"מכבי הפסיקה לשמח אנשים"
הקרחות ביציעים, פיטורי המאמנים, האכזבה מהשחקנים והייאוש במשחקים. כינסנו תשעה אוהדים צהובים לשיחה בה התווכחו, החליפו דעות, הציעו פתרונות ובעיקר שפכו את הלב. רק על דבר אחד הייתה הסכמה: "לא ננטוש"
מחזור 24, הפועל חולון מגיעה להיכל. הקבוצה של דן שמיר רוקדת על הפרקט, וגם הסגולים ביציע נותנים הצגה. בשלב מסוים במשחק הכרוז שי סידי מאבד סבלנות ומזכיר לקהל המנומנם שלו: "אנחנו אולם ביתי!"
הנפילה של מכבי תל אביב - פרויקט מיוחד
אבודים: חלקה של ההנהלה בכישלון
ירידת ערך: על הנזק הכלכלי הגדול
הרגע הזה ממחיש את הסדק העמוק שנפער העונה בין מכבי ת"א לאוהדיה, שאיבדו אמון במערכת. ממשחק למשחק, מפארסה לפארסה, אפשר למצוא יותר כיסאות פנויים, ויריבות כמו חולון וירושלים מתחילות להרגיש בבית בהיכל שנחשב עד לא מזמן לאימת קבוצות היורוליג. למעטים (בקנה המידה של מכבי) שעדיין מגיעים אין אפילו חשק לשרוק בוז. הם פשוט נוטשים למגרש החניה, לפעמים עוד ברבע השלישי. מחאה שקטה, יש שיגידו שקטה מדי.
רק לאחרונה חלה התעוררות קלה בקרב חלק מבעלי המינויים, ששיגרו מכתב נוקב לראשי המועדון תחת הכותרת "להציל את מכבי ת״א מעצמה". בין היתר נכתב בו: "אנחנו דורשים מבנה ארגוני שקוף שלא יכלול אנשים שנכשלו בשנים האחרונות. למען הסר ספק, קיים קונצנזוס בקרב האוהדים שבראש רשימת הנכשלים עומדים דני פדרמן, ניקולה וויצ'יץ' ואבי אבן".
במכבי עדיין מנסים ללמוד את הדברים. גם הם מבינים שבניגוד לשנים האחרונות, בקיץ הקרוב צמד המילים "סולד אאוט" הוא כבר לא עובדה מוגמרת.
עקב המצב קיבצנו תשעה אוהדים לשיחה שבה ניתנה להם הבמה לשפוך את אשר על ליבם, להחליף דעות, להתווכח ולהעלות פתרונות אפשריים. זו לא הייתה משימה קלה. אוהדים רבים סירבו לדבר נגד מכבי ת"א בתקשורת. היו כאלה שסיפרו כי במועדון כעסו על כך שבעבר מתחו ביקורת פומבית על התנהלות המערכת.
כמו בהנהלת הקבוצה, גם כאן המחנות נחלקו לדור הוותיק ולדור הצעיר, כשכל מחנה חותר לכיוונים שונים. בזמן שהצעירים טוענים כי "מכבי ת"א הפסיקה לשמח אנשים", שניים מהאוהדים, שנמצאים בעשור השמיני לחייהם וכבר חוו וראו הכל, פחות מתרגשים מהעונה מהקטסטרופלית. אברהם סקופ (74) פתח את הדיון בנימה אופטימית: "אני חושב שאחרי כל ירידה באה עלייה. השנה הזאת קשה, אבל לא צריך להישבר. בצעירותי, כשמכבי הייתה מפסידה, לא יכולתי ללכת ברחוב". שי יוסף (72) המשיך באותו קו: "כמו בשיר 'אחרייך עד המוות' יצא רצף של טעויות, מצב מביך שנקלענו אליו, אבל צריך לתת גב, להיות יד אחת, להמשיך עם הקבוצה גם אם מפסידים. נקווה לימים טובים יותר". עומרי קלדרון (25) נשמע הרבה פחות מפויס: "לא ראיתי עונה מזוויעה כזאת מעולם, כל עונה נשבר עוד שיא שלילי. זה לא עניין של להישבר או לא לתמוך בקבוצה. אני תמיד אגיע, גם בנפילות הכי גדולות - זה פשוט עניין של ייאוש. לשחקנים אין טיפת מחויבות או רצון, זה הדבר שהכי מבאס".
אלון נעים (32) יורה את חיצי הביקורת לכיוון ההנהלה: "אפשר להפסיד, אבל הבעיה היא בדרך קבלת ההחלטות. בחירת השחקנים והסקאוטינג לא טובים, רצף של פיטורי מאמנים בטיימינג לא נכון. ההנהלה הזאת יחד כבר 40 שנה, והעולם משתנה. המרחק בין השחקן הישראלי לזר נהיה עצום, וצריך לדעת לגשר על זה. חייבים בעלי מקצוע רציניים כמו במכבי ת"א בכדורגל". נוי מרינה (29) חולק על קודמו: "נכון שצריך להיות שינוי, אבל לא פרסונלי, כי ראשי המועדון הם אלה ששמים את הכסף. מה שכן, ההנהלה צריכה לענות על השאלה איך מותג שפעם היה בשמיים הגיע לרצפה. לחשוב איך מרימים אותו בחזרה".
