מחקר: התפלה לא תפתור את משבר המים בישראל

תוכניות ההתפלה שצפויות להגדיל את היצע המים של מדינת ישראל לא יצליחו למלא את המחסור הצפוי במים בשל שינוי האקלים, זיהום המאגרים ותהליכי העיור המואץ - כך קובע המדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה במחקר שיוצג בשבוע הבא בכנס ירושלים לסביבה וטבע.

ד"ר ישעיהו בר אור טוען במחקרו כי מגמת הטמפרטורה העתידית היא של התחממות שתוביל לירידה בכמות המשקעים ולהתייבשות. לפיכך, גם הגדלת היצע המים באמצעות התפלה לא יצליח לתת מענה למחסור הצפוי במים. בר אור מבסס את מחקרו על תצפיות שנערכו באזור אגן הים התיכון ב-50 השנים האחרונות, שזיהו התחממות של הטמפרטורה הממוצעת בקיץ, ושינויים אזוריים בכמויות המשקעים, במיוחד בארצות הסמוכות לישראל כגון יוון, טורקיה וקפריסין.

לדברי בר אור, גם הכנרת כבר סובלת מהמצב המידלדל של משק המים. באגם החלו להופיע מאז 1994 מיני אצות בעלות פוטנציאל לייצר רעלנים חדשים. חוקרים סבורים כי הופעתן היא תמרור אזהרה המעיד על השתנות התנאים הסביבתיים באגם, ועל הפגיעה האפשרית באיכות המים והמגוון הביולוגי סביב האגם.

בר אור כתב לאחרונה למנהל רשות המים, פרופ' אורי שני, והזהיר כי נוכח איומים אלה יש צורך בתכנית כוללת ורחבה לשימור משק המים. "מתקני התפלה, גם במתכונת מוגדלת של 500-800 מליון מטרים מעוקבים לשנה, לא יוכלו לתת מענה למחסור ההולך ומחריף במים".

בר אור סבור כי יש צורך בנקיטת שורה של צעדים משלימים, כגון הסברה מקיפה לחסכון במים בגנות נוי, בשיתוף איגודי הערים והיחידות העירוניות לאיכות סביבה, תוכנית הדרכה מפורטת לרשויות מקומיות להגברת החילחול למאגרי מי התהום, שיקום קידוחי מים שהזדהמו ומניעת זיהום של מאגרי מים קיימים.

יצויין כי גם ארגוני סביבה אחדים טוענים כי מתקני ההתפלה אינם הפיתרון לבעיות משק המים הישראלי - גם אם מטעמים אחרים. יש האומרים כי הגברת כושר הייצור כדי לענות על הביקושים הגוברים למים היא מהלך שגוי ויש לפעול לצימצום הביקושים - במים כמו באנרגיה.

בהיבט אחר נמתחת ביקורת על מתקני ההתפלה בשל היותם צרכני אנרגיה גדולים במיוחד. האנרגיה שתידרש להפעילם תגרום לזיהום אוויר ופליטה מוגברת של גזי חממה בדיוק בתקופה בה תידרש ישראל להפחית דרסטית את שיעור פליטת גזי החממה שלה בהתאם להסכמים בינלאומיים להם היא מחוייבת.