"כשייפלו טילים, בעלי מוגבלויות ימותו ראשונים"

"כשייפלו כאן טילים, אלו שימותו ראשונים הם אלו עם הצרכים המיוחדים". כך מתריעה דפנה אזרזר, מנכ"לית ארגון אהב"ה שמסייע למשפחות של נכים, שבעצמה אם לילד נכה המסתייע בכיסא גלגלים. פגיעותם של החלשים ביותר בעורף הישראלי בעתות חירום לא זכתה למענה הן במלחמת המפרץ והן במלחמת לבנון השנייה. נראה כי גם במלחמה הבאה ייוותרו באותו מצב נכים, קשישים עריריים, בעלי מוגבלויות וכן עובדים זרים.

חשופים בעורף - כתבות נוספות בסדרה:

מסירים אחריות: הרשויות 'רשאיות' לבדוק מקלטים

הפקק האמיתי: כיצד תתפקד התחבורה במלחמה?

אשליית המיגון: בתי החולים יסמכו על המזל

"כשאנחנו בחדר השינה אנחנו לא יכולים להספיק להגיע לממ"ד עם כיסאות הגלגלים שלנו, ועל הגעה למקלט אין על מה לדבר. אז כשנופלים טילים אנחנו נשארים במיטה בלחץ אטומי ומחכים לשמוע את הבום. אם אתה שומע אותו, הכול בסדר וסימן שאתה חי", תיארה נעמי מורביה (56) מאשקלון, נכה שמתניידת בכיסא גלגלים. יחד עם בעלה ניסים (60) עזבה את שדרות ב-2006 ולפיכך מכירה היטב את שגרת הטילים. "כשהתגוררנו בשדרות נפל קאסם ליד הבית שלי, והרג את הילדים יובל אבבה ודורית בינסאן ז"ל. מאז אני בחרדה מתמדת. בשבוע שבו עברנו לאשקלון הגראדים נפלו לראשונה בעיר. השכנים כעסו עליי ונזפו בי, 'בשביל מה באת?'".

לדברי מורביה, שמשמשת גם יו"ר עמותת מטה המאבק של הנכים, נראה ש"בכל הקשור לעורף, מדינת ישראל עדיין מפקירה את אלו שהכי זקוקים לה. לא חשוב כמה מכבסות מלים יכינו כדי להתכונן לקראת דו"ח המבקר שלאחר המלחמה הבאה. בכל מה שקשור אלינו, העורף לא מוכן". לדבריה, "ברוב המקלטים יש מדרגות ולנכים אין נגישות אליהם. זה גם מצבן של רוב המיגוניות ששמו ברחובות בדרום הארץ". היא סיפרה על מגעים שניהלו עם משרד הביטחון, "שאמרו שהם מאוד ישתדלו", אבל המציאות מוכיחה שהאדם הנכה ברחוב לא יוכל להיכנס למרחבים אלה. 

משרד הביטחון עוד לא עשה את עבודתו

בשנת 2005 התווסף לחוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות "פרק הנגישות" שכלל את התקנות לשעת חירום. בחוק נקבע אמנם כי משרד הביטחון יגיש את תקנות הנגישות תוך שנה, אך רק לפני מספר חודשים הגישו אנשיו לכנסת את הפרק הראשון שלהן, שעוסק ב"נגישות ישירה בשעת חירום", ומגדיר מהו מקלט, איך מודיעים על שעת חירום לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, איך מנגישים וכדומה. התקנות ממתינות לאישור הוועדה. החלק השני והמהותי של התקנות, המסדיר את תחום הטיפול, הנהלים ויחס המדינה לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים בשעת חירום ובעיקר בהתייחס למאות אלפי בעלי המוגבלויות החיים בקהילה - עדיין לא הוגש.  

על פי דו"ח נציבות שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות במשרד המשפטים, בישראל חיים מיליון ו-600 אלף אנשים עם מוגבלויות פיזיות, קוגניטיביות ונפשיות. כ-200 אלף מהם דיווחו בשנת 2010 כי אין להם על מי לסמוך בשעת חירום. "במתקפת טילים רבים מהם יזדקקו לעזרה, וברור שרוב המקלטים לא נגישים", אמר אחיה קמארה שעומד בראש הנציבות. "הפרק השני של התקנות שעוסק בהתארגנות שלנו כחברה וקהילה משמעותי מאוד. זה לא רק מסמך משפטי. מדובר בחשיבת מטה, מי אחראי למה. זה מפרט להתמודדות עם שעת חירום", אמר. הוא הדגיש עוד: "אנחנו לא יודעים מי האנשים האלה, איפה הם גרים, איזו עזרה הם צריכים, כמה מהם קשישים ונכים או אנשים בודדים. מי יעזור להם לאטום את החלונות והדלתות? מי ייקח אותם מהמיטות שאליהן הם מרותקים למקום מבטחים? כל הדברים האלה נותרו בגדר שאלות שהיו אמורות להיות מוסדרות בתקנות".

