הממשלה ושינוי האקלים: צריך מעשים, לא דיבורים

שבועיים אחרי שהתכנסה לישיבתה השבועית במערת בגליל, והביעה את אהבתה לטבע, דנה היום (א') ממשלת ישראל בהתחממות כדור הארץ. "ממשלת ישראל, כמו ממשלות אחרות בעולם, צריכה לנקוט יוזמות ממשלתיות למניעת התחממות כדור הארץ", אמר השר להגנת הסביבה גדעון עזרא.

"אנו רוצים להיות כמו מדינות מפותחות, ולהתמודד עם פליטת הגזים בתוכנית לאומית משלנו", אמר ראש הממשלה אהוד אולמרט בפתח הישיבה. "מדינת ישראל, עם 300 ימי שמש בשנה, יכולה להוביל את המאמץ העולמי לייצור אנרגיה חלופית, כמו אנרגיה סולארית". 

בישיבה סקר שר התשתיות הלאומיות, בנימין בן-אליעזר, את מצבו הקשה של משק המים בישראל. פואד דיבר על "מצב משברי" שנוצר לאחר צירוף נדיר של ארבע שנות בצורת ועצירת גשמים גם השנה, וציין כי לישראל חסרים 500 מיליון מטרים מעוקבים של מים - כרבע מצריכת המים השנתית הכוללת. לדבריו, משק המים צפוי להגיע בקרוב לקו השחור - שמשמעותו פגיעה חמורה ובלתי הפיכה במקורות המים, ואם לא יינקטו פעולות חירום, לא ניתן יהיה לספק את כל כמויות המים בשנה הבאה.

מנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, הציג לשרים את תוכנית הרשות להתמודדות עם המשבר, שכוללת בין היתר הרחבה של מתקני ההתפלה בעוד 200-300 מיליון מטרים מעוקבים, על 500 מיליון הקו"ב שמותפלים כיום, וצימצום הביקושים למים על ידי הסברה, שינוי תעריפים וקיצוץ ההקצאות לגינון.

אולמרט התייחס גם להתמודדות עם משבר המים ואמר: "ישראל מובילה בעולם בתחום הזה. מוזר שמדינה כמו שלנו, שמדינות אחרות מבקשות את עצתה ופיתוחיה, היא עצמה מתמודדת באיטיות עם הבעיה החמורה הזו. יש לזכור כי שוק המים העולמי שווה כ-600 מיליארד דולרים בשנה. קידום תוכניות בנושא זה עשוי להשתלם גם למשק הישראלי"

ישראל נשארת בליגה הנמוכה

בישיבה הציג השר עזרא את תמונת המצב העולמית בנושא ההתחממות ואת תוכניות משרדו להתמודדות עם התופעה. הוא אמר כי למשרדו יש תכניות לטפל בפליטת גזי חממה מסוכנים באמצעות מעבר לייצור אנרגיה באמצעות גז טבעי במקום דלק ופחם, תוכנית לחיסכון באנרגיה ושימוש באנרגיה סולארית, ושאנשיו גם מחפשים עוד פתרונות ירוקים, גם בתחום הבנייה.

גורמים שונים בתחום השמירה על הסביבה אמרו ל-ynet כי אם ממשלת ישראל רוצה באמת להאבק בהתחממות כדור הארץ, היא צריכה בראש ובראשונה לאמץ יעדים ברורים של הפחתת פליטת גזי חממה. הגורמים מתחו ביקורת על הממשלה, שלא אימצה יעדים כאלה עד כה, תוך האחזות בתירוץ של הגדרתה כמדינה מתפתחת על פי הקריטריונים של אמנת קיוטו, שאינה מחוייבת בהפחתה. הגורמים אמרו כי בכל הקשור לפליטת גזים, ישראל מעדיפה להשאר בליגה הנמוכה, כשבמקביל היא פועלת במרץ להצטרף כחברה במועדון היוקרתי של מדינות OECD.

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ישראל פולטת כיום כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה. באופן יחסי מדובר בשיעורי פליטה דומים לאלו של המדינות המפותחות. אך במשרד ציינו כי ישראל נמצאת במגמת גידול עצום בפליטת גזי החממה, ועד 2020 צפוי גידול של 45 אחוז בכמות הגזים שאנו פולטים. לשם השוואה, על פי ההערכות, צפויות שאר המדינות המפותחות (למעט ארה"ב) לרשום עד 2020 הפחתה של 25 אחוז בפליטת גזי החממה.

המשמעות אינה רק פגיעה באקלים כדור הארץ אלא גם - ואולי בעיקר - כלכלית, משום שתג המחיר של אי העמידה ביעדים גבוה במיוחד. על פי תחישיבים של עמותת "אדם, טבע ודין", אם לא תפעל ישראל להפחתת הפליטות, תיאלץ לשלם בכל שנה כ-510 מיליון דולר בשנה על חריגותיה.

הממשלה לא פועלת להפחתת הפליטות

אלא שהממשלה אינה ממהרת ליישר קו עם שאר המדינות המפותחות, ולהתחייב להפחית בפליטת הגזים תוך הצבת יעד ברור. היא מתנגדת, למשל, להצעת חוק של ח"כ אופיר פינס ו"אדם טבע ודין" הקוראת למאבק בפליטת גזי החממה באמצעות מכסות, מגבלות וקנסות, וכלים כלכליים כגון מנגנון סחר בפליטות.

היא גם מקדמת, באמצעות משרד התשתיות הלאומיות, הקמה של תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון - תחנה שתפלוט כמות גדולה מאוד של גזי חממה. הטענה היא שתחנה זו נחוצה על מנת להבטיח אספקת חשמל נוכח הביקושים הגדולים אולם בינתיים לא עושה המדינה די על מנת לנצל מקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים.

כך למשל, הבטיח משרד התשתיות שבשנת 2007 לפחות 2 אחוזים מסך אנרגית החשמל המופקת בישראל יהיו ממקורות חליפיים. בפועל הופקו רק 0.09 אחוזים. לאחרונה הבטיח השר הממונה, פואד בן אליעזר, שעד שנת 2016 ישראל תייצר 5 אחוזים

 מהאנרגיה שלה ממקורות מתחדשים, ועד 2020 - עשרה אחוזים. תקציב הפיתוח לעידוד המחקר והפיתוח של אנרגיות חלופיות במשרד עמד השנה על כמיליון שקלים בלבד (לעומת 14.6 מיליון בתקציב 2007, שממנו הוציא המשרד בפועל רק 2.5 מיליון שקלים).

הגורמים אמרו כי אם אכן תתחייב המדינה להפחתת פליטת גזי החממה, היא תדרש לשקול מחדש - ולמעשה לבטל - את הקמת התחנה הפחמית באשקלון, לתמוך בהצעת החוק להפחתת הפליטות ובהצעת חוק להתייעלות אנרגטית במשרדי הממשלה, ולעודד העדפה של תחבורה ציבורית על פני רכב פרטי - כולם צעדים בהם היא אינה נוקטת כיום.