בן שנה מול בית הדין הרבני: "הכירו בי כיהודי"
י' נולד מתרומת ביצית של אישה אלמונית הרשומה כיהודייה, אך בהחלטה תקדימית שנחשפה ב-ynet סירבו הדיינים להכיר בכך, ובניגוד לעמדת היועמ"ש דרשו כי תיחשף ותוכיח מחדש את יהדותה כתנאי לקביעת מעמדו של התינוק. כעת הוא מערער עם אמו לבית הדין העליון: "הפרת החיסיון תפגע בתרומות"
ההכרה ביהדותם של ילדי המבחנה בדרך לבג"ץ: תינוק שנולד מתרומת ביצית ערער לבית הדין הרבני הגדול נגד ההחלטה התקדימית שנחשפה ב-ynet, ולפיה הוא לא יוכר כיהודי - למרות רישומה של התורמת האלמונית ככזו במרשם האוכלוסין. י', עוד לא בן שנה, טוען עם אמו לחוסר סמכות של בית הדין לדרוש מבעלת הביצית להיחשף ולהוכיח מחדש את יהדותה כתנאי לקביעת מעמדו, ומאיים כי אם ערעורו יידחה - הוא יעתור בעניין לבית המשפט העליון.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בהחלטה שניתנה לפני כשלושה חודשים בבית הדין האזורי בבאר שבע, פסקו הדיינים כי רישומי משרד הפנים המכירים בתורמת כיהודייה, אינם תואמים את ההלכה, ולכן יש צורך בחקירת יהדותה. אלא שהיועץ המשפטי לממשלה דרש לשמור על חיסיון האישה וטען כי יש להכיר בה כיהודייה גם בלי לחשוף את זהותה. להחלטה התקדימית עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת על מעמדם האישי של ישראלים רבים שנולדו מתרומת ביצית, ולהשפיע על נכונותן של נשים נוספות לתרום ביציות.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- המטפל המתעלל יישב בכלא, הנער שהותקף: "הוא רצח אותי"
- מורתו של קייס נפרדת: "כשהייתי מצוברחת, הוא הגיע לשמח"
- "באתם מאוחר מדי": הרגעים הראשונים אחרי השחרור
כעת, כאמור, ערערו א' ואמו י' לבית הדין הרבני הגדול, ובאמצעות עורך הדין והטוען הרבני אריאל ממן ועורכת הדין בת-שבע שרמן-שני מהסיוע המשפטי במשרד המשפטים, טענו כי לרשמי הנישואים של הרבנות הממלכתית או לבתי הדין הרבניים אין סמכות לפגוע בחיסיון של תורמות הביצית ולברר את יהדותן, וכי ההחלטה בעניין היא "התנגחות" בעמדת היועמ"ש תוך ניסיון לשנות את הוראות החוק. "ישנם מקורות הלכתיים רבים על בסיסם ניתן להכריע כי המערער יהודי", כתבו.
עורכי הדין ממן ושרמן-שני הזכירו כי "אילו רצתה המערערת לרמות מישהו, הייתה מסתירה בנקל את עובדת קבלת תרומת הביצית, ואיש מעולם לא היה יודע על כך". לדבריהם, "המערערת פעלה בתום לב מוחלט ועוררה מיוזמתה את העניין, תוך גילוי מלוא המידע המצוי בידיה לבית הדין קמא (הראשון, האזורי – ק"נ)", ואין זה נכון כי תצא נפסדת מכך שנהגה באחריות ובשקיפות כאשר פוסקי ההלכה החשובים מכירים ביהדות התינוק.
זאת ועוד: "למערער ולמערערת אין כל מידע אודות תורמת הביצית, שאיננה צד לבקשה לבירור היהדות של המערער ועל פי דין אינה צד שניתן לצרף להליך והם אינם יכולים להביא אותה להסכים ביחס לכל דרישה או בקשה של ביה"ד. התליית בירור מעמדו של המערער בגורמים נוספים, שאין למערערים כל שליטה עליהם היא בבחינת עינוי דין... שגה כבוד ביה"ד קמא בשיקול דעתו, עת בחר לנהל מאבק סמכויות נגד משרד הבריאות, על גבו של הילד המערער".
חשש: התורמות יירתעו
לפי החוק, אדם שנולד מתרומת ביצית מוכר אוטומטית כבנה של האם שנשאה אותו ברחמה לעניין הרישום האזרחי במשרד הפנים. עם זאת, בין פוסקי ההלכה ישנה מחלוקת האם מבחינת ההשתייכות הדתית – למשל, לעניין נישואים בעתיד כדת משה וישראל - הוא מיוחס לאמו או לאישה התורמת. פוסקים בכירים רבים סבורים כי דת היולדת היא הקובעת בהלכה, ואחרים מייחסים את הוולד לבעלת הביצית.
מאחר שאין רישום מסודר של ישראלים שנולדו מתרומות ביצית (הליך שנעשה לעתים בחו"ל ואינו מתועד), נאלצים בתי הדין והרבנות הראשית להסתמך בכל מקרה על הדעה הראשונה, ולבחון רק את יהדות האם שנשאה את הביצית ברחמה וגידלה את הילד. במקרה המדובר ביקשה י' מיוזמתה להוציא מבעוד מועד אישור יהדות עבור בנה הקטין, על מנת למנוע ספקות עתידיים לגבי מעמדו האישי – ובכך למעשה חשפה אותו כמי שנולד מביצית שאינה שלה.
