לימודי ליבה לחרדים: 95% מהמורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה
רק 3% מתלמידי הישיבות החרדיות זכאים לבגרות, כ-25 אלף תלמידים חרדים לומדים בחינוך "פיראטי", רוב המורים לא הוכשרו להוראת מקצועות חול - ו-40% מספרי הלימוד לא עדכניים. דו"ח המבקר קובע: "בקרב התלמידים החרדים נוצרים פערי ידע עמוקים שיקשו עליהם, וישפיעו על פריון המשק בכללותו"
רוב התלמידים אינם לומדים את מקצועות הליבה, שיעור הזכאים לבגרות כמעט אפסי, המורים למתמטיקה לא למדו מתמטיקה, הציונים במיצ"ב נמוכים מהממוצע הארצי - ורק אחוזי הנשירה גבוהים במיוחד: דו"ח מבקר המדינה על משרד החינוך חושף נתונים עגומים מהישגי בתי הספר החרדיים ב"לימודי החול", ומצביע על פערים משמעותיים ביישום התוכנית שהגדיר המשרד למתן אופק תעסוקתי לתלמידים ולשילובם בחברה.
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
על פי הדו"ח השנתי 70 ב' שפרסם היום (ב') המבקר מתניהו אנגלמן, כ-20% מתלמידי ישראל בשנת הלימודים שעברה, תשע"ט, שהם כחצי מיליון ילדים ובני נוער, היו רשומים כחרדים. הביקורת התמקדה בבנים, והעלתה כי 84% תלמידי המוסדות העל-יסודיים בחרו ב"ישיבות קטנות" (לגילאי התיכון) ולא למדו כלל מקצועות כמו מתמטיקה, אנגלית ומדעים. בבתי הספר היסודיים, המחויבים ללמדם, רק 44% מהתלמידים למדו את תוכנית הליבה באופן מלא.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- גם ב"עיירת הסקי של הסלבס": התפרצות קורונה חריפה
- זוכת חידון התנ"ך העולמי: ''התכוננתי לרגע הזה שנתיים''/ y+
- הפוליטיקה של הדת: ההלכה הייתה יכולה לאפשר הומוסקסואליות/
פרופ' רוחמה וייס
את התוצאות פוגשים כעבור כמה שנים בנתוני הזכאות לתעודת בגרות - 3% בלבד מהבנים שסיימו את כיתה י"ב (או מוסד מקביל) בשנת 2017, לעומת 68% באוכלוסייה הכללית ו-79% בציבור היהודי שאינו חרדי. בכך נכשלו תלמידי המגזר ולא הצליחו לעמוד אף לא ביעד הנמוך ממילא שקבע להם משרד החינוך - 15% זכאות. מבקר המדינה מעיר כי על אף שיפור שנרשם בהישגים ביחס לשנת 2012, "הפערים עדיין ניכרים".
זאת ועוד: פילוח הנתונים מלמד כי גם במוסדות המעטים לבנים המגישים לבחינות הבגרות נמצא שיעור זכאים נמוך מאוד – 13%. כך, למשל, 27% מתלמידי שנתון י"ב בשנת הלימודים תשע"ז למדו בבתי ספר שבהם ניתן לגשת לפחות לשאלון בגרות אחד, אך 15% בלבד אכן מימשו את האפשרות הזו ונבחנו, וכאמור – רק כמחצית מהם היו זכאים לתעודה.
גם אצל הבנות נמצאו נתונים נמוכים במיוחד - 20% זכאות לבגרות ו-21% בלבד בבתי הספר המגישים לבחינות, אך אצלן הם נובעים מכך שבמוסדות רבים בוחרים להחליפן במבחני מכון סאלד, המוכרים גם הם לשם קבלה לחלק מלימודי ההמשך, ולא מהתמקדות בלימודי קודש בלבד, כמו אצל הבנים.
בחינות מיצ"ב? "תמונה חלקית ואף מקלה"
באשר להישגים הלימודיים המדידים של התלמידים החרדים במתמטיקה, אנגלית ומדעים נכתב בדו"ח כי הם נמוכים מאוד ביחס למגזרים האחרים (גם בעברית נמצא פער, אך מתון יותר). המבקר העיר עוד כי רק חלק קטן מהמוסדות (כשליש מהם) משתפים פעולה עם מבחני המיצ"ב, ובכל מקרה ניגשים אליהם תלמידי כיתות ה' בלבד ולא בכל מקצועות הליבה, כך שהנתונים הקיימים משקפים "תמונה חלקית ואף מקלה" של הממוצע במגזר, ויש להתייחס אליהם בהתאם.