לדבריו, אותן תקנות היו אמורות גם להסדיר את שאלת היחסים וחלוקת האחריות בין הרשויות, קופות החולים, משרדי הממשלה, פיקוד העורף והרשויות המקומיות. "כל עוד לא מגישים ומאשרים אותן, אין לרשויות את המדריך ולמדינת ישראל אין תוכנית לאומית לטיפול במאות האלפים האלו בשעת חירום". לטענתו נרשם שיפור גדול בהערכות המדינה לחירום במוסדות הרווחה שבטיפולה, אך "אין שום הצדקה לכך שמשרד הביטחון לא הגיש את התקנות עד כה, בחלוף שש שנים מאז שהיו אמורות להיות מוגשות, למרות כל הפניות והלחצים".

יו"ר ועדת הנגישות בכנסת, ח"כ אילן גילאון (מרצ), דרש במכתב שנשלח לשר החדש להגנת העורף אבי דיכטר לפעול בהקדם להשלמת התקנות. לדבריו, "אם לא יתבצע שינוי מהותי אנו עלולים לחזור למראות הקשים ממלחמת לבנון השנייה, שבה נותרו שיעורים גבוהים מאוכלוסיית בעלי הצרכים המיוחדים ללא מענה".

איפה נמצאות האוכלוסיות המיוחדות?

ישראל אבן זהב, חבר בוועדה המייעצת לנציבות השוויון לאנשים עם מוגבלות, הסביר גם הוא כי התקנות קריטיות. "החל מהעובדה שאין מיפוי של האוכלוסיות המיוחדות וכלה בעובדה שלא ברור מה יהיה עם עובדים זרים בשעת מלחמה, מה עושה פיליפינית שמטפלת בקשיש נכה או בריא? מי נותן לה מסכה? ולאן היא אמורה לקחת את הקשיש הזה אם אין לו ממ"ד?". אבן זהב מייצג גם ארגוני נכים רבים בנושא מול פיקוד העורף, משרד הביטחון וועדות הכנסת. כיועץ לנגישות במקצועו הוא הצביע על בעיה נוספת: "רוב הנכים לא יכולים להיכנס למקלטים בגלל בעיות נגישות, זה ידוע. אבל מה שלא ידוע הוא שגם לרוב הממ"דים הם לא יכולים להיכנס, כי פתחיהם צרים מדי. מדובר באלפי אנשים", התריע.

לדבריו, מצופה ממשרד הרווחה, "שפישל בגדול במלחמת לבנון השנייה, שירכז את הנושא ויטפל בו, אבל עד עתה נראה שהמשרד לא מילא את תפקידו, למעט טיפול באוכלוסיות המיוחדות הנמצאות במוסדות. יש הרבה אזרחים ללא פתרונות, אבל אנחנו מדברים על עשרת האחוזים החלשים ביותר, שזקוקים לעזרה של ממש".

גם אבי נעים, יו"ר ועדת הביטחון של מרכז השלטון המקומי, התריע כי אין היום מי שיפנה בעלי מוגבלויות קשות מבתיהם. "אלפים מהם יישארו ללא הגנה", הזהיר. "במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות אמור היה להיות מיפוי אבל זה קיים במעט מאוד רשויות, ובעיקר בעשירות שבהן". בעיה נוספת שבולטת לדעתו היא שלא הוכשר כוח אדם מיומן שיסייע לאנשים הללו במצב חירום. "יש יותר ביטחון במקום שיש יותר כסף. לשליש מאוכלוסיית מדינת ישראל אין פתרון מקלוט אבל כשזה מגיע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, המצב חמור בהרבה. מתברר שהחלשים ביותר נדפקים יותר גם במקרה הזה".