"אוסף מקרי של שחקנים"
הצעיר שבחבורה, איתי כהן (18), מספר שהוא לא רגיל לכישלונות: "נולדתי לתוך התקופה הטובה של מכבי עם תארים וניצחונות, מוזר לי מה שקורה. צריכה להיות תוכנית מסודרת, לא כמו השנה - שפכו הרבה כסף וציפו שמשהו יקרה. זה מתחיל מדברים מקצועיים כמו היררכיה. צריך שיהיה מישהו אחד שאחראי על הרכש, כי מכבי של העונה לא נראית כמו קבוצה אלא כאוסף מקרי של שחקנים".
רונן זמיר (47) מצביע על בעיה אחרת – שיטת הפיינל־פור: "היא גרמה לכך שקבוצות קטנות לקחו פתאום אליפויות, וזה הלחיץ את הנהלת מכבי, שלא ידעה להתמודד עם המצב החדש. צריך לבנות תפקידים כדי שאם תהיה תקלה יידעו להצביע על האשם. המצב קשה מאוד. תמיד היינו מסתובבים עם ראש מורם מול אוהדים של קבוצות אחרות, ופתאום זה הפוך. מדכא". נעים מתפרץ: "אני לא חושב שהבעיה היא השיטה, הליגה הישראלית היא לא בראש סדר העדיפויות של מכבי. הפער בינינו לבין שאר הקבוצות באירופה גדל, והפערים בין הקבוצות בליגה הצטמצמו. למכבי חיפה יש את ג׳ף רוזן, להפועל ירושלים יש את אורי אלון, אנחנו כבר לא האימפריה הבלעדית. אם ההנהלה הייתה מתקדמת במחשבה אז סביר להניח שהיינו במצב טוב יותר. ההנהלה הזאת היא היחידה באירופה שעדיין בוחרת שחקנים, הנהלות אחרות נותנות למאמן לעבוד בשקט".
מרינה מסכים ומחדד: "מבחינה מקצועית מכבי צריכה לעבוד כמו רוב קבוצות היורוליג עם ג׳נרל־מנג׳ר. אין בעיה שזה יהיה מישהו שכבר נמצא בתוך המערכת, אבל שיהיה מישהו אחד שקובע". גם סקופ מצטרף: "צריך הגדרת תפקיד, ברגע שיש מבנה ארגוני העסק עובד". יוסף הוסיף: "צריך לתת גב לקבוצה, להיות יד אחת. דורון ג'מצ'י הוא מכביסט עם קבלות, אני הייתי מציע אותו בתור מנכ"ל. אנחנו צריכים מישהו שמזוהה עם המועדון".
"ההנהלה צריכה לקחת צעד אחורה"
נעים יוצא בקריאה לראשי המועדון: "שייקחו צעד אחורה או החוצה. אני לא מאמין שאם מכבי תהיה על המדף לא יהיה מישהו שייקח אותה. לאף אחד אין טינה כלפי מי שנמצא כרגע, הם לא עושים בכוונה ומביאים כסף מהבית, אבל צריך לדעת להתקדם עם העולם".
אותה מסיבת עיתונאים מפורסמת שכינס בעונה שעברה דייויד פדרמן, בה הצהיר על הכוונה להביא 12 שחקני יורוליג, הרגיזה מאוד את מרינה, שאמר: "אנחנו לא מחפשים כותרות. הדברים נאמרו בעיקר כדי לרצות אותנו, האוהדים, וכולנו ראינו את התוצאות. מה שמעניין אותנו זה העשייה. ההנהלה צריכה להתאחד, לעשות חלוקת תפקידים מחדש, כי כרגע זה ממש לא נראה טוב".
בחזרה לנושא השחקנים. תומר חסיד (39): "זאת העונה הכי מתסכלת שהייתה לי אי־פעם. העמידו תקציב שיא, ואין שום התאמה בין השחקנים. נותנים כל עונה מאה ימי חסד עד שהקבוצה תתחבר, וזה לא קורה". כהן מצביע על בעיה בשוק השחקנים המקומיים: "הישראלים נשארו אותם ישראלים. הם כבר בני 30, אין פה דור המשך, ולא שמים על זה מספיק דגש. פעם היו שחקנים שיודעים לחבר את הקבוצה ולא רק לקחת את הכדור לסל, היום אין שחקן כזה. יש שחקנים שבאו ברעש גדול ובסכומים גבוהים, לא כל אחד יודע את מקומו".
הגענו לנושא הקרחות ביציעים. כהן: "פחות כיף לבוא למשחקים. אתה מגיע בלי ציפיות ששחקנים יירקו דם על הפרקט. כל אחד משחק בשביל עצמו. יש מלחמות אגו, והאוהדים מיואשים מזה. זאת לא מכבי שאנחנו רוצים לראות". ליאור קרוצ'רו (27), שמנוי כבר 20 שנה, נשמע גם הוא מתוסכל: "פעם מכבי הייתה גורם משמח, בשנים האחרונות היא הפכה לגורם מעיק. זה מאוד עצוב וחורה לי להגיד את זה. אין את הציפייה והכיף לבוא למשחקים". למרות הכל, כולם התחייבו לחדש את המינוי בעונה הבאה. קרוצ׳רו סיכם: "זה לא אומר שנפסיק לאהוד את הקבוצה. היא חלק מאיתנו, אבל אנחנו כן מצפים למאמץ לשנות את החשיבה כדי שנחזור להיות אימפריה".
לפנייה לכתב/ת 
