בשם טענה מוזרה של רב-תרבותיות. השינוי האמיתי הוא בשיח הפנים-מגזרי
בגיל שמונה חשבתי שאהיה מורה כמו המחנכת שלי בכיתה ב', פרומה. חשבתי שאעמוד בפני תלמידות ואספר להן סיפורי מוסר השכל ואהבת ישראל, והכול יהיה נפלא וצודק כמו שהמורה פרומה מספרת. הרי הכול תלוי בנו: שרק נהיה צנועות, צייתניות ומקריבות ברצון את טובתנו האישית למען האחר (לרוב זה היה אחר ולא אחרת).
קשה להבין כיצד מתאפשר עדיין העיוות שבו גברים בלבד יכולים לייצג לכנסת.
איך שוב ושוב מצהירים בפה מלא: זה לא עניין של הלכה, זה עניין של תרבות, ומצפים להנהוני הבנה וחיבוק משפטי חמים.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
.jpg){kind=small}
קראו עוד בערוץ היהדות :
- "השפות היהודיות נכחדות": להציל את התרבות היהודית בג"ץ הנשים החרדיות: "למה נשים לא יכולות לעסוק בפוליטיקה?"
- ערן זהבי לא לבד: להיות יהודי בסין
אמש ביקש בג"ץ מ"אגודת ישראל", בשבתו כהרכב מורחב, לשקול להסיר מתקנון המפלגה סעיף הקובע כי רק גברים יכולים להצטרף כחברי מפלגה, רמז עדין לכיוון שאליו יפנה בג"ץ בעוד שלושים יום, במידה וההסרה לא תבוצע (והרשו לי להמר, היא לא).
(צילום: AP)
למען הסר ספק, ברור לכולם, כולל כולם, שמדובר בסעיף בלתי חוקי שאסור שייכתב בתקנון של מפלגה בישראל. ברור גם שעל אף שכבר אי-אז בשנות ה-90, כשהתקנון אושרר על ידי המדינה, העיר מאן דהו כי הוא בעייתי. אבל אז, בעידן שלפני קמפיין ה-Me Too והרגישות לשוויון, הסיפור דופדף. אף אחד לא רצה לעצבן את החרדים - לשון המאזניים של כמעט כל קואליציה אפשרית משמאל ומימין. אז עברו הלאה באלגנטיות. מי יתקומם למולם, חשבו?
זה מתקיים כי זה אפשרי
כמי שנכחה באולם הדיונים עוד בשלביה הראשונים של העתירה, אי אפשר היה להאמין עד כמה פעורה התהום בין כללי המשחק הדמוקרטיים לבין ההבנה שאלה חלים על כולם, ללא יוצאים מן הכלל. אי אפשר שלא להידהם בכל פעם מחדש כיצד בשם תודעת זכויות-המיעוט הם מבקשים שוב ושוב את הזכות להפלות. איך עונים ב"כן, אבל" לראש ההרכב, השופטת אסתר חיות, כשהיא שואלת ישירות את עורך הדין החרדי אם הוא חושב שנשים הן בנות אדם.
דעה:
גברים, ח"כית חרדית זה גם האינטרס שלכם
אליעזר היון
עד לא מזמן אסרו גדולי הדור על נשים חרדיות להצביע. אתם יכולים לדמיין כיצד הייתה נראית המפה הפוליטית ללא הקול של 50% מהחברה החרדית? נשים בכנסת היום זה אינטרס שלנו, הגברים החרדים, ממש כמו נשים בקלפי. ומה עם ההלכה? נדרש רק מעט רצון טוב, וגם אומץ
אפשר לדבר הרבה מאוד על הכשל הרב-תרבותי; זה שעד היום מאפשר לגופי מדינה שונים ופוליטיקאים משופשפים להתחמק מאחריות כלפי עוולות שמיוצרות בשם אותו "עיקרון" ליברלי, בין היתר, גם בתוך החברה שלי. אפשר לשאול גם איך נציגים בעלי הכוח פוליטי הכי משמעותי היום בישראל מיוצגים שוב ושוב בתקשורת, באקדמיה, במשק ואצל קובעי המדיניות "כחברת מיעוט" חלשה ופגיעה שצריך להתחשב בה, גם כשזה על חשבון החלשים-באמת בתוכה.
ניתן גם לשאול למה ממחזרים כבר 150 שנה את אותם טיעונים שחוקים כלפי אי-שיתוף נשים במעגלי קבלת ההחלטות, עם אותם תירוצים ששמענו בכל "מועדון גברי" אפשרי, מהחברה הוויקטוריאנית ועד לסעודיה של ימינו, בלי להידרש לעובדה הפשוטה שזה קיים כי זה אפשרי, כי זה ניתן. כי שום בעל כוח לא פינה מרצונו מקום לאחר בשם "הגינות" או "צדק". דברים תמיד זזו רק מתוך מאבקים מרים וסנקציות מבפנים ומבחוץ.
את כל התירוצים כבר שמעתי
אין ספק שהחברה החרדית שמרנית היא. אבל שמרנות לבדה איננה יכולה להצדיק עוולות ואפליות, לא אז ולא היום. כחרדית, הבעת עמדה ביקורתית שמעזה להסתכל למנגנון המושחת הזה בלבן של העיניים, ועוד לפעול כנגדו במוצהר - מציב אותי בעמדת נחיתות.
בחברה שמחנכת מגיל אפס להפגנת לויאליות מלאה, כמעט עיוורת, מאוד קשה לפתח את עמוד השדרה הנדרש כדי להגיד ועוד בקול רם: "המלך הוא עירום". קל יותר להתרפק על זרועותיו המגוננות של הממסד המגזרי ולחיצות ה"יישר כוח" בבית הכנסת, ולמצוא אינספור תירוצים יצירתיים למצב המביש. ותאמינו לי, שמעתי את כולם. לצערי זה עדיף על פני יושר עם עצמנו ועם ערכינו היהודיים.
אני מקווה ומייחלת לשינוי המצב בשם כל הנשים החרדיות שבעוולות שלהן טיפלתי ואני מטפלת כעיתונאית - מפגיעה בזכויותיהן כעובדות, דרך היעדר נגישות למידע רפואי שמוביל להעלאת תמותה, וגם פגיעות מיניות שנותרו ללא מענה, וחוסר בתקציבים בערים חרדיות. רשימת הבעיות ארוכה ומפותלת.
כחברת קמפיין "לא נבחרות, לא בוחרות" (שקרא בבחירות האחרונות לשילובן של נשים במפלגות החרדיות), ברור לי שגם הפעם מדובר בניצחון סימבולי בלבד. תנוח דעתם של המיזוגנים מבית, אייכלר לא ילך הביתה בשביל שום אישה, ובטח שלא ליצמן. אך כאשר המדינה תפסיק סוף-סוף לשמש חותמת גומי לאפליה הפנימית והבוטה כלפי נשים - השיח התוך מגזרי סביב הנושא יקבל רוח גבית נחוצה והכרחית, ויצטרף לשינוי המתמשך שמתרחש כבר כעת במעמדן של נשים בתוככי החברה החרדית.
פורסם לראשונה 01/08/2018 19:35
מומלצים
