נינט טייב: נסה לדמיין שבן משפחה שלך זקוק לאבר

זה התחיל בילדים

"על השתלות ותרומות של אברים שמעתי, כמו רובנו, בתקשורת. סיפורים קורעי לב, אנשים שהחיים שלהם תלויים בהשתלה של כבד או כליה. כשאני שומעת על מקרה כזה אני חושבת לעצמי תמיד שהלוואי שהיה יכול להיות משהו שהייתי יכולה לעשות כדי להציל את החיים של אותו בן אדם. מה שכן נגע בי אישית, היו אותם ילדים חולים שפגשתי שמחכים במצב קשה מאוד להשתלה. העוצמה היא דומה, ואפילו יותר כואבת כי מדובר בילדים קטנים שהמחלה כל-כך ביגרה אותם".

הלבטים שלפני

"אני לא יכולה לומר שלא היו לי לגמרי לבטים לפני שחתמתי על כרטיס אדי. חתמתי עוד בצבא, באו אנשים והסבירו לנו על אדי ועל תרומות אברים. לא כולם התלהבו לחתום, אנשים באו ואמרו לי שהשתלות אברים זה דבר שנוגד את חוקי הדת, או שזה הזוי ומופרע. אבל אחר-כך הבנתי שזה מקובל גם על רבנים שאמרו שתרומת אברים זו מצווה גדולה".

אף אחד לא מבטיח לך איפה תהיה מחר. נינט (עם דבורה שרר מאדי)

מה ששכנע אותי

"מה שגרם לי בסופו של דבר לחתום על כרטיס אדי ולשאת אותו איתי כל הזמן זה המחשבה על כמה שהחיים שלנו בעולם כל-כך שבריריים. היום אתה כאן, אבל אף אחד לא מבטיח לך איפה תהיה מחר. ואם חס ושלום קורה לי משהו ואני יכולה לתת למישהו חיים שלמים וחדשים על-ידי כך שאסכים לתרומת אברים, רק המחשבה הזו עושה לי טוב".