יו"ר זק"א, משי-זהב: אין מצווה גדולה מתרומת אברים
"כשהשם ירצה לעשות תחיית המתים, הוא יידע לעשות זאת מכלום", מסביר יהודה משי זהב, יו"ר זק"א, שמציל חיים על בסיס יומי ועדיין מרגיש בסוף היום שאולי לא עשה מספיק. "איזה עילוי נשמה יכול להיות לנפטר, ליקירנו, מזה שהאברים שלו הצילו חיים של מישהו אחר?"
החתימה
"חתמתי על כרטיס אָדי מזמן מזמן".
הסיבה
"יוצא לנו לטפל הרבה מאוד באנשים שלקחו את חייהם בידם והתאבדו. אנשים לא יודעים שבמדינת ישראל אין יום שאין בו התאבדות וחצי, 500 מתאבדים בשנה. מצד שני, אתה רץ לאירוע ומוצא אנשים במצב קשה, שעברו אירוע, תאונה או משהו, ורוצים לחיות. זה אבסורד. פה אנשים לוקחים את חייהם בידיהם ופה אנשים מוכנים לעשות כל דבר בעולם בשביל לחיות".
התלבטויות
"אני חי את הצלת החיים ביום-יום. לא פעם מתו אנשים בידיי, ואני יכול לציין אירועים מכאן ועד הודעה חדשה. לפעמים, אני יודע שעשיתי את הכל ובכל זאת, אני חוזר הביתה עם נקיפות המצפון, שאולי לא עשיתי מספיק, ואולי לא עשיתי טוב. הדברים האלה רצים בראשי, כמו אצל שאר המתנדבים ואנחנו לא יודעים איך לצאת מזה. בתרומת אברים יש אפשרות להציל חיים, זה בידנו, אז לרגע לא חשבתי שבכלל צריך להתלבט לפני שחותמים על כרטיס אדי".
תגובות
"אני מקבל תגובות שנעות בין בורים לבין אנשים שמבינים. לא רק דתיים או חרדים לא יודעים שעל פי ההלכה אפשר וחובה לתרום אברים. גם אנשים מסורתיים או חילוניים נאחזים במושרשות של נושא כבוד המת בדת היהודית. אותה הלכה שאומרת שצריך לשמור על כבוד המת, אומרת שלהציל חיים עומד לפני הכל".
"כמה הזדמנויות יש לאדם להציל נפש אחת ולקיים עולם ומלואו?". יהודה משי זהב (צילום: דודי ועקנין)
פגשתי בחולה
"אני פוגש אנשים, בעיקר בבתי חולים, שבאים אלי בטענות, בבכי קורע לב. אני רואה את יקירם מאושפז והם מתחננים ואומרים 'אפשר להציל את הבן אדם הזה. זה בידיים שלנו'. אני עומד שם בחוסר אונים ואין לי מה לענות להם. אני יודע שהם צודקים".
זק"א
"זק"א אוספת את שיירי הבשר מפאת כבוד המתים וכבוד החיים. אין קשר בין זה לבין תחיית המתים. אין קשר בין זה לבין תרומת אברים. אנשים חושבים שצריך את כל האברים כדי לקום בתחיית המתים. אז מה, כל היהודים שנשרפו בגלויות או כל אלה שנשרפו ונרצחו בשואה, לא יקומו בתחיית המתים בגלל שחסרים אברים?
"מי שמאמין שהכל נברא מהקדוש ברוך הוא, צריך להאמין שגם כשאין כלום, כשהשם ירצה לעשות תחיית המתים הוא יידע לעשות זאת מכלום. יש מספיק רבנים שנהרגו על קידוש השם דוגמת עשרת הרבנים, רבי עקיבא ואחרים שנשרפו. אז הם לא יקומו בתחיית המתים בגלל שחסרים אברים? זה שטות.
"כשזק"א הקימה את יחידת האופנוענים על שמה של הרבנית מרגלית יוסף, אשתו של הרב עובדיה, הרב אמר לי, 'זה שאתה מציל חיים ואופנוע של זק"א מגיע ומציל חיים אין עילוי נשמה יותר גדול'. והרב אומר עוד יותר, 'כמה הזדמנויות יש לבן אדם בחיים, להציל נפש אחת ולקיים עולם ומלואו? פה יש הזדמנות לכל אדם ואדם לקיים בגופו את הדבר הזה. אין מצווה יותר גדולה. אין איזה משהו יותר נעלה מזה'. איזה עילוי נשמה יכול להיות לנפטר, ליקירנו, מזה שבאברים שלו הצילו חיים של מישהו אחר".
