לא לטעות, קנאה ואהבה זה לא אותו דבר

קין והבל היו מהראשונים ש"עשו כותרת" מסוג כזה של רצח מתוך קנאה. ומאז, הרגש שהוביל לרצח הראשון בתנ"ך מלווה את המין האנושי כמעט ללא שינוי. רגש עז, אוניברסלי, שאחראי ללא מעט ממקרי האלימות והרצח. מהי קנאה? האם היא זהה בין אחים ובין בני זוג? האם "קנאה רומנטית" שונה מקנאה ברכושו של הזולת או בהצלחתו?

במסורת הפסיכואנליטית מקובל להבחין בין שני סוגים של קנאה: envy (צרות עין, חמדנות) ו- jealousy (קנאה תחרותית). אמנם לא תמיד קל להבחין ביניהן, אך באופן סכמטי, ניתן לדבר על קנאה מהסוג של "אני רוצה מה שיש לך, ולא מוכן שיהיה לך את זה", לעומת קנאה פחות פוגענית, מסוג "קנאת סופרים" שמשמעה – "אני רוצה מה שיש לך, ולא מפריע לי שגם לך יש".

הרצח המתועב, שבעבר מערכות המשפט היו די סלחניות כלפיו וקראו לו "רצח מתוך תשוקה" ואף קישטו אותו בהילה רומנטית, אין בו כמובן שמץ של רומנטיות, והוא רחוק 180 מעלות מאהבה.

אהבה אמיתית, בריאה, היא לעולם הדדית

בספרה "כבלי האהבה" חוקרת ג'סיקה בנג'מין את הדינמיקה של יחסי אהבה ושליטה. היא מסבירה באופן מעמיק את המרחק בין השניים – בין אהבה שיש בה הכרה הדדית, לבין אהבה שתלטנית המוחקת את קיומו הנפשי של האחר. אהבה אמיתית, בריאה, היא לעולם הדדית. כלומר, קשר שבו אנחנו רואים את הזולת, אנחנו מכירים בקיומו, מתעניינים ברגשותיו, אכפת לנו מה קורה לה, או לו, ובכך אנחנו מוכנים גם להכיר בנפרדוּת שלהם. זה איננו דבר קל, ביחסים עם אדם אהוב, אנחנו חשים תלויים בו, אנחנו קשורים אליו ופוחדים לאבדו. הפחד הזה, שקשור בתלות ובנזקקות, גורם לנו לרצות לשלוט – להבטיח לעצמנו שהיא תהיה רק שלנו ולא תיעלם. כמו שתינוק רוצה להבטיח שאמו תמיד תהיה לצדו, תמלא את צרכיו ולא תיעלם לעיסוקיה.

בהתפתחות פסיכולוגית תקינה, הילד גדל, לומר להכיר בכך שאנשים אחרים הם ישויות נפרדות, יש להם מהלכים משלהם, רצונות, רגשות ותוכניות שלא תמיד מותאמות לצרכים שלו. עם כל הכאב בכך שאין שליטה מוחלטת, הילד מתגבר על התגלית הזו ולומד לכבד את קיומו הסובייקטיבי של הזולת. אולם, בהתפתחות נפשית בעיתית, מתבגרים אנשים שלא מסוגלים לשאת את הנפרדוּת של הזולת. כל פעם שהם מגלים שיש לבת זוגם חיים משלה, רגשות, רצונות, תוכניות – הם חשים איום עמוק על הקיום שלהם. שוב, כמו תינוק שמגלה לתדהמתו שאמו משאירה אותו חסר אונים והולכת. גבר כזה, שלא ביסס בתוכו את הביטחון להאמין שאשתו הולכת לעבודה וגם תחזור, שהוא מספיק יקר וחשוב לה כדי שהיא לא תעזוב אותו, לא יכול לשקוט ולנוח. הוא משתמש בכל אמצעי כדי למסמר אותה אליו ובעיקר, כדי להרגיע את החרדה המתמדת שלו שהיא תעשה משהו שיפגע באינטרס שלו. הוא עשוי להשתמש בשיטה של מיסכנוּת – "תראי כמה קשה לי בלעדייך, אני צריך אותך, אל תצאי לעבוד, אני מגיע הרוס מהעבודה וצריך שתטפלי בי..." או בשיטה של איומים, באלימות, בהשפלה, בדיכוי, בהפחתת ערכה של האשה עד שהיא לא מעזה לחשוב מה צרכיה ומה רצונותיה.

יש גם לא מעט נשים הלוקות באותה קנאה תלותית

שלא יהיה ספק, יש גם לא מעט נשים הלוקות באותה קנאה תלותית, אבל הן מבטאות אותה לרוב בדרכים אחרות. סטטיסטית, נשים לא רוצחות כאשר הן חרדות מבגידה או נטישה, הן נוטות להשתמש באמצעים רגשיים יותר, לרדוף, לטלפן כל עשר דקות, לבקש באמצעות שיחות הבטחות והרגעות מבן הזוג. נשים הלוקות בקנאה חולנית יפעלו בדרכים אחרות, לא נעימות אולי, אבל לבטח פחות מסוכנות מרצח.

וכאן חשוב להעביר מסר לנשים של גברים הסובלים מקנאה חולנית: אל תטעו! קנאה ואהבה זה לא אותו דבר. אתן אולי חשות סיפוק מקנאתו של בן הזוג, זה מחמיא, אתן חשות מיוחדות, נחוצות מאוד, וזה מעוור אתכן לעתים מלראות את הסכנה. שימו לב לאיתותי הסכנה – האם הוא מגביל את חופש התנועה שלך? האם הוא מתרגז, נלחץ או מאויים כשאת מדברת על תוכניות שלך, על אנשים מהעבודה, על חברות וחברים? האם הקשרים החברתיים שלך הצטמצמו מאוד כדי לא התעמת איתו?

סימנים לקנאה חולנית יש לפעמים כבר בתחילת הקשר

אשה שמשתפת פעולה עם הקנאה התלותית של בעלה עלולה לתרום להסלמת המצב. הוא יראה שהוא מצליח לשלוט בה ולהגביל את תנועותיה, ולכן יקצין את דרישותיו ופחדיו. העובדה שהפסיקה לפגוש חברים כבר לא תרגיע אותו, וכמו בהתמכרות, הוא ידרוש הוכחות יותר ויותר קיצוניות לכך שהיא "שלו".

מצד שני, יש דרכים לטפל באדם שמוכן להכיר בכך שיש לו בעיה של קנאה, תוקפנות ואלימות. הדרך לטיפול היא העצמה של הגבר, לסייע לו לחזק את הביטחון שלו בעצמו ובקשר, ללמוד דרכי תקשורת, לבטא את רגשותיו וצרכיו בדרכים פחות אלימות ובשפה שתאפשר קירבה והבנה בין בני הזוג. הצעד הראשון, שמאפשר שינוי של דפוסים אלימים, הוא הכרה בבעיה.

הנחיות של המשטרה למקרים של אלימות במשפחה

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות, ותשובות נבחרות יתפרסמו כאן. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות.