קונים פחות אוכל בגלל ההתייקרויות?
יוקר המחייה יהיה אחת הסוגיות העיקריות בבחירות הקרובות. הכלכלן רובי נתנזון, המתמודד על מקום ברשימת מפלגת העבודה, מציג מחקר שטוען כי מאז שנת 2000 ישראלים קונים פחות אוכל בגלל התייקרות המזון. לטענתו, צריכת המזון הצטמצמה ב-22%. עיקר הצמצום - במוצרי חלב
ההתייקרויות האחרונות בשוק המזון ודו"ח ההוצאות וההכנסות של משקי הבית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) העלו מחדש לדיון את שאלת נטל ההוצאה על מזון בארץ, נושא שעמד במרכז הדיון הציבורי סביב המחאה החברתית בקיץ 2011.
שאלת התפתחות נטל ההוצאה על מזון מתחברת, כמובן, לשאלה הגדולה יותר של התפתחות יוקר המחייה והנטל הכללי על משפחות ממעמד הביניים, שצפויה לעמוד במרכז הדיון במערכת הבחירות הקרובה לכנסת.
כתבות נוספות בנושא התייקרות מחירי המזון:
- תנובה תעלה את מחירי מוצריה ב-2.5%-4.8% "גבינת קוטג' שטראוס תתייקר, איפה הממשלה?"
- יתייקרו: גולדסטאר, אורביט, פפסי ומוצרי זוגלובק
אחרי אסם ויוניליוור: ויטה פרי גליל מייקרת מוצרים
בלשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כבר החלו למעשה לנהל את המערכה על דעת הקהל, כאשר השיקו קמפיין פרסומי המבליט את הישגי הממשלה הנוכחית בהפחתת עלויות המחייה של משפחות צעירות. בקמפיין הושם דגש על החלת חינוך חינם לילדים מגיל 3 ומעלה, שחוסכת (כך לפי הקמפיין) כ-800 שקל בחודש למשק בית ועל מתן טיפולי שיניים מסובסדים לילדים.
באופוזיציה ובעיקר במפלגת העבודה, יתמקדו במחירי הדיור שזינקו בעשרות אחוזים במהלך כהונת ממשלת נתניהו השנייה ובמחירי המזון שנחשבים לגבוהים במיוחד בישראל.
אחד המתמודדים המרכזיים על מקום ברשימת מפלגת העבודה לכנסת הבאה הוא ד"ר רובי נתנזון, כלכלן בכיר העומד בראש מכון מאקרו לכלכלה מדינית. נתנזון, שהיה פעיל בעבר במפלגת העבודה ובהסתדרות, נחשב לכלכלן מוערך גם בחוגים שמרניים וכיהן בעבר כיועץ לראשי ממשלה ולשרי אוצר.
במכון מאקרו, שבראשו עומד נתנזון, שקדו בחודשים האחרונים על מסמך המציג את התפתחות נטל ההוצאה על משפחות בישראל לפי מוצרים ולפי גודל המשפחה. המחקר, המבוסס על נתוני הלמ"ס משני העשורים האחרונים, מודד את התפלגות ההוצאה לפי מוצרי צריכה שונים ומשווה אותה להתפתחות השכר והמחירים במשק.
ירידה בכמות הנגזרת לפי קבוצות מזון החל משנת 2000 עד 2010
*ללא פירות וירקות
ההוצאה זהה – המחירים גבוהים יותר
אחד החלקים המעניינים והמטרידים במחקר עוסק בהוצאה על מזון. על פי התוצאות, משפחות ישראליות צמצמו מאז שנת 2000 את צריכת המזון שלהן ביותר מ-22%.
סקר הוצאות משקי בית של הלמ"ס מודד את היקף ההוצאה של משפחה ממוצעת בישראל ומחלק את כלל ההוצאה לסעיפים: דיור, מזון, תחבורה ותקשורת, חינוך, בריאות, תרבות ועוד. לכל סעיף הוצאה ניתן משקל יחסי בהוצאה הכוללת.
