ישראל 2018: כחול-לבן וירוק

כמיליארד קו"ב מים בשנה מים מותפלים

כיום עומדת צריכת המים הביתית של אזרחי ישראל על כ-766 מיליון מטרים מעוקבים בשנה (מלמ"ש), אולם בשנת 2018 יצרכו הישראלים כ-1,012 מלמ"ש. בתוספת צרכי המים של התעשייה והחקלאות מדובר על כ-1,130 מלמ"ש. זה נראה מדאיג כעת, אך המומחים טוענים שהפיתרון טמון בהתפלה.  

כיום, חרף הביקורת מצד ארגוני הסביבה שטוענים כי מדובר בפתרון מזהם ויקר, מתפילה ישראל כ-135 מיליון קו"ב מים בשנה. מנכ"ל משרד התשתיות, חזי קוגלר, צופה כי בעוד עשור תתחולל מהפכה בתחום. "היקפי ההתפלה יגדלו משמעותית כבר בשנים הקרובות, ועד 2018 אנו צפויים להתפיל כמיליארד קו"ב מים", הוא מסביר.

התפלה היא שם המשחק. (צילום: אלי אליאס)

צעד דרמטי נוסף, שאת תוצאותיו נראה בשטח לפני חגיגות ה-70 למדינה, צפוי גם בתחום השבת המים. טענות רבות מועלות כלפי החקלאות בישראל, אך כבר כיום היא נחשבת לשיאנית בנושא, והופכת כ-75 אחוז ממי השופכין שלה למי קולחין הטובים להשקייה. "בשנת 2018 כבר נגיע לשיעורים של 95 אחוז, ואלו נתונים שאין כדוגמתם בעולם", מבטיח קוגלר.

מפלס משופר וסכרים באגן ההיקוות

כיום עומד מפלס הכנרת על מינוס 212.16 מטרים - בין הקו האדום לשחור - ומהווה מקור מתמיד לדאגה. על פי התוכנית הצפויה, מעריכים המומחים שבעוד עשר שנים יעלה מפלס המים וירד מפלס הדאגה. ד"ר דורון מרקל, מנהל תחום כנרת ברשות המים, מבהיר כי כיום מצוי האגם הצפוני במצב חמור, אולם החלטת הממשלה מיולי 2007 על הגדלת היקפי המים המותפלים, עשויה לסייע מאוד בשמירה על המפלס בעתיד.

"הכמות תשתפר. האיכות? לא בטוח". הכנרת (צילום: גלית קוסובסקי)

"המצב הרע ששורר כיום יימשך ככל הנראה בשנתיים הקרובות", אומר מרקל, "אבל הציפייה היא שלקראת 2018 נוכל להתייצב על מפלס שבין הקו התחתון לעליון, בעיקר בשל היקפי ההתפלה שיגדלו". ועם זאת, עד שיגיע השיפור המיוחל במצב המפלס, עשויה איכות המים באגם להידרדר. "החשש הוא שבשנתיים-שלוש הקרובות ישפיע המפלס הנמוך לרעה על איכות המים ויידרש תהליך שיקום", מסייג מרקל.

אחד השינויים הגדולים העשויים להתממש עד 2018 קשור דווקא באגן ההיקוות של הכנרת. שטח זה, ממנו מתנקזים המים הזורמים אל האגם, ממוקם ברובו צפונית לכנרת וכיום מובלים ממנו המים במהירות אל האגם. ברשות המים מבקשים לשנות את שיטת הניקוז ולייצר מערכת של השהיית המים - בעזרת סכרים ושטחי הצפה. "התוצאה של פרויקט כזה תהיה שיפור באיכות המים וגם היווצרותם של חופי מים קטנים ואגמונים - דוגמת אגמון החולה - באזור אגם ההיקוות. השינוי הזה, שאותו נוכל לראות כבר בשנים הקרובות, יתרום גם לתיירות האזורית", מסביר מרקל.

עוד שתי תחנות כוח לפחות

כבר כיום עומד הביקוש לחשמל בישראל בשיא - 11 אלף מגהוואט - קרוב מאוד לסף כושר הייצור המירבי של חברת החשמל. במשרד התשתיות צופים שגרף הביקושים לחשמל יעלה באופן מתמיד, ובהתחשב בהיותה של ישראל "אי חשמלי" - שאינו מחובר לאף רשת שכנה - מדובר במצב מדאיג. "שיאי הביקוש לחשמל ב-2018 עשויים להגיע לכ-17 אלף מגה וואט", מצהיר קוגלר. אין ויכוח, אם כן, שמדובר במשבר; המחלוקת היא רק על דרך הפיתרון.