יהושע ברקוביץ. מי ייקח אותו במצב חירום?(צילום: הרצל יוסף)

יהושע ברקוביץ (78), ניצול שואה ערירי שמרותק למיטתו בדירת השיכון הקטנה שבה הוא מתגורר בבאר שבע, הוא אחד מהקשישים האלו. "כשיש אזעקה אני שומע מוסיקה ברדיו במיטה ומחכה שיעבור. היו לנו חיים ארוכים, אז למה להתעסק במחשבות רעות?". הוא לא מסוגל לקום ממיטתו כך שאת רוב שעות היום הוא מבלה לבד במיטה. סועדים אותו עובדת סיעודית ודרור מדמון, מתנדב שהפך לבן משפחה שמגיע מספר פעמים בשבוע לביתו. "כשפוגעים טילים בעיר אין מי שייקח אותו למקלט או לאזור מוגן. זה מפחיד ואני דואג לו", אמר מדמון. 

20 אלף קשישים ללא מיגון

גם הקשישים השוהים במחלקות הסיעודיות בבתי האבות יישארו ללא הגנה במקרה של מתקפת טילים על ישראל. רוני עוזרי, יו"ר איגוד בתי האבות והדיור המוגן בישראל, אמר ל-ynet כי "יותר מ-90% מבתי האבות הסיעודיים לא ממוגנים ואינם מוכנים לתרחיש כזה". לדבריו, בבתי האבות עברו אמנם תרגולים והכינו סידורי עבודה לחירום עם אופציות של הלנת עובדים ותגבור במתנדבים כשכל מחלקה יודעת לאן היא מפנה, אך הוא מדגיש את האבסורד: "בעצם אין לאן לפנות אנשים ביותר מ-90% מהבתים הסיעודיים או בכאלו שבהם יש מחלקות סיעודיות. רק בשלושה אחוז מבתי האבות הסיעודיים קיימים ממ"דים. ברוב המקרים מדובר במבנים ישנים יחסית, והפתרון הקיים הוא מעבר לאזור מוגן יחסית בתוך המבנה. אך אלו אינם יכולים להכיל את כל הקשישים הסיעודיים". עוזרי הדגיש: "אי אפשר לנייד את רוב הקשישים הסיעודיים במחלקות האלו בלוח זמנים קצר של מתקפת טילים".

מקלט על פי פיקוד העורף. כשל כבר בסעיף הראשון(צילום: מוטי קמחי)

לכן לדבריו, המשמעות היא ש-20 אלף קשישים המאושפזים במחלקות סיעודיות בבתי האבות ייוותרו ללא פתרון בשעת חירום. "קשישים מונשמים או מרותקים למיטותיהם יישארו ללא מענה. בסוף זו שאלה תקציבית. ביקשנו ממשרד הבריאות להגדיל את תקציב הפיתוח, אבל לא ספרו אותנו", סיפר עוזרי. 

גורמים במערכת הביטחון אמרו ל-ynet כי פערי המיגון (אזרחים ללא ממ"ד בביתם או מקלט שניתן להגיע אליו בזמן הגעה סביר) עומדים גם היום על 27% מאוכלוסיית המדינה, כלומר יותר ממיליון וחצי איש שכדאי שיתפללו ששום טיל לא יפגע פגיעה ישירה בביתם. כל זאת למרות קביעתו של דו"ח מבקר המדינה מ-2011, שבחן את היערכותן של הרשויות המקומיות. בדו"ח נקבע: "הרשויות לא הכינו מחסות ציבוריים או מיגון אחר שיותאמו לבעלי מוגבלויות; הן אף לא הכינו תוכנית שתאפשר לניידם למקומות מקלט בעתות חירום".

הדו"ח, שהטיל אחריות משותפת על משרד הפנים ועל הרשויות המקומיות, קבע עוד כי "ברוב הרשויות עלו ליקויים מהותיים לגבי היערכותן להפעלת כל אחד מהמכלולים, ובכלל זה בנושא הטיפול באוכלוסייה בשעת חירום, בעיקר לא נאסף די מידע על אוכלוסיות של בעלי צרכים מיוחדים".

ומה על ילדים נכים? אמנם במוסדות הלימוד נרשם שיפור ניכר, נעשים תרגולים ורוב הארגונים העוסקים בתחום מדווחים על ממ"דים, מרחבים מוגנים ומערכות לסינון אב"כ. אך דפנה אזרזר, מנכ"לית ארגון אהב"ה שמסייע למשפחות של נכים, מתריעה דווקא על הסכנה בבתי המשפחות: "בישראל יש 10,000 ילדים עם נכות קשה. ציבור הנכים שאנן מדי, אנחנו תלויים בחסדי השם. אני רועדת מפחד כי מבחינת המדינה הבעיה שלנו לא קיימת", הודתה.

משפחת אזרזר מתגוררת בדירה של הדיור הציבורי בקריות עם ילדם הנכה בן השמונה הסובל מפיגור שכלי ומתנייד בכיסא גלגלים. לדבריה, בביתה אין ממ"ד, "אין לי פתרון בבית ובמקלט הקרוב יש מדרגות כך שלא נספיק להיכנס אליו כשהאזעקה תפעל". לדבריה, בני המשפחה ביקשו מהחברה המשכנת שיבנו ממ"ד בביתם. "הפנו אותי לפיקוד העורף, שם אמרו שלא צריך ממ"ד, שאחפש קיר פנימי ואשב לידו. אבל כל הקירות חיצוניים, אז פניתי לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה ושם אמרו שיכולים לתת אישור אבל לא לממן. החזירו אותי שוב לחברה המשכנת". במלחמת לבנון השנייה, סיפרה, פגעו טילים בחצר הבית. "מה יכולנו לעשות עם ילד בכיסא גלגלים שמחובר לזונדה כי הוא לא יודע לאכול?", אמרה בייאוש והוסיפה: "הבעיה היא שבפעם הבאה זה יהיה בדיוק אותו הדבר".

תגובות

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה כי אנשיו השלימו את כתיבת התקנות כבר לפני כחצי שנה, והעבירו אותן לאישור הכנסת. כתיבת תקנות נגישות שירותי החירום הנוגעות למשרדי הממשלה האחרים תושלם ותועבר לאישור הכנסת עד חודש דצמבר, בהתאם להתחייבות המדינה לבג"ץ. "אחריותו של משרד הביטחון לכתיבת התקנות אינה גורעת מאחריותם של משרדי הממשלה האחרים לטיפול באוכלוסיות אנשים בעלי מוגבלויות, בשגרה ובחירום".

מהמשרד להגנת העורף נמסר כי המשרד הוא גוף מתאם שהוקם ב-2011 . "'הגנת העורף' היא נושא שמשתפר ותלוי גם בתקציב ובסדרי העדיפויות בתוך המשרדים. בחודשים האחרונים ראש הממשלה מקיים 'פורום עורף' שעניינו התייעצות עם השר להגנת העורף ועם משרדי הממשלה השונים, בהם משרד האוצר, שהביא להפניית תקציבים ייעודיים לנושא". עוד מסרו כי קיימת תוכנית פינוי לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים שמוכרות על ידי משרד הרווחה, "שיפונו על ידי עובדי הרווחה ברשות המקומית".

מלשכתו של השר הנכנס להגנת העורף אבי דיכטר נמסר כי לפי בקשתו נוספו בימים האחרונים 22 תקנים מיוחדים במטרה לאייש נציג חירום בכל אחד ממשרדי הממשלה שייתן מענה לבעיות מסוג זה.

ממשרד הבריאות נמסר כי בחלק גדול מבתי האבות אין מיגון מלא. "בוצע סקר מיגון בתקופה האחרונה שעדיין נמשך לפי אזורים, ובתיאום עם האגף לשעת חירום במשרד הבריאות תנוהל תוכנית פעולה לכל מוסד בהתאם למצבו".

סא"ל רמי פלץ, ראש ענף מדעי ההתנהגות בפיקוד העורף, מסר ל-ynet כי בשנים האחרונות נעשתה עבודה רבה בנוגע לאוכלוסיות עם צרכים מיוחדים: "הדרכנו מטפלים בקהילות שתומכות בהם בשגרה על התנהלות בשעת חירום ואלו יתגוברו על ידי משרד הרווחה בשעת הצורך". הוא הסביר כי מנגנון הסיוע לא אמור לפנות אנשים, "אבל במצב חירום מתמשך הרשות המקומית תסייע לאותם אנשים. אחת המשימות של פיקוד העורף היא לנסות לאתר את האנשים האלו ובמידת היכולת לסייע להם".

אך מפיקוד העורף לא נמסר כמה אנשים מתוך עשרות האלפים בעלי הצרכים המיוחדים מוכרים וממופים.

ממשרדי הרווחה והפנים טרם נמסרה תגובה.