פרס נובל לגור: חיזוק למאבק בשינוי האקלים

המאבק נגד התחממות כדור הארץ, והקשר בין הזיהום שיוצרים בני האדם לשינוי האקלים קיבל היום (שישי) חיזוק חסר תקדים עם זכייתם של אל גור והפאנל של האו"ם לשינוי האקלים (IPCC) בפרס נובל לשלום לשנת 2007. ועדת הפרס ציינה כי הוא מוענק לגור ולפאנל "על מאמציהם לגבש ולהפיץ ידע רב יותר על שינויי האקלים להם גורם האדם – ולהניח את היסודות לצעדים שיש לנקוט בהם כדי לקדם את האתגר הזה... לפני שיצאו אל מחוץ לשליטת האדם".

גור היה מועמד בולט לזכיה השנה. בנימוקיהם כתבו חברי הוועדה כי גור "... הוא כנראה האיש שעשה הכי הרבה ליצור את המודעות הבינלאומית באשר לצעדים שיש לנקוט בהם. הפאנל הבין-ממשלתי של האו"ם, שמפרסם דו"חות בנושא שינוי האקלים, זכה לשבחים על שני עשורים של עבודה מדעית, "שיצרו את הקונצנזוס הרחב באשר לקשר בין פעילות בני האדם להתחממות כדור הארץ. בשנות ה-80 הייתה התחממות כדור הארץ לא יותר מהשערה מעניינת. בשנות ה-90 הופיעו ראיות מוצקות יותר בנושא. בשנים האחרונות, הקשרים וההשלכות הפכו ברורים יותר".  

החלטת הוועדה הנורווגית ממקדת את תשומת לב העולם באחד הנושאים החשובים ביותר על סדר היום של האנושות: כדור הארץ ושינוי האקלים. חברי הוועדה קשרו באופן ישיר בין שינויי האקלים לשלום על פני כדור הארץ וכתבו בהחלטתם: "שינויים גדולים באקלים כדור הארץ עלולים לשנות ולאיים על תנאי המחיה של האנושות. הם עלולים לעודד תופעות של הגירה מאסיבית ולהוביל לתחרות גדולה יותר על משאבי כדור הארץ. שינויים שכאלה יטילו עול כבד במיוחד על המדינות החלשות ביותר בעולם. הם עלולים להגביר את הסיכון לעימותים אלימים ולמלחמות בתוך ובין מדינות". התיחסות זו נשענת בין היתר על דו"ח של האו"ם, שקבע לאחרונה כי שינוי האקלים הוביל לרצח העם בדרפור.

עוד בנושא:

• סרטון מתוך סרטו של גור "אמת מטרידה"
• המומחים פסקו: אנחנו הורסים את כדור הארץ
• מי רוצה לשכנע אותנו שאפקט החממה אינו כה מזיק?
• פסגת G8: הושגה הסכמה על הפחתת הזיהום
• דו"ח: ישראל אינה נערכת למשבר האקלים העולמי
  

גור אמר בתגובה כי הוא גאה לחלוק את הפרס עם חברי הפאנל הבין-ממשלתי וכי בכוונתו לתרום את כספי הזכיה - מחצית מ-1.5 מיליון הדולר המוענקים לזוכה - לארגון "הברית להגנת האקלים". "אני גאה מאוד לזכות בפרס נובל לשלום. משבר האקלים אינו סוגיה פוליטית אלא אתגר מוסרי ורוחני עבור האנושות כולה", נכתב בהודעה מטעמו. "הפרס אף משמעותי יותר משום שזכיתי לכבוד לחלוק אותו עם הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים - גוף המחקר הבינלאומי המוקדש כולו לשיפור הבנת המשבר האקלימי".

הפאנל הבין-ממשלתי, הכולל כ-2,500 מדענים ומומחים מ-130 מדינות, הוא הגוף שפועל במישור המעשי לעודד הפחתת פליטת גזי החממה כדי להאט את ההתחממות הגלובלית. חברי הפאנל הופתעו מזכייתם ומהעובדה שהם חולקים את הפרס עם גור. "היינו שמחים לא פחות לו היה גור זוכה לבדו בפרס, משום שמדובר בהכרה בחשיבות הנושא", אמרה דוברת הפאנל. "אני המום. לכבוד הוא לי לחלוק את הפרס עם אדם מכובד כמוהו", אמר יושב ראש הפאנל, ההודי רג'נדרה פצ'אורי.

העולם לפני ואחרי גור

המודעות לזיהום האוויר, לתרומה של גזי החממה לשינוי האקלים ולהשלכות הקשות שכרוכות בתופעה, רשמה תפנית דרמטית עם יציאת סרטו של גור "אמת מטרידה" לאקרנים. הסרט, שגם זכה בפרס האוסקר השנה, נחשב למסמך הנוקב ביותר על ההשלכות ההרסניות של החיים המודרניים על כדור הארץ.

מאז זכייתו באוסקר הפך גור מפוליטיקאי אמריקני לא פופולרי, שכשל בבחירות לנשיאות ונעלם כמעט לגמרי מהמפה, לכוכב בינלאומי מבוקש. הוא מפיץ את חזונו בהרצאות יוקרתיות שהוא נושא מסביב לעולם, ובהופעות בכינוסים סביבתיים בעולם.

