רה"מ הורה להכין תוכנית חירום למצוקת המים

ראש הממשלה אהוד אולמרט הנחה היום (א') את משרד התשתיות הלאומיות להציג תוך חודש ימים בפני הממשלה תוכנית חירום להתמודדות עם משבר המים הפוקד את ישראל. בישיבת ממשלה שהוקדשה לנושא המים והתחממות כדור הארץ אמר אולמרט כי בלתי סביר בעיניו שישראל נחשבת למדינה מובילה בעולם בפיתוח טכנולוגיות מים, אך מתקשה להתמודד בעצמה עם המשבר, ואיטית במתן הפתרונות הטכנולוגיים לבעיה.

בישיבה הציגו שר התשתיות בנימין (פואד) בן-אליעזר ומנהל רשות המים, פרופ' אורי שני את המצב החמור. פואד הגדיר "משברי" את מצבו של משק המים, "לאחר צירוף של ארבע שנות בצורת, יחד עם בצורת חריפה ביותר בשנה האחרונה. מדובר באירוע בעל הסתברות כמעט אפסית, המתרחש פעם במאה שנה. בגלל שינויי האקלים, ההסתברות שהאירוע יחזור גבוהה ביותר... ישראל חייבת לקבל את הנחת העבודה שגם השנים הבאות לא יהיו ברוכות במים ולכן עלינו להיערך בהקדם", אמר.

עוד בנושא:

• סוגרים את הברז? העשירים ישלמו יותר עבור מים
• משבר המים: מגדלי הפירות נערכים לעתיד
• יום המים הבינלאומי: הישראלים מוכנים לחסוך 
  

החשש: לא יישארו מים לשנה הבאה

לדברי פואד, שנת 2008 מסתיימת בגרעון של כ-500 מיליון מטרים מעוקבים מים, היצע המים הטבעיים במערכת הארצית פחת כשבמקביל עולים הביקושים למים באופן מתמיד.

חישובים שערכה רשות המים מראים כי בהסתברות גבוהה, כמות המים במאגרים לא תעלה מעל "קווים האדומים" עד שנת 2014. כלומר, האקוויפרים ימשיכו להיות במצב שייגרם להם נזק מתמשך ומתגבר.

משמעות הדבר הינה הגעה ל"קווים שחורים" - שירידה מהם תפגע באופן חמור ובלתי הפיך במקורות המים ועלולה לגרום לאבדן כושר השאיבה. במצב הנוכחי, אם לא יינקטו צעדים משמעותיים דחופים, אפשר שלא ניתן יהיה לספק את כל כמויות המים לשנת 2009, אמר השר.

בישיבה הציג פרופ' שני את תוכנית רשות המים, שעיקרה הגברת ההתפלה לצורך הפקת 200-300 מיליון קו"ב נוספים לשנה, ניצול מיטבי של מקורות המים הטבעיים (תפיסת שיטפונות למשל), הסברה ועידוד לחיסכון במים באמצעות כלים מנהליים וכלכליים (תעריפים). התקציב הדרוש לביצוע הפעולות עומד על כ– 235 מיליון שקלים בשנים 2008-2009.

הצעה: מתקני התפלה בערי החוף

ועדיין, במכתב ששלח השר בן-אליעזר לשר האוצר רוני בר-און, הוא כותב לו כי להערכתו "גם אם ננקוט בכל הפעולות האמורות, ברמת סבירות גבוהה ביותר לא יסתייע בידינו להתגבר על כל המחסור בשנת 2009, ויידרש קיצוץ נוסף, עמוק וכואב במכסות המים לחקלאות. העלויות שייגרמו למשק כתוצאה מקיצוץ מכסות המים לחקלאות - עלויות ישירות כתוצאה מפיצוי לחקלאים ועלויות עקיפות למשק כתוצאה מפגיעה בתוצר - מוערכות במאות מיליוני שקלים".

בישיבה הציע שר החקלאות, שלום שמחון, להטיל על כל הערים הממוקמות לאורך החוף - חיפה, נתניה, חדרה, תל אביב, בת ים, אשדוד ואשקלון - להקים בתחומן מתקני התפלה שיספקו מים לתושבי העיר. לדבריו, הדבר יכפיל וישלש את יכולתה של מדינת ישראל להתפיל מים מהים בלוח זמנים קצר ביותר, ומבלי לייקר את מחיר המים לצרכן.

