משטר ונשיא חדשים בצרפת

האומה הצרפתית עם נשיא חדש ומציאות פוליטית חדשה. הפוליטיקה הצרפתית שהייתה בנויה על שתי מפלגות מרכזיות - הסוציאליסטית והשמרנית, יורשתה של מפלגתו של דה-גול, תוחלף בגוש המורכב ממאוכזבי שתי מפלגות אלו והחושש מההקצנה הלאומנית שמרין לה-פן מיצגת.

עוד בערוץ הדעות:

מה אאחל למדינה

ממה הימין מפחד

תסמונת האסון ההומניטארי הקרב

האליטות מתחלפות והגזענות יוצאת לאור

נשיא צרפת החדש יאלץ להתמודד עם בעיות כלכלה נמשכות, מאבטלה של 10% ובגילאים הצעירים של כמעט 25%, מגלי המהגרים מאפריקה והמזרח התיכון, מהטרור שנובע בעיקר מהאסלאם הקיצוני, מהתגברות הגזענות ועמה האנטישמיות ובעיקר מההשלכות של הבעיות האלו על לכידות העם הצרפתי ועל עתידו של האיחוד האירופי.

הפער בין מקרון ולה פן לא יכול להסתיר את היווצרותו, לא רק בצרפת, של גוש ימני-קיצוני בעל אידיאולוגיה לאומנית הניזון משנאה ופחד שיוצרים מהגרים וזרים ומסלידה מן האיחוד האירופי. מקרון זכה, כי רבים שלא תמכו במצע הבחירות שלו, הצביעו עבורו כדי לחסום את לה פן. המפתח להצלחת מקרון בעתיד הוא, ראשית, באיחוי הקרע בין שני המחנות. הוא ייבחן גם בשלושה נושאים הקשורים ביניהם: שינוי כלכלי משמעותי, החזרת תחושת הביטחון וריענון האיחוד האירופי.

מצעו של מקרון כולל שורה של צעדים כלכליים כמו: רפורמה במערכת הפנסיות, קיצוץ משמעותי במס החברות וקיצוץ בגרעון הממשלתי תוך כדי קיצוץ מספר המועסקים בסקטור הציבורי. צמצומו של שעור האבטלה, אחד המבחנים הקשים של מקרון. הורדת מסים היא צעד חשוב בכיוון, אך לא היחיד. הרבה יהיה תלוי גם ביכולתה של צרפת לעבור מגרעון לעודף במאזן המסחרי. יעדי היצוא העיקריים של צרפת הם: גרמניה, ארה"ב ובריטניה. בעוד שהסחר עם גרמניה כפוף למשטר הנהוג באיחוד האירופי, זה עם ארה"ב יכול להשתנות, אם ארה"ב והאיחוד האירופי יוכלו להגיע להסכם על כינון אזור סחר חופשי ביניהן, וזה עם בריטניה יהיה תלוי בהסכם החדש שיקבע את יחסי האיחוד האירופי - בריטניה בעקבות ה-BREXIT.

ההיגיון המדיני והכלכלי מכתיב למקרון הידוק בשיתוף הפעולה עם גרמניה בראשות מרקל. צרפת וגרמניה יניהגו את האיחוד האירופי אחרי פרישת בריטניה, הן בתוכו והן ביחסיו עם העולם החיצון. הן שתכתבנה באם הרצון ל"העניש" את בריטניה או הרצון להגיע להסכם שהוא טוב גם לאיחוד האירופי וגם לבריטניה יהיה הקו המנחה של האיחוד האירופי במו"מ. עמדה אחידה של שתיהן עשויה גם לשנות את עמדתו של נשיא ארה"ב בנושא הסכמי הסחר.

תחושת הביטחון של הפרט היא, בין השאר, תוצאה של התמודדות השלטון עם תופעת הטרור וסיבותיו, וההצלחה בה תלויה גם בשיתוף שבין מדינות אירופה. גם בנושא זה, שבו כבר חלה התקדמות משמעותית, שת"פ בין שרותי המודיעין המרכזיים של היבשת במסגרת האיחוד האירופי ובמסגרת נאט"ו שאותו יכולים מרקל ומקרון להגביר, יכול לשפר את המצב בראיית האזרח הצרפתי.

שיפור כזה יביא גם לשינוי חיובי בתחושות הציבור היהודי בצרפת החשוף להתגברות ההתנכלות הפיזית והמילולית מצד גורמים אנטישמיים, לאומניים ומוסלמים.  יהודי צרפת ישאבו בוודאי עידוד מניצחונו המכריע של מקרון, אך כמו מקרון גם הם לא יוכלו להתעלם משליש מהבוחרים שתמכו בלה פן.

יחסו של מקרון לישראל מורכב מהערכה וביקורת. באחד הוא התייחס לחיזוק הקשרים בתחום היזמות החדשנות והמחקר, קרא להימנעות מתמיכה בחרם על ישראל ונזהר בדבריו על הכרת צרפת במדינה פלסטינית. עם זאת, הביע התנגדות להתנחלויות. ספק אם מקרון יקדיש מאמץ להחייאת היוזמה שבה נקט קודמו בתהליך המדיני שבין ישראל והפלסטינים. החיזוק האפשרי של הקשר בין ברלין ופריז יחזק גם את גוש של מדינות באיחוד האירופי שמכיר, מחד, בחוב המוסרי לעם היהודי ולביטחונה של ישראל, ומאידך, אינו חושש מביקורת על התנהלות ממשלת ישראל בכל הנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני.

מהפכה צרפתית לא אירעה בתחילת השבוע, אבל חזינו במהפך פוליטי.

ד"ר עודד ערן הוא חוקר בכיר במכון למחקרי בטחון לאומי ושגריר לשעבר באיחוד האירופי