"עוד נתגעגע לסכסוכים על אדמה"

האסימון נפל. זו המסקנה של פרופ' דני רבינוביץ', מבכירי פעילי התנועה הסביבתית בישראל, נוכח הקדחתנות הירוקה שאופפת את ישראל בשנים האחרונות. התקשורת מלאה בסיפורים על זיהום אוויר ומים, להיות ירוק זה אופנתי, ואפילו משרד האוצר, שיודע ששמירה על הסביבה עולה כסף, מגבש בימים אלה חזון "ירוק" מרחיק לכת.

רבינוביץ', מרצה בכיר לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטת ת"א, מסיים בימים אלה את כהונתו כיושב ראש "חיים וסביבה" - חש אופטימי ופסימי בעת ובעונה אחת. הוא אופטימי משום שהפעלתנות הירוקה מבורכת בעיניו, והוא אף צופה שבבחירות הבאות לכנסת תהיה נציגות ירוקה בבית הנבחרים.

"לפני עשר שנים לא ניתן היה לקבל חמש דקות מזמנו של פוליטיקאי ישראלי כדי לדבר על נושאי סביבה", נזכר רבינוביץ'. "אני מסתובב לא מעט בכנסת, והיום אני יכול להעיד שאני מוצא שם דאגה אמיתית והבנה לסוגיות הסביבה".

יום כדור הארץ 2008:

• הנשיא הבא בבית הלבן יוכל להציל את העולם
• אל גור: ילדינו ידרשו מאיתנו דין וחשבון
• אנטרקטיקה: יבשת תחת מתקפה
  

אך הוא גם פסימי משום שהוא מבין שהסיבה לפעלתנות הזו מקורה בהבנת חומרת המצב - חומרת משבר האקלים, זיהום האוויר שמאיץ אותו, משבר המים ושחיקת עתודות הקרקע. "משבר שינויי האקלים שיפקוד את העולם במאה ה-21 עוד יגרום לנו להתגעגע לסכסוכים על טריטוריה ועל זהות".

הממשלה כבולה

"התנועה הסביבתית היא הקורבן של ההצלחה של עצמה", הוא מסביר. "צריך לזכור שארגוני הסביבה, בהיותם חלק מהחברה האזרחית, אינם חלק מהמערכת הפוליטית. אין בכוחם לפתור את הבעיות הסביבתיות אלא רק להצביע על בעיות ואולי להציע כמה פתרונות. הבעיה היא שהציפיות ממנה אינן ריאליות, ולא פעם מצפים מהארגונים לעשות את הצעד גם בזירת הביצוע".

- אולי התנועה הסביבתית שכנעה את הציבור והתקשורת אבל לא את מקבלי ההחלטות?

"לא. גם המנהיגים כבר השתכנעו", פוסק רבינוביץ', "אבל הם כבולים. הפער בין הדיבורים לעשייה ייסגר רק כשהמציאות הכלכלית תשתנה. "מבחינה טכנולוגית השינוי אפשרי. בתוך כמה עשרות שנים ניתן יהיה להביא לכך שרוב ייצור האנרגיה ואמצעי התחבורה - האחראים על כ-80 אחוז מהזיהום בעולם - יעברו למקורות מתחדשים", הוא מסביר.

"הבעיה היא שישנם בעולם תאגידי ענק שהשקיעו מאות מיליארדי דולרים ברכישת זכיונות על שאיבת נפט וכריית פחם, בהשקעה בתחנות כוח, במפעלי ייצור מכוניות ובבניית תשתיות. האינטרסים שלהם, ובעיקר הקשר שלהם לממשלות, משחקים פה תפקיד מכריע. רק ביום שבו היחס בין פוליטיקה וכלכלה ישתנה - כלומר שרוב האנשים, ולא רוב הכסף, יקבעו מה טוב בשבילם - המציאות תשתנה".

הציבור הישראלי בשל למפלגה סביבתית

בעולם חומרני ותחרותי נראה אם כן כי פתרון הבעיות הסביבתיות עודנו רחוק. אז האם הפוליטיקה תיתן מענה? אולי הבוחרים הם שיצליחו להעלות את הנושאים הסביבתיים לראש סדר היום? רבינוביץ' סבור שהזירה הפוליטית כבר בשלה למהלך שכזה.

"אנחנו בשלים למפלגה סביבתית, כי הציבור מבין שהנושא הסביבתי חשוב ומשפיע על חייו", אומר רבינוביץ'. "ישנו משבר אמון בהנהגה ובאופן שבו פועלות המפלגות הגדולות. המתכונת הנוכחית הופכת את הפוליטיקה למירוץ קצר טווח, שמתבצע על-ידי קבלני קולות, ובמירוץ הזה כל האמצעים כשרים".

הייאוש, לצד המודעות הגוברת לנושא, הם שייצרו לדבריו את חלון ההזדמנויות של הפוליטיקה הסביבתית. את האנלוגיה להצלחתה האפשרית של מפלגה סביבתית בבחירות לכנסת, מוצא רבינוביץ' דווקא בהצלחתה של מפלגת הגמלאים. "כפי שאנשים בבחירות האחרונות התייאשו מהמפלגות הגדולות ונתנו את קולם למפלגה שדיברה על זכויות קשישים - נושא שכולם יכולים להזדהות איתו - כך גם תקבל מפלגה סביבתית רצינית את קולותיה", הוא מסביר. "בבחירות הקרובות אני מאמין שלפחות מפלגה סביבתית אחת תתמודד, אם לא יותר". 

במשרד האוצר רואים "ירוק"

ובכל זאת, את השינוי הירוק העמוק ביותר, רואה רבינוביץ' במהלכים הנרקמים בימים אלה במשרד האוצר, תחת שרביטו של המנכ"ל ירום אריאב ובסיוע יושב ראש השדולה הסביבתית-חברתית בכנסת ח"כ דב חנין (חד"ש) וארגוני הסביבה.

המסמך עב הכרס והמפורט, כולל חזון מקיף לקיום סביבתי של ישראל ל-20 השנים הקרובות. בין פרקיו הרבים יעסוק המסמך בסוגיית העיור, בתשתיות, בתחבורה, באנרגיה ובשימושי קרקע.

"זהו מסמך חסר תקדים, חזון מאוד מתקדם, שלפני כמה שנים לא ניתן היה להעלות על הדעת את כתיבתו", מציין רבינוביץ' בסיפוק. אמנם מדובר בהצהרת כוונות ולא מסמך מחייב משפטית, הוא מסייג, "אך זוהי הפעם הראשונה שכל סוגיות הסביבה בישראל מטופלות באופן כולל - בסיס לפעולה עתידית מצד הממשלה".

פעולה ממשלתית עתידית בנושאי סביבה היא לדברי רבינוביץ' מחויבת המציאות. "במאה ה-21, המשבר הסביבתי יהיה האתגר הגדול ביותר של הממשלות בכל העולם", הוא מבהיר. "כבר היום במזרח-התיכון, סוגיות של מים ומזון מתחילות לתפוס מקום משמעותי יותר".

כמי שעסק שנים בסכסוך הישראלי פלסטיני, גם במסגרת עבודת הדוקטורט שלו, מבהיר רבינוביץ' כי מה שנראה היום כמחלוקת קיומית - עשוי להתגמד בעתיד. "אני מאמין שהמשבר הסביבתי הוא שיגדיר את המצב הגיאו-פוליטי באזורינו. אנחנו עוד נתגעגע לסכסוכים על טריטוריה וזהות".