אולמרט: אנו צריכים להוביל בייצור אנרגיה חלופית

בישיבה הציג גם השר להגנת הסביבה, גדעון עזרא, את תמונת המצב העולמית בנושא ההתחממות כדור הארץ, ואת תוכניות משרדו להתמודדות עם התופעה. הוא אמר כי משרדו השיק תוכנית לאומית לטפל בפליטת גזי חממה מסוכנים באמצעות מעבר לייצור אנרגיה באמצעות גז טבעי במקום דלק ופחם, ותוכנית לחיסכון באנרגיה ושימוש באנרגיה סולארית.

"אנו רוצים להיות כמו מדינות מפותחות, ולהתמודד עם פליטת הגזים בתוכנית לאומית משלנו", אמר אולמרט בישיבה. "מדינת ישראל, עם 300 ימי שמש בשנה, יכולה להוביל את המאמץ העולמי לייצור אנרגיה חלופית, כמו אנרגיה סולארית".

על פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, ישראל פולטת כיום כ-72 מיליון טונות גזי חממה בשנה. באופן יחסי מדובר בשיעורי פליטה דומים לאלו של המדינות המפותחות.

"התחזיות לשנת 2020 היא גידול בשיעור של כ-50 אחוז בפליטת גזי החממה (ביחס לרמה בשנת 2000) - וזוהי בהחלט בעיה קשה מאוד", אמרה בשיחה עם ynet שולי נזר, ראש אגף איכות אוויר במשרד להגנת הסביבה. "אם נמשיך במדיניות הנוכחית ובקצב גדילת הביקושים לא נוכל להגיע לרמה של המדינות המפותחות", הוסיפה נזר.

היא ציינה כי הוועדה הבינמשרדית המגבשת את התוכנית הלאומית להפחתת הפליטות, תגיש את המלצותיה לממשלה עד ספטמבר. "הנושא המשמעותי ביותר שעומד על הפרק הוא נושא החיסכון באנרגיה. כבר לפני כשנתיים גובשה הערכה במשרד התשתיות לפיה יש למשק הישראלי פוטנציאל חיסכון אנרגיה של כ-20 אחוז. נכון שלא התקדמנו הרבה מאז, אבל אם אנו רואים את עצמנו כמדינה מפותחת – לא תהיה לנו מעכשיו ברירה".

ח"כ פינס: הממשלה "לא רצינית"

ארגוני סביבה מתחו ביקורת על התנהלות הממשלה בנושא זה, בעיקר משום שהתייחסותה לנושא אינה כוללת צעדים מעשיים כמו התחייבות להפחתת פליטת גזי חממה תוך נקיטת יעד מוגדר וברור. "הצהרות הממשלה אינן מספקות כל עוד היא אינה מתחייבת למדדים ברורים כמדינה מפותחת להפחתת פליטות של גזי החממה", אמרו בעמותת "אדם טבע ודין".

"גם היום בחרה הממשלה שלא לנקוט בצעדים אופרטיביים אפקטיביים למלחמה בהתחממות הגלובאלית ולהסיר את אחריותה מהמאבק הכלל עולמי באיום בהצהרות ללא כיסוי", אמרה מנכ"ל העמותה, עו"ד ציפי איסר-איציק. היא קראה לממשלה לאמץ את היעדים שנקבעו במדינות המפותחות בעולם לאחר וועידת באלי, ולהפחית ב-25 אחוז את כמות פליטות גזי החממה עד שנת 2020, וב-50 אחוז עד שנת 2050.

אלא שהממשלה אינה ממהרת ליישר קו עם שאר המדינות המפותחות, ולהתחייב להפחית בפליטת הגזים. היא מתנגדת, למשל, להצעת חוק של ח"כ אופיר פינס ו"אדם טבע ודין" הקוראת למאבק בפליטת גזי החממה באמצעות מכסות, מגבלות וקנסות, וכלים כלכליים כגון מנגנון סחר בפליטות. היא גם מקדמת, באמצעות משרד התשתיות הלאומיות, הקמה של תחנת כוח פחמית נוספת באשקלון - תחנה שתפלוט כמות גדולה מאוד של גזי חממה.

ח"כ אופיר פינס (עבודה), יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כינה את התייחסות הממשלה לסביבה בכלל ולהתחממות כדור הארץ בפרט "לא רצינית".

"אומרים דבר אחד ועושים את ההיפך. לא הוקצה שקל אחד ולא ננקט אף צעד רציני לקידום תוכנית להפחתת פליטות גזי חממה, והממשלה אפילו לא מוכנה להגדיר ולהתחייב ליעדים כלשהם. במקום זאת, היא מקדמת תוכניות שיגבירו את זיהום האטמוספרה ולא תומכת בכל יוזמה ארוכת טווח להפחתת פליטות הגזים", דברי פינס.