פרויקט תורמים לחיים:
אני עושה
"קודם כל אני משמש דוגמה אישית. אני בטוח שאנשים פותחים את הראש לחשיבה ואחרים גם למעשה, כשהם רואים שאני חתמתי. זה סימן שיש דברים בגו. אני מניח שאנשים סומכים עלי שלא הייתי עושה משהו שהוא מנוגד להלכה.
"נושא תרומת האברים עלה לא פעם במסגרות של זק"א ובכנסים הלכתיים בהם התבטאו בעניין רבנים, כולל רבני זק"א. אם אני יכול לתרום ובנוסף להתבטא, דווקא מהמקום בו אנשי זק"א נמצאים, כאנשים האמונים על כבוד המת, אז הנה עשינו עוד משהו. במקביל, אנחנו רוצים למצוא את הדרך שמתנדבי זק"א, בין כל הדברים שהם עושים, גם יהיו בין מובילי המודעות של תרומת האברים והמודעות לכך שהיא מותרת הלכתית".
התרומה והדת
"הרב פיינשטיין, הרבנות הראשית ורבנים רבים, פסקו שברגע שגזע המח מפסיק לפעול נקבע המוות על פי ההלכה. מנגד, יש רבנים, וביניהם הרב אליישיב, שפוסקים שעד שכל האברים החיוניים, קרי הלב, לא פוסקים אז אסור לתרום אברים. אנחנו יודעים את פער הזמנים בין גזע המח לבין הלב ועדיין בין זה לזה יש מספיק מה שאפשר ומותר לתרום. שמעתי מפי הרב שרמן ברבנות הראשית, ששמע מפי הרב אליישיב בעצמו, שאחרי שנקבע מוות חייבים לתרום ולהציל חיים".
כולנו שווים
"לא צריכים להיות יותר דתיים ממה שכתוב בתורה. בתורה כתוב 'בצלם אלוהים נברא האדם'. לא כתוב יהודי, לא יהודי, דתי, לא דתי. כל אדם באשר הוא, נברא בצלם אלוקים. ההלכה מתירה וכותבת בפרוש שצריך ללכת ולהציל חיים של כל אחד ואחד. כל אחד צריך לחשוב מה היה קורה אילו, חלילה, זה היה קורה אצלו במשפחה. האם היה מוכן לקבל תרומה מלא יהודי, ערבי או מישהו אחר? האם היה עושה את אותם החשבונות?"
מילה לספקנים
"בפן היהודי ההלכתי, על הרבנים חלה חובה, בכל הזדמנות, בכל ברכה, בכל התכנסות, להביא את נושא תרומת האברים לידיעת הציבור. אם אתם מאמינים ברבנים שהם יודעים לפסוק הלכות, אדרבא, לכו ושאלו את הרב. כשתשאלו את הרבנים תגלו שההלכה לא רק מתירה אלא גם מצווה. הצלת חיים היא מצווה ודוחה כל מה שקיים בתרי"ג המצוות באמונה היהודית.
"בפן האישי והרגשי, תערכו סיור בבית חולים במצוות ביקור חולים. לא, חלילה, ביקור חולים של המשפחה פעם בכמה זמן. בקרו במחלקות וראו בעינכם באיזה מצבים מאושפזים אנשים. אני בטוח שכל מי שיבוא לבקר, מיד יעלה בו זיק של רגש יהודי והוא לא יצטרך לחשוב, חס ושלום, מה היה קורה אילו זה היה קורה אצלו במשפחה?"
כבר חתמו על כרטיס אדי ומפצירים גם בכם להציל חיים:
- נינט טייב: מדוע חתמתי על כרטיס אדי?
- הרב שלמה אבינר: בעוד אנחנו מתלבטים - אנשים מתים
- ח"כ יוסי ביילין: אם אני כבר מת - לפחות שישתמשו בגופי
- מירי מסיקה: שהלב שלי ימשיך לפעום אצל מישהו אחר
- רון חולדאי: זו לא זכות, זו חובה של כולנו
- זבולון אורלב: הרבנות ממליצה להציל חיים ולחתום
- ראש הממשלה אולמרט: בקליק אחד אתם יכולים להציל חיים
- הרב יהודה משי-זהב: תרומת אברים היא המצווה הכי גדולה
- שוש עטרי: ללא השתלת הכליה הייתי מתה מזמן
- טל ברמן:
לא לחתום על אדי זה מעשה אגואיסטי
לפנייה לכתב/ת 