בקרוב יהיו עוד. תחנת הכוח באשקלון                           (צילום: אמיר כהן) 

"לא נוכל להשאיר את ישראל ללא חשמל בשנים הקרובות", מסביר קוגלר ומציין כי עד 2018 תושלם הקמתה של תחנת הכוח הפחמית באשקלון (פרויקט D) ותחל הקמתה של תחנת כוח נוספת (פרויקט E).

ארגוני הסביבה והמשרד להגנת הסביבה מתנגדים בתוקף לתחנות כוח הפועלות באמצעות שריפת פחם, באומרן שזוהי הטכנולוגיה הנחותה והמזהמת ביותר. מדובר, לטענת הארגונים והמשרד, בתחנות שיגרמו לא רק לזיהום אוויר מקומי אלא גם לפליטת פחמן רבה שתקשה על ישראל בזירה הגלובלית, בהיכנס הסכם הפליטות הבינלאומי לתוקף.

קוגלר מצידו מציין שהתחנה באשקלון תפעל בטכנולוגיה המיטבית למניעת זיהום, ושהתחנה הנוספת תפעל על פחם נקי, הנחשב ידידותי יותר לסביבה.

במקביל, צפויה ישראל להגדיל את צריכת הגז הטבעי שלה, שלאחרונה החל לזרום ממצרים. כיום צורכת ישראל גז האחראי ל-18 אחוז מייצור החשמל; ב-2018 יהיה הגז אחראי לכמעט 40 אחוז ממשק החשמל. "המטרה היא להגביר את השימוש בגז ולהפחית במקביל את השימוש במזהמים המרכזיים - פחם, מזוט וסולר", הסביר קוגלר.

ומה שלום המהפכה הסולארית? טוב מאוד, תודה

הויכוח על פיתרון המשבר במשק החשמל טמון, בין היתר, בניצול מקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים מזיהום. בישראל 2008 תופסות האנרגיות המתחדשות בקושי אחוז מכלל ייצור האנרגיה במשק. לדברי קוגלר, "בשנת 2018 נהיה כבר מדינה סולארית". תחזית משרד התשתיות לעשור הקרוב, המבוססת על מהלכים להקמת תחנות סולאריות שכבר החלו, רואה ניצול של אנרגיות מתחדשות כדי 10 אחוזים מסך האנרגיה במשק - יעד שאפתני לטענת המבקרים, שמציינים כי הליך הקמת התחנות הסולאריות התעכב במשך שנים רבות.

כיצד ייכבש היעד? "תחנות הכוח הסולאריות שיוקמו באשלים עד סוף שנת 2011 יספקו כ-250 מגה וואט לרשת החשמל", מבטיח קוגלר. לצד התחנות הללו, שיפעלו בשיטה התרמו-סולארית (הפיכת חום לחשמל, בדומה לדודי שמש), צפויה לקום באשלים תחנת כוח פוטו-וולטאית (הפיכת אור לחשמל), שתספק כ-30 מגה וואט. באילת צפויה לקום עוד תחנת כוח סולארית עד סוף שנת 2012 שתספק כ-200 מגה וואט נוספים.

בקרוב אצלנו? שדה סולארי באוסטרליה (צילום: איי.אף.פי)

אך המהפכה הסולארית תתחולל, על פי המשרד, גם על גגות הבתים שלנו ולא רק בנגב. כל ההיתרים והתקנות כבר אושרו לאחרונה, ולצידו של דוד השמש הוותיק צפויים בקרוב להתמקם פאנלים פוטו-וולטאים, שיוכלו לספק 50 מגהוואט חשמל לצרכן הביתי. הוא יוכל לנצלם ולמכור את היתרה לחברת החשמל בתעריף מועדף. 

לאחרונה הודיע שר התשתיות, בנימין בן אליעזר, כי על הגגות נוכל לראות בקרוב לא רק פאנלים סולאריים אלא גם טורבינות רוח. על פי אותה המתכונת, צפוי המשרד לאשר בעוד חודשים מספר התקנה של טורבינות רוח לשימוש פרטי.

שילמת את חשבון הזבל, יקירי?

בישראל כיום מיוצרים מדי שנה שישה מיליון טונות אשפה, מספר שהצפוי לגדול בעתיד עם גידול האוכלוסייה והעלייה ברמת החיים. אילן ניסים, ראש אגף טיפול בפסולת מוצקה במשרד להגנת הסביבה, מעריך שבשנת 2018 יגיעו היקפי האשפה לכ-תשעה מיליון טונות בשנה. כיום, מצליחה ישראל למחזר רק כ-20 אחוז מכלל הפסולת, "אך בשנת 2018 - עם כניסתם של מתקני טיפול והשבת פסולת לפעולה - אנו צפויים למחזר כ-50 אחוז מהפסולת", אומר ניסים, לרבות בפרוייקטים להפקת חשמל.