שיא פעילותו נרשם ביולי השנה, כשהוביל את סדרת מופעי "LiveEarth" שקראו לתושבי הכדור לקחת את המצב החמור לידיהם ולפעול, כל אחד כפי יכולתו, להפחתת הזיהום ופליטת גזי החממה.

העולם צריך להתעשת

הפאנל הבין-ממשלתי קבע בתחילת השנה כי ישנה סבירות מדעית גבוהה מאוד כי הזיהום שיוצרים בני האדם באמצעות כלי רכב, מטוסים, חקלאות מתועשת ותעשיה מזהמת - אחראים להתחממות כדור הארץ.

המומחים העריכו כי אם לא יתעשת העולם ויפעל לעצירת התחממות כדור הארץ, הטמפרטורה הממוצעת תעלה ב-3 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 - שינוי האקלים המשמעותי ביותר מזה אלפי שנים - ושייתכן שהקרחונים ימסו כולם בתוך פחות מ-100 שנה.

מימין, הקוטב הצפוני ב-1979. משמאל - ב-2005 (צילום: נאס"א)

הפאנל קבע בדו"ח כי ללא שינוי במדיניות צריכת האנרגיה הנוכחית, מפלס המים באוקיינוסים ימשיך לעלות באלף השנים הקרובות. על פי ההערכות, מפלס הים יעלה בכ-43-28 ס"מ עד סוף המאה ה-21. ההערכה אמורה לזרוע פחד במדינות איים, אבל גם במדינות שפלה, כמו הולנד.

עדויות ממשיות להתחממות, ודו"חות באשר להשלכות הכבדות שיהיו לתופעה, מתפרסמים חדשות לבקרים. רק לאחרונה פורסם כי שכבת הקרח בקטבים הפשירה לרמה הנמוכה ביותר בהיסטוריה המתועדת, ושנתיבי שיט שהיו מאז ומעולם חסומים בקרח ניתנים כיום למעבר.

הולכים ונעלמים. קרח צף בקוטב הצפוני (צילום: רויטרס)

עוד חזו חברי הפאנל שכל אזורי העולם יושפעו מהתחממות האקלים - ולא רק אזורים נמוכים הקרובים לים - ושכשליש ממיני בעלי החיים על כדור הארץ ייעלמו אם הטמפרטורות ימשיכו לעלות עד לרמה של 3.6 מעלות מעל לרמה הממוצעת בשנות ה-80 וה-90. "פעילות החלטית בעשור הקרוב עשויה עדיין למנוע כמה מהרחישים הקטסטרופיים שהפאנל חזה", אמר איבו דה בר, נציב האו"ם לנושא שינוי האקלים.

ארה"ב: הפחתת הגזים לא תעזור

ועדין ישנם מומחים הטוענים כי ההתחממות נגרמת כתוצאה משינויים אקלימיים טבעיים, בדומה לעידני הקרח שעברו על כדור הארץ בשנים עברו. לטענתם, מדובר במחזורים של התחממות והתקררות, שאינם קשורים בהכרח לפליטת גזי החממה וכליאת חום השמש בתוך האטמוספירה.

לצידם ישנם כוחות פוליטיים, אותם מובילה ארצות הברית, שאינם שוללים את השפעת האדם על ההתחממות הגלובלית, אך טוענים כי את המאבק יש לנהל בחזית המדעית ובמציאת משאבי אנרגיה חלופיים ממקורות מתחדשים - ולא במדיניות של הגבלות על פליטת הגזים.

ארה"ב: הפחתת הגזים לא תעזור (צילום: רויטרס)

ארה"ב ומדינות נוספות טוענות כי אם דרושות הגבלות על פליטת המזהמים, הרי שיש להטילן באופן שווה על כל המדינות המזהמות - לרבות מדינות מתפתחות כמו סין והודו - ולא רק על המדינות המפותחות. טענתן הוא שדווקא מדינות מתפתחות אחראיות לכמויות זיהום גדולות מאוד, והן מביאות כדוגמא את סין ובעיות זיהום האוויר הקשות שלה.

מנגד אומרים באו"ם כי יש להטיל על המדינות המתפתחות מגבלות זיהום קלות יותר, שכן הפיתוח התעשייתי שלהן תורם למאבק בעוני העולמי, שהוא אחד מיעדי המילניום.

הענקת הפרס תתרום לדעת מומחים לחידוד הדיונים בכינוס הבינלאומי הגדול בנושא שינוי האקלים שצפוי בדצמבר בבאלי שבאינדונזיה. בכינוס מקווים אנשי הפאנל של האו"ם להשיג הסכמה בינלאומית רחבה לצעדים שיחייבו את המדינות לצמצם באופן משמעותי את שיעורי פליטת הגזים שלהם לאטמופירה. התחייבות זו תבוא במקום אמנת קיוטו לצימצום שיעור פליטת הגזים, שתוקפה אמור לפוג ב-2012.

זו אינה הפעם הראשונה בה מוענקים פרסי נובל לשלום לגורמים שתרומתם לאנושות אינה קשורה קשר ישיר לפעילות השכנת שלום וזכויות אדם, אלא לפעילות סביבתית וחברתית.

בשנת 2004 זכתה בפרס פעילת הסביבה הקנייתית וואנגרי מתאי, בשל פעילותה לנטיעת עצים והעצמת נשים באפריקה. אשתקד זכה בפרס הכלכלן מוחמד יונס מבנגלדש ובנק "גראמין" שהקים, המעניק מיקרו-הלוואות כדי לסייע להילחם בעוני, בעיקר בקרב נשים.