עוד נמצא בביקורת בהקשר זה, כי משרד החינוך כלל לא הגדיר יעדי תוצאה למבחנים אלה, אף שהמחוז החרדי שבו קבע כיעד בתוכנית העבודה את קידום ההישגים הלימודיים במקצועות עברית, אנגלית, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה.
המבקר סיכם כי "נוצרים בקרב התלמידים החרדים הבנים פערי ידע עמוקים שיקשו עליהם בעתיד, ואף ישפיעו על פריון המשק בכללותו". הוא ציין עוד כי בישראל פועלים ללא רישיון גם מוסדות חרדים "פיראטיים", שאינם רשומים במשרד החינוך, ובהם, לפי ההערכות, כ-25 אלף תלמידים נוספים – ואלה כלל אינם נכללים בדו"ח.
רוב התלמידים החרדים לא לומדים חינוך גופני
אחת הסיבות לנתונים החלשים היא מחסור חמור במורים גברים בעלי הכשרה מתאימה להוראת לימודי ליבה ולהגשת תלמידים לבגרות, משום שהרוב המוחלט של עובדי ההוראה הם בוגרי ישיבות.
.jpg)
במערכת החינוך החרדי, בניגוד לממלכתית, אין דרישה כי המורים יהיו אקדמאים, ובמסגרות שאינן רשמיות אף תעודת ההוראה איננה תנאי לתחילת העסקה. במקרים רבים הגברים מתחילים ללמד בהם ללא הכשרה פדגוגית ומקצועית, ורובם גם נושאים עימם פער מהותי בידע במקצועות הליבה, מה שמשפיע על איכות ההוראה וכפועל יוצא על הישגי התלמידים.
כך, למשל, חרדים רבים שהוכשרו להוראת תורה שבעל-פה (דיפלומה נפוצה במגזר) מלמדים בפועל גם מקצועות אחרים. כתוצאה מכך נוצר מצב אבסורדי בו לא פחות מ-95% מהמורים למתמטיקה במוסדות לבנים לא למדו בעצמם לבגרות במתמטיקה, אלא מקצועות קודש בלבד.
גם בהוראת האנגלית ישנו מחסור "מקיף וגורף" במורים, וזהו הקושי העיקרי בהוראת התחום. לפי עדות המפקחת הממונה על הנושא במחוז החרדי של משרד החינוך, פערי הידע של המורים הגברים בשפה האנגלית גדולים מאוד עקב הרקע הלימודי שלהם, ואינם ניתנים לגישור בהשתלמויות. במצב שנוצר, התלמידים לומדים את המקצוע ממורים שלא הוכשרו ללמדו.
.jpg)
זאת ועוד: מאחר שחרדים אינם פונים ללימודי חינוך גופני, רק "חילונים לשעבר" שחזרו בתשובה משמשים כמורים למקצוע זה. כאן התוצאה חמורה עוד יותר: רוב התלמידים כלל אינם לומדים אותו - או לומדים ממורים שלא הוכשרו לכך.
מבקר המדינה מעיר כי "נורמות בסיסיות המיושמות בחינוך הממלכתי, אינן מיושמות בחינוך החרדי" בנושא זה. הוא מזכיר כי כדי לגשר על הפערים פעלו בשנים האחרונות משרדי החינוך והאוצר להגדלת מספר המורים החרדים בתחומי הליבה, אולם ההשתתפות בתוכניות המיוחדת שהפעילו הייתה מעטה מהמתוכנן, והתקציב עבורן לשנים התשע"ז והתשע"ח כלל לא נוצל.
"פער מצטבר בין המגזרים"
באשר למורות, המצוקה היא אחרת, שכן דו"ח מבקר מ-2019 הצביע על עודף מצטבר של עובדות הוראת חרדיות, כאשר 60% מבוגרות לימודי התיכון פונות לתחום זה וכמעט 90% מאלו שהוכשרו לכך בשנים 2016-2012 לא הועסקו כמורות שנתיים מסיום לימודיהן. משרד החינוך המליץ אז למוסדות התיכוניים לכוון את התלמידות להכשרה בתחומים חלופיים, בשיתוף עם משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, ואף קבע תמריץ כלכלי למוסדות שיצליחו בכך.
