לפחות 1,300 מיהודי צרפת נספו: "כל יום נפרדנו מחבר"
נתוני החברה קדישא בצרפת מדרגים אותה כנראה במקום הגבוה ביותר בין המדינות שבהן נפטרים יהודיים ביחס לאוכלוסייה. רבים מנפגעים - עובדי רפואה, וגם מחצית מהקצבים בקצביות הכשרות. "החום של הקהילה שלנו הוא פיזי: הרבה חיבוקים, נשיקות, טפיחות על השכם. זו אחת הסיבות שיהדות צרפת כה נפגעה מהנגיף"
חברה קדישא בצרפת חשפה את גודל האסון - לפחות 1,300 יהודים נספו במגפת הקורונה מהנגיף. נתון זה כולל רק את מי שנקבר בקבורה יהודית מסורתית, על ידי החברה קדישא, ולכן נראה שמספר הנפטרים אף גבוה יותר.
היכנסו כאן כדי להדליק נר - או להתאבל על הנספים
<< הכול על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות . היכנסו >>
בכך הופכת צרפת לאחת המדינות שבהן מספר הנפטרים היהודים מנגיף הקורונה הוא בין הגבוהים בעולם, אם לא הגבוה ביותר. נכון להיום (ה'), בישראל, המדינה בעלת האוכלוסייה היהודית הגדולה בעולם, מתו מקורונה 264 בני אדם.
קראו עוד בערוץ היהדות:
- מחקר: דתיים מתחתנים מאוחר יותר, חרדים מתגרשים יותר
- אוקראינה: המשטרה דרשה את רשימת כל היהודים - "כמו ב-1941"
- ההתפרעויות במירון: 317 מהעצורים שוחררו
יהודי צרפת מונים כחצי מיליון נפש ומהווים 0.75% מכלל האוכלוסייה בצרפת, ולפיכך גם בהסתמך על הנתונים השמרניים של החברה קדישא, הרי שמספר הנפטרים היהודים מנגיף הקורונה מהווה קרוב ל-5% ממניין הקורבנות במדינה, שבה קרוב ל-27 אלף נפטרים.
יהודים נפטרו יותר
הנתונים הזורמים מהקהילות השונות ביהדות התפוצות אינם מעודדים. באזור ניו-יורק שוכנת הקהילה היהודית הגדולה ביותר מחוץ לישראל, ובה כשני מיליון יהודים, אם כוללים את הפרוורים בצפון ניו-ג'רזי, במחוז ווסטצ'סטר ובלונג איילנד. הנגיף הותיר בקהילות אלה שובל של חורבן.
קשה לאמוד את מספרי הנספים היהודים בארה"ב, מאחר ומדובר בקהילות רבות ומגוונות, ולא ברישום אחיד. אמצעי התקשורת החרדיים דיווחו על יותר מ-700 מתים בעיר ניו-יורק לבדה. על פי הנתונים הסטטיסטיים של מחלקת הבריאות, מוקדי ההדבקה הגבוהים ביותר מזוהים במידה רבה עם השכונות החסידיות בעיר: בורו פארק, וויליאמסבורג וקראון הייטס. המספרים מראים שמספר הפטירות בבורו פארק ובוויליאמסבורג במרץ ותחילת אפריל היה גבוה פי-עשרה ויותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. רוב מקרי המוות האלה הם כנראה מנגיף הקורונה, אמר ראש עיריית ניו יורק ביל דה בלאזיו.
בבריטניה נפטרו עד כה לפחות 440 יהודים, ובמדינה שבה מהווים היהודים רק 0.3% מן האוכלוסייה – מדובר בנתון גבוה לפחות פי-שישה מן השיעור בציבור הרחב. ישנן כמה תיאוריות המנסות להסביר את המכה, וביניהן ייצוגם הגבוה בלונדון, שהיא מוקד התפרצות, גילם המבוגר יחסית, ואי-הקפדה על הנחיות הריחוק החברתי בשלב הראשון בכמה שכונות חרדיות.