היועמ"ש, שצורף לתיק בגלל המשמעות הציבורית של הנושא, תמך בבקשת האישה, ונימק זאת גם בחוות דעת של היחידה למשפט עברי במשרד המשפטים. היועץ טען, בין היתר, כי בית הדין אינו מוסמך להורות על חשיפת פרטי התורמת המופיעים במאגר המידע של משרד הבריאות לצורך בדיקת יהדות נוספת. שיקול נוסף אותו העלה משרד הבריאות, הוא כי דרישה לחקור את בעלת הביצית תרתיע בעתיד תורמות פוטנציאליות, מחשש שמא זהותן תיחשף.
"זו לא היהדות"
הדיינים - הרב אליהו אריאל אדרי, הרב אבידן משה שפנייר והרב אברהם הרוש - לא השתכנעו ונקטו לחומרא: הם פסקו כי יהדות התורמת היא הקובעת, טענו כי לא ניתן לסמוך על הרישום האזרחי כראיה לדבר, משום שהוא מבוסס במקרים רבים על ההורה בלבד, ודרשו כי האם תוכיח את יהדותה כמקובל בהלכה. הרבנים גלגלו אל היועמ"ש את האחריות לעתידו של הילד, שכן סרבנות המשפטנים לחשיפת האישה, היא שכביכול תמנע מי' ומילדים דומים את האפשרות להינשא כדת משה וישראל.
לאחר שמתחו ביקורת חריפה על היועץ, חתמו הדיינים את החלטתם ב"הצעה פשוטה", שלטעמם מאפשרת הן את בירור מעמד הקטין והן את השמירה על חיסיון בעלת הביצית: האישה תפנה לבית דין רבני באזור מגוריה לשם בירור יהדות בלא לציין את מטרתו. ייקבע אדם (למשל איש משרד הבריאות) המקובל גם על הרבנות הראשית, שיאשר כי תוצאות חקירת יהדותה הייתה לנגד עיניו, ועל סמך הצהרתו יוכר גם הילד כיהודי.
בעקבות כך כינה יו"ר ישראל ביתנו, ח"כ אביגדור ליברמן, את הדיינים "אנשי מערות". בראיון לאולפן ynet אמר: "זו לא עמדתי - זה עמדת היועמ"ש, שהוא נראה לי לא בדיוק חילוני ולא כופר ולא אפיקורס... אומר אותו הרכב בית דין: אנחנו לא סומכים על רישומים של משרד הפנים שזה בשליטת ש"ס, אנחנו רוצים שתחשפו לנו את זהות התורמות... חבורת מטורפים מנסים פה להכתיב מנהגים מתקופת דוד המלך ושאול המלך... אנשים פשוט השתגעו... ממציאים פה יהדות, זה לא יהדות".
"חובה לנהל מדיניות מכילה ומקרבת"
העו"ד והטוען הרבני אריאל ממן, המייצג את האם ובנה, מסר ל-ynet: "חוק תרומת ביציות קובע באופן מפורש כי חלה סודיות ואנונימיות על זהות התורמת. גם האינטרס הציבורי וגם טובת הילד מחייבים זאת. החוק גם קובע מנגנון שבאמצעותו נבדקת התאמת הדת שבין התורמת לנתרמת. מנגנון זה, המסתמך על מרשם האוכלוסין, הינו מספק אפילו בהתאם לכללים ההלכתיים של המשפט העברי עצמו, שעל פיו פוסקים בתי הדין הרבניים במקרים אחרים".
"אין ספק שהמדיניות שצריכים לנקוט ביחס לתרומת ביציות בכלל, חייבת להיות מכילה ומקלה עד כמה שניתן, ואסור שמאבק על סמכות יהיה על גבם של ילודים ונשים שקיבלו תרומת ביצית", אמר עו"ד ממן. "האלטרנטיבה היא תרומת ביציות לא מפוקחת, שתטשטש עוד יותר את היכולת לבחון את מעמדם של עוברים שנולדו מתרומות ביצית, באופן שיעורר בוודאי בעיות חמורות עוד יותר של פסולי חיתון בעתיד, מבלי שאף אחד ידע על כך".
הרב שאול פרבר, יו"ר ארגון עתים, המסייע בהליכי בירור יהדות, אמר כי "מדובר בשאלה מורכבת, אך אנו תקווה שבית הדין הגדול יראה לנכון להמשיך דרכם של גדולי הפוסקים, שלא דרשו לחקור את יהדותה של תורמת הביצית, הרשומה במרשם האוכלוסין כיהודייה. מניעת חקירות אלה היא הכרח על מנת שלא לפגוע אנושות בכל הילדים שנולדו מתרומת ביצית ובאפשרות של נשים לעבור הליכים דומים בעתיד".
"פסיקת בית הדין בבאר שבע היא בקשה להפרה בוטה של הזכות לפרטיות של אלפי אזרחיות, תורמות הביצית בארץ, ושל המשפחות שנעזרו בתרומה, והיא מהווה תקדים מסוכן בתחום הוכחות היהדות בכלל", הוסיף פרבר, "מגמת החשדנות והבדלנות בבתי הדין רק גדלה ומתעצמת, עד לכך שנדמה שלא רחוק היום בו כולנו נהיה חשודים כלא יהודים. התנהלות אטומה זו עוברת כל גבול, וביכולתו של בית הדין הרבני הגדול כעת לבלום את ההתדרדרות המוסרית הזו".
לפנייה לכתב/ת 
