בג"ץ הנשים החרדיות: "למה נשים לא יכולות לעסוק בפוליטיקה?"
הרכב מורחב של חמישה שופטי בג"ץ נדרש לעתירתן של נשים חרדיות שדורשות להיות חברות במפלגת "אגודת ישראל", למרות סעיף בתקנון האוסר זאת. "הן מבקשות להיות חברות במועדון לפי תפיסת עולמן", טענו במפלגה - אך בג"ץ הורה: הסבירו בתוך חודש מדוע לא יימחק הסעיף מתקנון המפלגה
מדוע נשים לא יכולות להיות פוליטיקאיות? זו השאלה שעלתה הבוקר (יום ג') בדיון שהתקיים בבג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים לגבי זכותן של נשים חרדיות להיות חברות במפלגת "אגודת ישראל" החרדית.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
.jpg){kind=small}
קראו עוד בערוץ היהדות :
- ערן זהבי לא לבד: להיות יהודי בסין
- יהודים בבריטניה: "אם קורבין ייבחר - נעזוב"
- התעלומות היהודיות: הר ציון? איפה קבור דוד המלך
"העותרת לא מבקשת להיות חברה במועדון אבל רוצה להכריח אותנו לקבל חברים לפי תפיסת עולמה", אמר עורך הדין אייל נון, נציג "אגודת ישראל", במהלך הדיון. "אין בעתירה הזו פגיעה בזכות להיבחר, אני חושב שזה מובן. אין זכות בישראל להיות חבר דווקא במפלגה מסוימת, ובוודאי שאין זכות להיות חבר במפלגה חרדית. במפלגת 'דגל התורה' אין הוראה בתקנון. אכן זה שורט את העין, לאדם שאינו דתי ולא חרדי הסעיף מפריע".
"מה לא ראוי?"
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, הקשתה בטענה כי "הנשים מציפות בעיה של הדרת נשים בתקנון של המפלגה. המטרה שלהן היא לפתוח דלת לנשים חרדיות שתרצנה להיות חברות במפלגה". היא דרשה מנציג המפלגה החרדית להסביר "למה נשים לא יכולות להיות חברות מפלגה ב'אגודת ישראל'? ולמה אסור להתערב בזה? מה התפיסה התרבותית? למה נשים לא יכולות לעסוק בפוליטיקה?"
לדברי "אגודת ישראל", "מבחינת אורח החיים זה לא ראוי. אני מנסה להסביר מי שלא חי את העולם הזה, וזה לא קל. אורח החיים החרדי רואה באישה מובילה, בעלת חשיבות עליונה יותר מהגבר, שפעילותה גם בנושאים פרטיים וגם ציבוריים, לא צריכה להתבטא במישור הפוליטי כי הדבר לא ראוי. זה עניין של אמונה".
"מה לא ראוי?". שאלה חיות, ועו"ד ענה כי מדובר במשהו לא מוסרי. "זה עניין של תפיסת עולם איך ראוי לחיות את החיים המשפחתיים והציבוריים. התפיסה שבה חופש הביטוי הופך לחופש ביזוי. הצורה שהמערכת הפוליטית מתקיימת לא ראויה לאישה. זה לא אומר שאישה חרדית שחושבת אחרת לא יכולה להתמודד בכנסת".
"מה זה פעילות פוליטית?"
עו"ד תמר בן פורת, מהעותרות בתיק, אמרה כי "שלוש שנים אנו מנהלים בגצי"ם, והם לא הסבירו מה מקומה של האישה ומה זה פוליטי. עמדה פוליטית זה להביע עמדה בענייני חינוך, עמדה פוליטית להביע דעה לגבי שכר האישה, עגינה של נשים, דברים שקשורים ישירות, מה זה פעילות פוליטית? כאשר אדם בא ושולל זכות שכזו, אי אפשר לקבל טענה כזו".
בתום הדיון הציעו השופטים ל"אגודת ישראל" להסביר בתוך חודש מדוע לא יימחק הסעיף מרצונם החופשי. עו"ד ינון אמר במהלך הדיון כי "אין מצווה שאוסרת על אישה להיות חברה בכנסת, יש רוח של הלכה ומסורת כזו בקהילה החרדית, ויש קהילות אחרות שלא. זה לא עניין הלכתי במובן הצר הזה. בתקנון כתוב באותו סעיף שחבריי מבקשים לפסול, שמי שרוצה להיות חבר, חייב להכפיף את עצמו למועצת גדולי התורה. זו הסיבה שנשים חרדיות, מעטות כנראה, שהן לא תומכות במפלגה, לא יכולות ולא יוכלו, כי לא יהיו מוכנות להכפיף את עצמן למועצת גדולי התורה שלא רואה בעין יפה את פעילות האישה".
השופט חנן מלצר אמר כי אם ממילא הנשים צריכות להכפיף את עצמן למועצת גדולי התורה, "תסכימו למחיקת הסעיף ותשאירו כך". השופט ניל הנדל הוסיף כי "לא כתוב בתקנה שאישה לא יכולה להיות חברת כנסת. אם אישה חברת כנסת זה דבר אחר. הדבר הזה שיחסית הוא אולי סמלי, שיש סעיף מפורש בתקנון, ויפעלו כפי שמתנהלים. יכול להיות שזה פתרון הרבה יותר מכובד".
"כעותרת אני מתנגדת לאפשרות שהמפלגה תסכים בשלב זה, אחרי כל כך הרבה דיונים, ברצונה, לבטל את ההוראה בתקנון ללא פסק דין", כך אמרה בן פורת במהלך הדיון. "אני חושבת שבשורש העתירה עומדים עקרונות וכללים הרבה יותר משמעותיים, ועצם ביטול הסעיף - למרות שזה הסעד הטכני המבוקש - ללא עמדה יותר משמעותית של מועצת גדולי התורה בנושא, איננה פתרון ראוי".
עו"ד נטע לוי מעמותת "איתך" - משפטניות למען צדק חברתי - אומרת כי "היה ברור ששופטי בג"ץ מבינים שמדובר בסעיף בתקנון שמפלה נשים ומונע מהן לקחת חלק פעיל ולהיבחר למפלגה. השופטים השאירו פתח אחרון למפלגה להודיע לבית המשפט בתוך חודש על ביטול או תיקון הסעיף המפלה, באופן שיאפשר לנשים להיות חברות במפלגה".
לפנייה לכתב/ת 