ככלל, מצא המבקר, כי למשרד החינוך אין מידע על עשרות-אלפי עובדי הוראה המועסקים על ידי המוסדות החרדיים הפרטיים, בניגוד לזה הקיים לגבי המורים שמועסקים על ידי המשרד והרשויות המקומיות, משום שרוב המוסדות לא מדווחים על מצבת כוח האדם שלהם.
בין היתר, חסרים נתונים על זהותם של הצוותים המלמדים 76% מהתלמידים החרדים: על השכלתם, על כישוריהם, על כשירותם למלא את תפקידם, על היקפי משרותיהם ועל התחומים שהם מלמדים. כמו כן, לא ידוע האם יש אישורים משטרתיים על כך שעובדים אלה לא הורשעו בעבירות פליליות וכדומה.
ואולי הבעיה מתחילה מהראש: בשנת 2011 הפיץ לראשונה מנכ"ל משרד החינוך חוזר הקובע את תוכנית היסוד המחייבת בכיתות א'-ח' בבתי הספר החרדיים. בדו"ח המבקר המתפרסם כעת נמצא כי היקף השעות המחייב את המגזר החרדי במקצועות רבים קטן מזה של המוסדות היסודיים הממלכתיים, הממלכתיים-דתיים והערביים. כאשר החרדים לומדים רק 55% או 75% מתוכנית הליבה, מתרחב הפער והופך למשמעותי עוד יותר.
כך, למשל, בטבע ובמדעים נדרשים ילדי כיתות ז' וח' ללמוד 4-2 שעות שבועיות לעומת 9 במוסדות אחרים, ובמתמטיקה 8-4 במקום 10. מנגד, במקצועות הקודש, כמו תנ"ך ותושב"ע (תורה שבעל-פה), לומדים החרדים יותר מתלמידי בתי הספר האחרים. המבקר מעיר כי "נוצר פער מצטבר בין המגזרים בידע בתחומים שהמשרד קבע כי הם הכרחיים ומחויבים", וקורא לתקן את חוזר המנכ"ל מ-2011.
ספרים ישנים ולא עדכניים
נתון מדאיג נוסף בדו"ח, שמקורו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מצביע על שיעור נשירה גבוה במיוחד מכיתות ז'-י"ב במגזר החרדי, בסך הכול 5% בשנת הלימודים תשע"ח – בערך פי-ארבעה ביחס לחינוך הממלכתי (1.2%) והממלכתי-דתי (1.4%). ואולם משרד החינוך ציין בתגובתו לביקורת כי הנתונים כוללים גם תלמידים שעברו מבתי הספר חרדיים לישיבות שאין להם סמל מוסד ולמשרד אין נתונים עליהם, ולכן נספרים בטעות כנושרים.
מבקר המדינה בחן גם את ספרי הלימוד לשנת הלימודים הנוכחית, ומצא כי 102 מתוך 269 הספרים המאושרים למגזר החרדי (כ-40%) הם ישנים ולא עדכניים, אינם כתובים לפי שיטות הלימוד הנדרשות וברמה הלימודית הנדרשת ולא מתאימים לתוכנית הלימודים הנוכחית. בהיעדר חלופה, המשרד אישר את השימוש בהם באופן זמני, עד להחלפתם בספרים חדשים.
זאת ועוד: גם כאשר קיימים ספרי לימוד עדכניים המאושרים ומותאמים לחרדים, ישנם רשתות ובתי ספר המסרבים ללמד לפיהם מטעמים דתיים או פוליטיים, ומלמדים מספרים אחרים שלא אושרו.
כך, למשל, המפקחת הממונה על הוראת האנגלית במחוז החרדי של משרד החינוך העידה כי אין ספרים המותאמים לבנים חרדים, בגלל מחסור בחומרים מוקלטים מותאמים ללימוד השפה האנגלית שנדרש שיבוצעו בקולות של גברים, וכן מפאת הקושי בפיתוח חומרי לימוד שתוכנם ייגע לתחומי הקודש.
מנהלת אגף ספרי לימוד במשרד הוסיפה סיבה נוספת לפער: חוסר כדאיות כלכלית למוציאים לאור ולגופים מסחריים ופרטיים בשל פוטנציאל שוק קטן מאוד במגזר. היא ציינה עוד כי רכישת ספרי לימוד חדשים מכבידה מבחינה כלכלית על משפחות חרדיות ברוכות ילדים, הנוהגות לרכוש ספרים משומשים זולים יותר ולהעבירם מילד לילד.
