חיים תחת לעג וזלזול: מי רוצה להיות איש ציבור בישראל?
הביזוי והלעג ממאיסים את החיים בציבוריות הישראלית, ומהווים קטליזטור משמעותי להכרעה של אנשים מתוכנו שלא לחיות בתוכנו. במשטר דמוקרטי גם אנשי הקואליציה וגם אנשי האופוזיציה ממלאים תפקיד שלטוני. אלה וגם אלה ראויים להגנה מפני מתקפות לא הוגנות ורמיסת חייהם
המערכת הפוליטית זקוקה גם להגנה. בד בבד עם התביעות העצומות שיש ממנה ועם החשיבות הגדולה שנציגיה יהיו אנשי אמת, שונאי בצע, ופועלים לטובת הציבור; בד בבד עם הלגיטימציה המלאה לבקר את נציגיה בצורה עוצמתית, ולפעמים החובה לעשות כך; בד בבד עם כל הדברים הקשים שנאמרים כנגדה – ישנה חשיבות גדולה להגנה עליה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
התורה מצווה בפרשת השבוע "אלוהים לא תקלל, ונשיא בעמך לא תאור", לאמור: התורה ציוותה על כבודו של ה"נשיא", ובתרגום להיום - מדובר בשלטון. הדבר חשוב מאוד ברמות שונות. ברמה האישית – דמם של נציגי הציבור לא הפקר, ואין רשות לפגוע בהם בשום דרך. אמנם הם הכריעו להיכנס לפוליטיקה, והם אכן עומדים לביקורת ציבורית, אך יש תהום עמוקה בין מאבקים וביקורת - לבין ביזוי ולעג.
קראו עוד בערוץ היהדות :
- הקס הלבן של קהילת יוצאי אתיופיה: "צאו מהסטיגמות"
- לקרוא את אלאדין ביידיש ובערבית: נחשפו אגדות המזרח הגדולות
- "אבא שלי גנב אותי מעצמי": רוחמה וייס פותחת הכול
ברמה הציבורית ישנה חשיבות גדולה לכך שהמחיר האישי של נציג הציבור יהיה מוגבל, שאם לא כן היא תרחיק אנשים טובים וראויים מהתמודדות על תפקידים ומלשרת את הציבור, ואנו נצא נפגעים. ברמה הלאומית – הביזוי והלעג ממאיסים את החיים בציבוריות הישראלית, והיא מהווה קטליזטור משמעותי להכרעה של אנשים מתוכנו שלא לחיות בתוכנו.
אל תזלזלו בכבוד השלטון
במשטר דמוקרטי גם אנשי הקואליציה וגם אנשי האופוזיציה ממלאים תפקיד שלטוני. אלה אמורים לנהל את המדינה, ואלה אמורים להיות אלטרנטיבה שלטונית ולאתגר את השלטון, כמו גם לשתף עמו פעולה במקומות שראוי לעשות כך.
אלה וגם אלה ראויים אפוא להגנה מפני מתקפות לא הוגנות, רמיסת חייהם והרס לשמו. חשוב להדגיש כי הגנה זו איננה שוללת את התביעות הציבוריות נגדם, את הביקורת החריפה ואת הטענות שאין הם ראויים למה שהם חושבים על עצמם. כל זה כאשר מדובר בנושאים ענייניים. אולם כאשר הדברים חורגים ונופלים לתהום העמוקה של בוז ולעג, נפגע העיקרון החשוב של כבוד השלטון והיחס הראוי אליו.
מי אמור לממש את העיקרון הזה? אנחנו. כציבור. ראשית, לקבל זאת על עצמנו. אלה המשתתפים בוויכוח הפוליטי מצווים שלא ליפול בתהום הגדולה של הרס מעמד השלטון. זה לא רק זכותם של משרתי הציבור. הדבר בנפשנו, כי הנזק שנולד כתוצאה מהיחס הזה הוא עצום – לרשות הרבים הציבורית, לאמינות השלטונית, לרצון ליטול חלק בהם, ולאיכות החיים שלנו. וכשזו תהיה השפה הפוליטית יש אפשרות לחתור לפוליטיקה של הקשבה, הסכמות ואיכות.
לפנייה לכתב/ת 
