רפורמה בחצי שקל: התעריפון והאזרח הקטן
בבנק ישראל טוענים כי כוונת הרפורמה בעמלות הבנקים היתה לפשט את מערכת העמלות וכי הצרכן יוכל להתמקח מול הבנקים על גובהן הסופי, אך האם היא באמת משרתת את האזרח הקטן?
רוב לקוחות הבנקים ירגישו בכיסם את משמעות הרפורמה בעמלות רק בעוד חודשיים-שלושה. הרפורמה שפורסמה
היום (א') מתוכננת להיכנס לתוקף בראשית החודש הבא, כך שמחירה ישתקף רק במועד הבא שבו הם אמורים לקבל את סיכום העמלות חודשי או הרבע-שנתי (תלוי בבנק) שבו חייבו את חשבונם.
לפיכך חשוב וכדאי לשמור את דו"ח העמלות האחרון, כמו גם את פירוט חשבון העו"ש השוטף, כמודד להשוואה. כי על פני הדברים, בהשוואה ראשונית ומיידית, נראה כי משקי הבית הקטנים ישלמו יותר. רושם זה מתקבל מההשוואה שעשינו בין הדו"חות האחרונים שקבלנו בחודש שעבר משני בנקים – דיסקונט והפועלים – לבין התעריפים החדשים שלהם שפרסם בנק ישראל.
התעריפון החדש
חזקיהו: מהפכה מול הבנקים
רונית גודמן, "כלכליסט"
המפקח על הבנקים הציג את טבלת העמלות החדשה שתיכנס לתוקף בראשית יולי. העמלה הנמוכה ביותר על פעולה ישירה תיגבה בבנק הפועלים (1.35 שקלים), והעמלה הנמוכה ביותר בגין פעולה מול פקיד תהיה בלאומי (5.5 שקלים)
התשלום לפעולה ב"ערוץ ישיר" (ללא התערבות פקיד) שיגבה הפועלים יעמוד על 1.35 שקל, ושל דיסקונט – 2 שקלים, במקום 1.20 או 1.21 שקל שהוא התעריף הנוכחי של מסלול סל העמלות הבסיסי שנקבע לאחר התערבות ועדת הכלכלה בכנסת הקודמת.
לדוגמה, החשבון האחרון שקבלנו מדיסקונט הוא על סך 23 שקל תמורת 19 פעולות שביצע הבנק בחודש אחד כמו זיכוי משכורת, חיוב על צ'קים, משיכת מזומנים בכספומט, תשלומים בהוראת קבע, וחיובים בכרטיס אשראי. אחרי הרפורמה, תעלה לנו חבילת הפעולות הזאת, שהיא פחות או יותר קבועה, לא פחות מ-44 שקלים, כלומר – תוספת של 90%!
מדובר בחשבון עו"ש שגרתי שמעל לממוצע של רוב השכירים במדינה, ושאיננו מתנהל במשיכות יתר, כעניין של עיקרון, בניגוד לנורמה הישראלית שאין לה אח ורע בעולם המערבי. שכן לחשבונות באוברדרפט יש מחיר אחר, גבוה פי כמה, של ריבית שמאפילה על תעריפי העמלות.
ההסברים של בנק ישראל אינם סותרים את התמונה, ואפילו מכבידים עליה. ראשית, אמרו לנו ביחידת הפיקוח על הבנקים, כוונת הרפורמה היתה לפשט את מערכת העמלות, ולא לפגוע בהכנסות הבנקים. שנית, אלו הם תעריפי גג שמהווים מודד להשוואה בין הבנקים וניתן להתמקח עליהם או פשוט לאיים במעבר לבנק אחר.
ההסבר השני הוא משאלת לב תלושה מהתנהגות הצרכן הישראלי הקטן. הכלב קבור בהסבר הראשון - נכון שמערכת העמלות התכווצה בשני שלישים, מ-198 עמלות ל-72. אלא שרובן לא מוכרות ולא נוגעות למשק הבית הקטן והממוצע.
פחות מכדור פלאפל
הנתון של בנק ישראל שמדבר בעד עצמו ומלמד עד כמה נזהר המפקח על הבנקים לפגוע במאזניהם, הוא באומדן הממוצע של ניהול חשבון עו"ש חודשי. לפני הרפורמה הוא עומד על 24.5 שקל. אחרי הרפורמה הוא ירד ל...24 שקל. בסך הכל רווח של חצי שקל לחודש למשק בית - פחות ממחירו של כדור פלאפל. על זה היו כל הרעש והמהומה?הנתון הזה מחזק את הטענה שחזרה ועלתה בדיוני ועדת הכלכלה, ונתמכה בבדיקות שנעשו בידי גורמים שונים. נאמר שם כי משקי הבית בעצם מסבסדים את העמלות למגזר העסקי, בעל הכסף הגדות וכוח המיקוח שאין ללקוח הקטן על מחיר השירותים הבנקאיים. האם הרושם הראשון שלנו מאותת כי מה שהיה הוא שיהיה?
היו"ר הנוכחי של ועדת הכלכלה, ח"כ גלעד ארדן (ליכוד), שעמד בראש קבוצת הח"כים שהניעה את הרפורמה תחת איום של הסדר בחקיקה, גם הוא לא יצא היום מכליו נוכח התוצאה. הוא נזהר ממסקנות נמהרות אבל אמר כי יוזמי החוק "לא התכוונו בשום פנים ואופן כי בנק ישראל יאפשר לבנקים לפצות את עצמם על הירידה ברווחים שתיגרם להם בגין ביטול עמלות גבוהות מדי או פיקטיביות".
הוא תכנן לעוד שבועיים דיון שיבחן לעומק את תוצאות הרפורמה "כדי לתת מענה למגזרי אוכלוסייה שלגביהם קיים חשש להתייקרויות בעקבות התעריפון החדש". הוא כבר עמד על הטעות שעשה בנק ישראל בביטול הסדרי העמלות בחבילה, ואחרי תגובות הראשונות שקבל מהשטח הוא כבר שוקל להקדים את הדיון לסוף שבוע זה.
"אם הבנקים שוב יתעלמו מכוונת המחוקק, כפי שמסתמן, לא יהיה מנוס אלא להתערב בחקיקה קיצונית בתעריפי העמלות החדשים שאף תחייב ביטול מוחלט של חלק מהן", אומר ארדן וכדרכו מתכוון ברצינות לכל מלה שיוצאת מפיו.
אכן מהפיכה? חזקיהו
צילום: ראובן קפוצ'ינסקי
מומלצים
