הנשיא הבא בבית הלבן יוכל להציל את העולם

על רקע המחלוקות הטעונות סביב סוגיית התחממות כדור הארץ, על דבר אחד יש הסכמה רחבה: הנשיא הבא של ארצות הברית - בין אם יהיה זה מועמד דמוקרטי או רפובליקני, שחור או לבן, גבר או אישה - צפוי להתמודד טוב יותר עם משבר שינוי האקלים מכפי שעשה זאת הדייר הנוכחי בבית הלבן.

המומחים ושליחי האו"ם, שעמלים מזה מספר חודשים על טיוטת הסכם בינלאומי שיחליף את אמנת קיוטו ב-2012, יודעים שמי שלא ישב בחדר הסגלגל בשנה הבאה יקרב את העולם לעבר עתיד נקי מזיהום אוויר, ואולי אף יצליח להאט את קצב שינוי האקלים והשלכותיו. הוא - או היא - עשויים להציל את העולם. לא פחות.

יום כדור הארץ 2008:

• "עוד נתגעגע לסכסוכים על אדמה"
• אל גור: ילדינו ידרשו מאיתנו דין וחשבון
• אנטרקטיקה: יבשת תחת מתקפה
  

"אני מעודד מהעובדה שכל שלושת המועמדים הציבו את שינוי האקלים במקום גבוה במצע שלהם", אמר בכיר האו"ם המופקד על גיבוש הסכם האקלים החדש, איבו דה-בר. "לא משנה מי מהם יזכה לבסוף בתפקיד, אני סבור שמדובר בבשורות טובות למדיניות המאבק בהתחממות הגלובלית".

אם ארה"ב תוביל - סין והודו ילכו בעקבותיה

ההסכם המדובר החל להתגבש בוועידת האקלים בבאלי אשתקד. לאחר שכמעט פוצצה את הכינוס, הסכימה לבסוף ארצות הברית להיכנס למשא ומתן על תנאי ההסכם הבינלאומי החדש, שייחתם בסוף 2009 בנורווגיה. על פי ההסכם, יידרשו 37 המדינות המתועשות להפחית באופן מדורג, עד לשנת 2012, את פליטות גזי החממה שלהן ב-5 אחוזים מרמתן בשנת 1990.

ארצות הברית היא המדינה שפולטת הכי הרבה גזי חממה לאוויר אך גם המדינה המתועשת היחידה בעולם שלא אישררה את אמנת קיוטו. יתרה מזאת, היא גם מתנגדת בתוקף למנגנון הפחתת פליטות מחייב שיוכתב על ידי גורמים חיצוניים כפתרון למשבר האקלים.

ממשל בוש הסביר שהטלת מכסות פליטה על מפעלי תעשייה אמריקנים תפלה אותם לרעה, משום שמגבלה זו תחול רק על מדינות מפותחות - ולא על מדינות מתפתחות כמו סין והודו, שמתחרות בתעשייה האמריקנית. מצב כזה, לדברי בוש, יוצר תחרות לא הוגנת ופוגע בכלכלת ארצו.

מאחר שארצות הברית לא הסכימה להפחית את הפליטות שלה, גם סין והודו לא הסכימו לקבל על עצמן מגבלות כלשהן, והמחלוקת נתקלה במבוי סתום. אך בניגוד לבוש, שלושת המתמודדים על הנשיאות תומכים בהטלת מגבלות פליטה מרחיקות לכת על מפעלי התעשייה, תחנות הכוח והתחבורה. אם יקדמו את עמדותיהם גם אחרי הכניסה לבית הלבן, ייתכן שהמבוי הסתום ייפרץ, והסכם בינלאומי כולל, שיחליף את אמנת קיוטו - ויחייב גם את ישראל לפעול להפחתת הזיהום - יקרום עור וגידים.

מפגין נוכחות. מקיין (צילום: AP)

אך מי מבין השלושה - אובאמה, קלינטון או מקיין - יהיה נשיא ירוק יותר? על הנייר, לשלושת המתמודדים יש רקורד הצבעה ידידותי לסביבה בסנאט, כולם כוללים יוזמות סביבתיות רבות במצע הבחירות שלהם, וכולם נהנו משבחים שחלקו להם ארגוני סביבה על פועלם עד כה וחזונם לעתיד.

מקיין הרפובליקני הוא אחד המחוקקים הסביבתיים הבולטים בארצות הברית, שיזם כבר בשנת 2003 את החוק הראשון בסנאט הקורא להגביל את פליטת גזי החממה ממפעלים. (המצע הסביבתי של מקיין)

אובמה בא מאילינוי, שם נמצאים מרכזים של תעשיית הפחם והגרעין האמריקנית, ולפיכך הוא נחשד בעיני ארגוני הסביבה כמי שתומך בטכנולוגיות אלה, על כל חסרונותיהם הסביבתיים הבולטים. הוא גם הביע תמיכה בטכנולוגיה שתהפוך פחם לדלק נוזלי - לחרדתם של הארגונים הירוקים האמריקנים. מנגד הוא הצטרף ליוזמת החקיקה הנוקשה ביותר בסנאט בנושא פליטת גזי חממה, ובהמשך הוא הציג חזון ירוק מקיף ויקר. (המצע הסביבתי של אובאמה)

קלינטון זכתה לציון של 90 מתוך 100 מליגת המצביעים למען שימור הסביבה - ארגון העוקב אחר הצבעותיהם של המחוקקים האמריקנים בחוקים העוסקים בנושאי סביבה ואנרגיה. היוזמה שלה להפחתת רמת הפליטות ב-80 אחוז לעומת רמתן ב-1990 עד שנת 2050 נחשבת למרחיקת לכת, והתקבלה בברכה על ידי פעילי סביבה בארה"ב ובעולם. (המצע הסביבתי של קלינטון)

מי מבין שלושתם יתרום יותר לסביבה? הדעות בין הפרשנים בארה"ב חלוקות, גם כי יש דימיון רב בין העמדות שהם מציגים בחלק מהנושאים, וגם משום שהניואנסים הקלים - או הניכרים יותר - נותרים בשלב זה בגדר הצהרות של קמפיין, ולא תוכנית פעולה מחייבת. אך הדעה הרווחת היא שכל אחד מהם שייכנס לבית הלבן, ישפר את המאזן הסביבתי של ארצות הברית כמדינה המזהמת ביותר בעולם, את שיתוף הפעולה שלה עם מדינות אחרות ובסופו של דבר - את כדור הארץ כולו.