חשבון בבקשה. פסולת ברחובות ירושלים (צילום: דודי ועקנין)

אך זו אינה הבשורה היחידה בקשר לאשפה. "הבשורה השנייה היא שעל שאר הפסולת, שהולכת להטמנה ולא למיחזור, נידרש ככל הנראה לשלם חשבון ביתי". הרעיון הוא לגבש "חשבון זבל", שהאזרחים יתבקשו לשלם בדומה לחשבון הארנונה והביוב. הכסף יסייע לצמצם את נפח האשפה במטמנות, שהולכות ומתמלאות. שינוי השיטה, לדברי ניסים, יהיה כרוך גם בקמתם של תאגידי פסולת מקומיים, בדומה לתאגידי המים והביוב הפועלים כיום.

עשרות בסיסי צה"ל יחוברו לתשתית והנחלים ישוקמו

כמעט קשה להאמין אבל גם כיום ממשיכים עשרות בסיסי צה"ל להזרים את הביוב שלהם אל הטבע, ללא תשתית לטיפול נאות. אלון זסק, ראש אגף מים ונחלים במשרד להגנת הסביבה, מבטיח שינוי דרמטי בקרוב. "בחמש השנים הקרובות יופעל פרויקט רחב היקף, בעלות של כחצי מיליארד שקלים, אשר יחבר את בסיסי צה"ל לתשתיות ובכך יימנע את זיהום הנחלים והאקוויפר".

הסוף להפקרת הנחלים? דגים מתים בנחל אלכסנדר   (צילום: רענן בן צור) 

בשורה אקולוגית נוספת, שאת תוצאותיה נראה כבר ב-2018, היא פרויקט טיוב מי הקולחין של המשרד להגנת הסביבה. זסק מציין כי הפרויקט, שעלותו נאמדת בכמיליארד וחצי שקלים, ישפר את מי הקולחין משמעותית, ואלו יוזרמו חזרה לטובת גידולים רגישים בחקלאות או להחייאת נחלים מזוהמים. "בעוד עשור נוכל לראות נחלים רבים שתהליך שיקומם הסתיים ומצבם השתפר מאוד", הוא מבטיח.

תשעה מיליון תושבים והפסקת הבנייה באזור המרכז

60 שנה מאז הקמתה וכבר כום ניצבת ישראל במקום ה-12 במדד הצפיפות העולמי עם 7 מיליון תושבים. התחזיות קובעות שתוך עשור יצטרפו לשטח המצומצם עוד כ-2 מיליון בני אדם. מנכ"ל משרד הפנים, אריה בר, מבהיר כי תחזיות מדאיגות אלה מחייבות היערכות מחודשת בתחום הבינוי והתכנון בישראל. "העשור הבא יהיה העשור הקריטי מבחינת מדינת ישראל, במהלכו ננטוש את התפיסות הישנות של התכנון ונעבור לתפיסות חדשות, 'ירוקות', יותר", הוא אומר.

עוד 2 מיליון תושבים. פקקים באזור המרכז              (צילום: צביקה טישלר)

מלבד פרויקט העברת בסיסי צה"ל לדרום, שתקל על הצפיפות והתנועה באזור המרכז, בר אינו צופה אישור של פרויקטים נדל"ניים חדשים במרכז. "אנו רוצים להניע את האוכלוסיה לאזור הנגב והגליל ולהפסיק את הבנייה לחלוטין באזור המרכז הצפוף", הוא מסביר.

את השטח שפינו מחנות צה"ל, באזור צריפין למשל, רוצים במשרד הפנים להפוך לשטח פתוח, בלי בנייה. "בהתאם לסיכום שהושג עם אגף התקציבים במשרד האוצר, הוחלט שהתקציבים שיועברו לאזור זה לא יותנו בבינוי חדש. המשמעות היא שאלפי דונמים יהפכו לשטחים פתוחים ולא תהיה בהם בנייה", אומר בר. 

מדד הצפיפות המדאיג, יביא גם לשינוי בצביון היישובים הערביים. "לא ייתכן שבמדינה צפופה כמו שלנו אנשים יגורו על חצי דונם. זה לא מקובל. אינני אומר שיתחילו לבנות בנייני קומות גבוהים, אבל יחול שינוי בנושא הזה והוא יורגש בעשור הבא", אומר בר.