"נפגענו בגלל החום של הקהילה שלנו"
המתפללים הקבועים בבית הכנסת של ניי-סור-סן, פרבר של פריז, קוראים למסדרון הראשי שלו "פקק התנועה". המונח המושמע בדרך כלל תוך גלגול עיניים, מתייחס לצוואר הבקבוק שנוצר כמה פעמים ביום מחוץ למשרדי בית הכנסת הפופולרי, השוכן בבניין באוהאוס משנות השלושים של המאה ה-20, ואשר הפך לקטן מדי עבור הקהילה היהודית הגדלה של האזור.
בית הכנסת כה עמוס במתפללים, עד כי מתקיימות בו שתי תפילות שחרית ברצף. המתפללים היוצאים מהתפילה הראשונה עוצרים לעתים קרובות לפטפט עם אלה שמגיעים למשמרת התפילה השנייה. כעת זה זיכרון יקר עבור משה טייב (65), אחד מרבני בית הכנסת.
בזמן ההפסקה שהוא נוטל מהתקנת לוחות פיברגלס לאורך מסדרון בית הכנסת הריק מאדם, טייב אומר כי הקלת הצפיפות בבית הכנסת היא רק אחת מאינספור הדרכים שבהן יהדות צרפת משנה את פניה בעקבות מגפת הקורונה.
"החום של הקהילה שלנו הוא פיזי: הרבה חיבוקים, נשיקות, טפיחות על השכם", אומר טייב. "זו אחת הסיבות שיהדות צרפת כה נפגעה מהנגיף, וזה יצטרך להשתנות בעתיד הקרוב".
עוצמת המהלומה
צרפת הסירה השבוע כמה מהמגבלות המחמירות שהטילה באמצע חודש מרץ, ומספר בתי ספר נפתחו על פי שיקול דעתם של מנהליהם. אולם בתי הספר היהודים בצרפת נשארו ברובם סגורים, וגם בתי הכנסת. "עוצמת המהלומה גרמה ליהודי צרפת לנקוט משנה זהירות", אומר טייב. "עדיין לא יצאנו מכלל סכנה, וכולם מפחדים מגל התפרצות שני".
ז'יל טייב, נשיא ה"קריף" (CRIF), ארגון הגג של הקהילות היהודיות בצרפת, אומר כי סיבה נוספת לשיעור ההדבקה הגדול בקרב היהודים בצרפת, קשור לכך שיהודים רבים עובדים כרופאים וכאנשי צוותי רפואה אחרים. לדבריו, "הם מצאו עצמם בחזית בשלב מוקדם מאוד, לעיתים אפילו לפני שהיו ברשותם אמצעי הגנה נאותים".
אחד מהם היה פול אלון, רופא משפחה בן 60 שניהל במשך שלושה עשורים מרפאה בלה קורנב, אחת הרשויות המקומיות העניות ומוכות הפשע ביותר בצרפת. אלון נפטר מנגיף הקורונה ב-23 באפריל.
הוא חי עם משפחתו בפרבר של המעמד הבינוני, סיינט בריס סו פורה, וקיבל הצעות רבות להצטרף למרפאות רווחיות בשכונות יוקרה, סיפר בנו אלי ל-Le Quotidien. "הוא תמיד סירב, והעדיף לעזור לאנשים הגרים בדיור הציבורי, הנשכחים". עוד סיפר, כי עם פרוץ המגפה, החל אביו החל להפעיל את המרפאה לבדו, ללא מזכירה או סייעת, כדי לעזור להפחית את הסיכון להדבקה. לדבריו, "הרשות המקומית לא סיפקה לו ציוד מגן".