בהקשר זה העיר המבקר כי רק 59% מבתי הספר החרדים משתתפים בתוכנית השאלת הספרים של משרד החינוך שנועד להקל על ההורים - שיעור הנמוך מזה שבבתי הספר הממלכתיים-דתיים והממלכתיים.
החינוך החרדי: "הבן החורג" של משרד החינוך
פרק נוסף בדו"ח עוסק בבקרות שמבצע משרד החינוך במוסדות. מבקר המדינה מצא כי בשנים תשע"ז-תשע"ט נערכו יותר מ-340 כאלה (בכל שנה) בבתי ספר יסודיים בחינוך הממלכתי, בחינוך הממלכתי-דתי ובחינוך הממלכתי-ערבי, ואף לא אחת בבתי הספר של המחוז החרדי או של רשתות החינוך הגדולות במגזר.
בשנה האחרונה הכין אגף הבקרה תוכנית לביצוע בקרות ב-45 בתי ספר חרדיים עד סוף שנת הלימודים שעברה, אך רק כמחציתן יצאו לפועל והן היו מצומצמות בהיקפן. אחת הסיבות לפער בנושא זה היא חוסר שיתוף פעולה מצד המוסדות, וסירובם לעמוד לביקורת.
בדברי הסיכום לדו"ח כתב המבקר אנגלמן כי המדינה מאפשרת עצמאות לחינוך החרדי ותקצבה את המוסדות המרכזיים בכ-2.3 מיליארדי ש"ח בשנת 2018, אך פיקוחה עליהם ועל תפקודם "טעון בחינה לשם שיפורו".
מבקר המדינה חתם: "יש חשיבות לקיים מערכת של דרישות, של פיקוח ושל אכיפה, שתבטיח כי במערכות החינוך החרדי ישמרו על הכללים החשובים למשרד החינוך ויספקו לתלמידים ולתלמידות החרדים מיומנויות וידע שיאפשרו להם להתמודד בעתיד עם העולם המודרני ולהתפרנס באופן ההולם את כישוריהם. הדבר חשוב שבעתיים לנוכח תחזית הגידול של המגזר החרדי, והצורך בשילובו במשק הלאומי".
משרד החינוך: "מבחני סאלד שקולים למבחני הבגרות"
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "המשרד פועל בשיתוף עם ראשי מערכת החינוך החרדית, ולאורך השנים האחרונות הצליח להוביל שורה של שינויים ולרשום הישגים. מבקר המדינה אף מציין זאת בדו"ח שלו. בין ההישגים ניתן להזכיר את הכשרתם של מאות מורים חרדים גברים למקצועות היסוד במכללות אקדמיות, פרסום של מתווה עם מוסדות ההכשרה החרדיים, צמצום עודף הלומדות להוראה, והפנייתן למקצועות ראיית חשבון, הנדסת תוכנה, אדריכלות, עיצוב פנים וייעוץ מס.
"כמו כן, פתח המשרד שישה מרכזי פסגה חרדיים לפיתוח מקצועי, בהתאמה לסטנדרטים ארציים. בתוך כך, במהלך שנה זו מבצע המשרד כ-950 תהליכים של פיתוח מקצועי לעובדי הוראה חרדים. לצד זה, הוא משלב כ-8,000 תלמידים בכיתות ג'-ו' בתוכנית לקידום הישגים במקצועות שפה, מדעים, אנגלית ומתמטיקה. בכוונת המשרד להגדיל היקף זה.
"עוד שילב המשרד כ-8,000 תלמידים בחוגי העשרה אחר הצהרים במקצועות היסוד יחד עם המרכזים הקהילתיים. במהלך השנים האחרונות אף נרשמה עלייה בשיעור הזכאים לתעודת בגרות מ-16% ל-21%. במקביל לזה, מדי שנה ניגשות כ-6,500 תלמידות למבחני סאלד, השקולים לשאלוני בגרות מקבילים. לצד זה המשרד מעודד תלמידות ותלמידים ללמוד במגמות טכנולוגיות, תוך מתן אפשרות שימשיכו למסלול י"ג ו-י"ד כדי לאפשר להם להשתלב בשוק ההייטק. עם זאת, ולמרות האמור, מתייחס המשרד ברצינות להערות המבקר ובכוונתו ללמוד אותן ולפעול לתיקונן.
"לעניין ספרי הלימוד, המשרד החל לפעול לכתיבת ספרי לימוד מאושרים, לצד פיתוח יחידות הוראה מאושרות. בכוונת המשרד להמשיך במגמה חשובה זו".
לפנייה לכתב/ת 
