סקס: צעדים קטנים ועדינים, או טנגו סוער?
המתירנות המינית מאפשרת לאנשים לחוות סקס בשלב מוקדם מאוד של הקשר, לפעמים עוד לפני שיש ממש קשר. זה לגיטימי, אבל האם זה מזרז גם את "שריר הלב"? לאו דווקא
אז יש הבדל בין סקס מתוך אהבה לבין סקס נטול רגש? האם יש לשאוף למקום הזה, בו נפגשים הסקס והאהבה, או שזו תחילת הסוף, ורגע המפגש עם האהבה מבשר את מות התשוקה המתקרב?
בעשורים האחרונים, המתירנות המינית מאפשרת לאנשים לחוות סקס בשלב מוקדם מאוד של הקשר, לפעמים עוד לפני שיש ממש קשר. זה לגיטימי, מקובל ולעיתים אפילו מוערך. אבל האם זה מזרז גם את "שריר הלב"? לאו דווקא. המהירות בה מתפתח הקשר המיני לא תמיד מזרזת את תהליכי ההיקשרות הרגשית, ואפילו להפך: לא מעט אנשים מגיעים בסופו של דבר להכרה, שחלק מהמתירנות הרבה שלהם, והמהירות בה הם "קופצים למיטה" בתחילת קשרים חדשים, הוא דווקא סוג של חומת הגנה, שמאחוריה הם מסתתרים בפני הצורך להיפתח.
כשממהרים להתפשט, כבר לא צריך לקחת את הזמן כדי להכיר לעומק. זה מרגיש כאילו מדלגים על שלבים ומקצרים את התהליך, אבל למעשה, ברוב הפעמים אחר כך קשה לחזור לאחור ולהדביק את הפערים שנוצרו. הקירבה הגופנית כאילו, אבל רק כאילו, עוזרת להתגבר על מחסום הבושה. אבל האם אחרי העירום קל יותר לספר לפרטנר החדש סודות שלנו? את המאווים הכמוסים שלנו? את הפחדים? לא בהכרח. לפעמים אפילו להפך.
על מנת שתיווצר אינטימיות בין שני אנשים יש צורך במידה של אמון, סבלנות והיכרות הדדית. וזה אורך זמן. ריקוד יצירת האינטימיות מורכב מצעדים קטנים מאוד ועדינים אחד כלפי השני. לעומת זאת, סקס בפגישה ראשונה הוא כמו טנגו סוער, אינטניסיבי, בו התשוקה והמתח המיני נוכחים מהרגע הראשון. אחרי שלוש דקות של ריקוד שני הפרטנרים קדים ומתנשפים בכבדות. אבל מה יהיה הלאה?
"בכל פעם שאני נקשרת למישהו רגשית, הסקס ביננו הופך לגרוע. למה אני מצליחה להרגיש חופשיה במיטה רק עם גברים שאני בכלל לא רוצה?" (רווקה בת 33)
תחושת הזרות והניכור שבגוף שמנגד מוסיפה לתשוקה ולמשיכה, ואילו ההרגשה שהגוף של בן הזוג הוא המשך של הגוף שלי, שמופיעה בקשרים ארוכים, הופכת את הסקס למוכר, ידוע ואפילו משעמם.
אנדי וורהול אמר: "כשאנשים למדו מה זה סקס בגיל 15 ומתו בגיל 35, ברור שהיו להם פחות בעיות משיש לאנשים היום, שלומדים על סקס בגיל שמונה או משהו כזה וחיים עד גיל 80. זה קצת יותר מדי זמן בשביל להיתקע באותו עניין. באותו עניין משעמם".
הדי שלייפר, חלוצת המטפלים בשיטת "אימאגו" בישראל, טוענת בדיוק ההפך מאסתר פרל. בעוד פרל מדגישה את התשוקה וסבורה שהקירבה והביטחון בקשר הורסים את הסקס, הדי ובעלה יומי, שעובדים יחד מול זוגות בהתהוות או במשבר, מדגישים את איכות הקשר כבסיס לסקס עמוק ומשמעותי, שלעולם לא ישעמם.
בזוגיות קרובה, בטוחה ואוהבת, הסקס לא משעמם
לפי גישת "אימאגו", כדי להשיג תשוקה אמיתית ומתמשכת בזוגיות, צריך קודם לחזק את צרכי הביטחון ואת האינטימיות שבתוך המרחב הזוגי, שנתפס כקדוש. ככל שהאמון בין בני הזוג יגבר, כך יתחזק הקשר ויאפשר לסקס להיות עמוק וקרוב יותר: סקס כמעשה אהבה.
בזוגיות קרובה, בטוחה ואוהבת, הסקס לא משעמם עם הזמן, כי המגע הגופני מוציא אל הפועל את האינטימיות הרגשית שקיימת בתוך הקשר. המסע הזוגי, שנמשך שנים, מקרב בין שני שותפי הדרך, מלמד אותם על עצמם ועל הפרטנר שלהם, ומכניס לתוך הקשר הגופני עוד ועוד תחושות עמוקות של שמחה, הערכה והכרת תודה של כל אחד כלפי השני.
לאה גולדברג כתבה איך העיניים נפקחות בתוך הקשר המיני, ואיך הלמידה וההתפתחות הנפשיים מתמזגים לתוך הקשר הגופני, באחד משירי האהבה הכי תשוקתיים שיש, או אולי אחד משירי התשוקה הכי אוהבים:
"באת אלי את עיני לפקוח,
וגופך לי מבט וחלון וראי,
באת כלילה הבא אל האוח
להראות לו בחושך את כל הדברים..."
- (לאה גולדברג / סליחות)
- סדנת סופשבוע - בדרך לזוגיות - עם גילי ויעל