מחצית מהקצבים בקצביות הכשרות נדבקו
מחצית מהקצבים הכשרים של הקהילה היהודית בצרפת נדבקו גם הם מהנגיף, לדברי הרב ברונו פישזון, הממונה על הבשר הכשר בקונסיסטואר (Le Consistoire), הארגון האחראי לניהול שירותי הדת היהודיים אורתודוכסיים בצרפת. התפרצות המחלה בקרב הקצבים יצרה מחסור בבשר כשר במדינה, שמאז בא על פתרונו, אמר פישזון ל-Actualite Juive.
בין הסיבות למכה הקשה שספגו יהודי צרפת, מונים בקהילה גם את חג הפורים. החג שבו מרבין בשמחה, חל בראשית ההתפרצות המגפה בצרפת, זמן קצר לפני שננקטו צעדי החירום. ההתכנסויות והחגיגות בפורים נחשבות לאחד מגורמי ההדבקה העיקריים גם בקרב יהודי ארה"ב. בצרפת, פורים נחגג בחגיגות שמחות ובהתכנסויות של מאות אנשים בבתי כנסת הומי אדם.
הקהילה היהודית איבדה כמה מנהיגי קהילה שחלו בנגיף. אנדרה טובול, רב המשתייך לתנועת חב"ד, שעמד בראש אחד מבתי הספר היוקרתיים בצרפת, נפטר כבר במרץ מנגיף הקורונה. הוא היה בן 64 במותו, מלא אנרגיה, ופטירתו התקבלה בזעזוע בקרב חברי קהילה רבים.
קורבן נוסף הוא קלוד ברוש, שנפטר ב-27 באפריל בגיל 72. הוא כיהן כנשיא ה-UPJF, ארגון אנשי העסקים היהודים בצרפת, שקידם נמרצות את הקשרים הכלכליים בין צרפת לישראל, והיה אחד ממנהיגי המאבק באנטישמיות.
"מחכים לאור שבקצה המנהרה"
נחזור לניי-סור-סן, שם מתאבלת הקהילה על כמה מהמתפללים הוותיקים שלה. אחד מהם, פנסיונר בן 83 בשם אלבר, נהג להישאר להתפלל בשתי משמרות התפילה, ולפטפט עם חברים על כוס קפה, נזכר משה טייב. "אובדן של אנשים כאלה מותיר חלל עצום. זה אובדן גדול".
בניי חיים כמה אלפי יהודים, ועשרות מהם נפטרו לאחר שלקו בקורונה. "מספר האבדות הגיע לשיא לפני שבועיים-שלושה, כאשר מדי יום היינו שומעים על אדם אחר שאנחנו מכירים, או שהכרנו את ילדיו, והייתה תחושה של פחד אמיתי. הפחד עדיין קיים", טייב אומר.
מתפלל קבוע נוסף, אדם בן 75 בשם סרז', נפטר לפני שבועיים, לאחר שהיה מאושפז מספר שבועות במצב אנוש כשהוא מחובר למכונת הנשמה. "בדומה לאחרים, עקבנו מדי יום אחר מצבו של סרז', והתפללנו לשלומו. בסוף בנו סיפר לנו שתפילותינו לא נענו", אומר טייב.
הקהילה התפללה למען סרז' מדי יום במה שטייב מכנה מניין וירטואלי - שיחת ועידה שבה התקיימו תפילות בראשות רב, במניין של 10 מתפללים. דניאל שבתא, תושב המקום שהתפלל מדי פעם בבית הכנסת, החל להשתתף במניין הווירטואלי כמעט מדי יום במהלך תקופת הסגר. "אני עובד בבית קפה והוא נסגר, אז זה נותן לי תחושה של המשכיות", מספר שבתא.
עם הקלת הסגר בפריז ובאזורים אחרים, אנשים מרשים לעצמם לנוע שוב בחופשיות בפארקים, שנותרו נטושים במשך כמעט חודשיים. "זו הקלה גדולה", אומר טייב, "אבל חיי הקהילה היהודית עדיין בסגר. כקהילה, אנו עדיין מחכים לאור בקצה המנהרה".
לפנייה לכתב/ת 