מוכר וידוע, כי ההוצאה על דיור היא ההוצאה המשמעותית ביותר של משקי הבית בישראל ולאחריה ההוצאה על מזון. בסעיף ההוצאה על מזון נכללות הן ההוצאה על קניות בשוק או בסופר והן ההוצאה על ארוחות מחוץ לבית.
שיעור ההוצאה הממוצע על מזון בישראל נע בין 13% ל-24% ושיעור זה נותר דומה מאז 1993 ואפילו ירד קצת. משמעות הנתונים הללו, היא שכמות הכסף שמוציאה משפחה ממוצעת על מזון, כאחוז מהשכר, לא עלתה.
במכון מאקרו חיברו את הנתונים הללו לנתוני מדד המחירים לצרכן שמציג, בין היתר, את התפתחות המחירים בענף המזון. למעשה, יצרו נוסחה שבה שיעור ההוצאה על מזון חולק בשיעור ההתייקרויות של מוצרי המזון.
על פי התוצאות, צריכת המזון בישראל נמצאת במגמת ירידה, מכיוון שמשקי הבית מוציאים שיעור זהה ממשכורתם על מזון, אך סכום כסף זה מספיק עם השנים לפחות ופחות מזון, בשל ההתייקרויות.
אוכלים את אותה כמות – ללא קשר למספר הילדים
שיעור הירידה הגבוה ביותר נרשם בקרב משפחות עם ארבעה ומעלה ילדים ונע בין ירידה של 36.5% בכמות הבשר והעוף שהמשפחה הממוצעת צורכת ועד ירידה של 40.1% במוצרי חלב. על פי המחקר, מצבן של משפחות מרובות ילדים הורע עד כדי כך שכמות צריכת המזון שלהם בשנת 2010 היא באותו גודל כמו כמות הצריכה של משפחה עם ילד אחד.
החוקרים ערכו גם פילוח של הנתונים לפי קבוצות של מוצרי מזון, כגון בשר, מוצרי חלב, ירקות ופירות. מהפילוח עולה כי שיעור הירידה הגבוה ביותר חל בצריכתם של מוצרי חלב, כלומר, אלו המוצרים שהתייקרו בשיעור החד ביותר מאז שנת 2000. על פי חישוביהם, בסוף שנת 2010 משפחה ממוצעת עם ילד אחד צרכה כמות נמוכה יותר ב-26% של מוצרי חלב בהשוואה לשנת 2000.
יש לציין, כי על מנת להגיע לנתונים אלה נעזרו חוקרי מרכז מאקרו בנתונים אודות שיעור ההוצאה על מזון, ולא היקף ההוצאה. כלומר, באופן תיאורטי העלייה ההדרגתית של רמות השכר במשק הייתה אמורה לפצות על ההתייקרויות ולגרום לכך שהאחוז הקבוע שאותו מוציאה כל משפחה על מזון ישקף עם הזמן סכום כסף הולך וגדל.
עם זאת, לטענת רובי נתנזון, התפתחות השכר בישראל אינה מדביקה את קצב ההתייקרויות, ועל מנת להחיש זאת מציג המחקר של מכון מאקרו נתוני של הלמ"ס שעובדו ב-2010 על ידי בנק ישראל. נתונים אל המציגים תמונה שלפיה השכר הריאלי (עליית השכר הממוצע בקיזוז האינפלציה) בישראל ירד ב-7% בשנים 2000-2011.
מקור: בנק ישראל, מדד 2000=100, מבוסס על נתוני למ"ס
"אם השכר היה עולה, זה היה מאפשר למשפחות להמשיך ולהוציא שיעור דומה מהכנסותיהן על מזון ועדיין לקנות את אותה כמות מזון – אבל השכר לא עולה מספיק", אומר נתנזון.
בתשובה לשאלתי, כיצד מתיישבים נתוניו עם הגידול העקבי ברווחי חברות המזון בשנים הללו, השיב נתנזון כי הגידול ברווחים נובע מגידול טבעי בהיקף האוכלוסייה ולא מעלייה בכמות הכסף שמשאירה כל משפחה בקופת הסופרמרקט.
לפנייה לכתב/ת 
