כך פועלת בזק בשיטת מצליח
החוק קובע שעל בזק לשלוח חשבון ללקוחות רק פעם בחודשיים. אבל בזק, כבר מזמן, שולחת לחלק מהלקוחות חשבון פעם בחודש. ומשרד התקשורת? הוא לא מתערב
שלוש פעמים בחמש השנים האחרונות ניסתה בזק לגרום לאזרחית י' לשלם את חשבון הטלפון שלה פעם בחודש במקום פעם בחודשיים. בפעם הראשונה, ב-2003, היא עוד הייתה מנומסת, וביקשה את הסכמתה של י'. משזו סירבה והודיעה לה על כך, מיד הודיעה בזק שאין בעיה - החשבון ימשיך להישלח אליה פעם בחודשיים.
בפעמיים הבאות כבר נעלם הנימוס. בזק פשוט שלחה חשבון פעם בחודש, וציפתה שי' תשלם אותו. ואולם "שיטת מצליח" זו לא עבדה. י' הודיעה נחרצות לבזק שאינה מוכנה לכך, ובזק מיד הודיעה שהחשבונות ימשיכו להגיע אחת לחודשיים.
לא מדובר באיזו קפריזה של י'. החוק החל על בזק בעניין זה - כללי הבזק (שירותי החברה) - קובע במפורש: "החברה תשלח למנוי אחת לחדשיים חשבון שוטף, שיכלול פירוט תשלומים וחובות שמנוי חב בהם בעד שירותי בזק".
ישנו רק חריג אחד לכלל הזה, והוא, בלשון החוק, "אם הסכום החדשי הממוצע של חשבונות המנוי בעד שירותי בזק במשך ארבעה חודשים רצופים עולה על סכום שקבע לעניין זה הדירקטוריון של החברה, בהתייעצות עם השר, או אם עלייתו החודשית של מדד המחירים לצרכן היא בשיעור חמישה אחוזים ומעלה". אבל אף אחד מאלו לא קרה אצל י'.
למעשה, סביר שזה לא קרה גם אצל מנויים אחרים, שלפתע החלו לקבל חשבונות פעם בחודש בשנים האחרונות. מה שהם אינם יודעים הוא, שאם יפנו לבזק, זו תחזור ותשלח להם חשבונות רק פעם בחודשיים.
חוק? אז מה?
מבחינה משפטית זו הפרה של החוק, מפני שהוא אינו מאפשר לבזק לפעול באופן חד-צדדי, כפי שהיא נוהגת, אך גם לא לפנות לצרכנים ולבקש שיסכימו לחשבון חד-חודשי. לאור זאת, שאלנו את משרד התקשורת האם מוּכּרת לו תופעה זו, ומה עמדתו ביחס אליה.
תשובת המשרד מסבירה מדוע בזק ממשיכה בשלה: "על פי כללי הבזק (שירותי החברה), התשמ"ז-1986, חברת בזק אכן מחויבת לשלוח למנוייה חשבון אחת לחודשיים. החל בראשית 2005 החלה חברת בזק לנקוט מדיניות שלפיה עם הצטרפות לשירות תשתית אינטרנט, נשלח למנוי מכתב המיידע אותו כי החשבון הופך להיות חד-חודשי, ומודיע שאם ברצונו להישאר בחשבון דו-חודשי - שיודיע על כך למוקד 199.
"למטבע של תדירות משלוח החשבונות שני צדדים: מצד אחד, בחשבון דו-חודשי נותנת למעשה החברה למנוי אשראי של חודש שלם, במיוחד לאור העובדה שלפני כשנה החלה החברה לגבות את התשלום החודשי הקבוע בדיעבד, ולא מראש כפי שהיא רשאית לעשות. מצד שני, חשבון דו-חודשי עלול להיות למעמסה על המנוי בהיבט של גובה התשלום שעלול להיות גבוה מדי.
"נקודת המפתח היא שלמנוי ניתנת זכות בחירה, ולכן לא מצא המשרד מקום להתערב בכך, מה גם שלא ניתן לקבוע חד-משמעית מה טוב יותר לצרכן – חשבון חד-חודשי או חשבון דו-חודשי. האמור לעיל נכון גם אם המנוי לא הצטרף לשירות תשתית אינטרנט, והוא מנוי טלפוניה בלבד".
משרד התקשורת, מסכם דובר המשרד, מודע לעניין, ואישר לבזק גבייה חד-חודשית, אשר יכולה להיטיב עם לקוחות, אך התנאי הוא שהם חייבים ליידע את המנוי על מעבר לגבייה חד-חודשית. אם המנוי אינו מעונין, על בזק לשוב לגבייה דו-חודשית.
במלים אחרות, ראשית, המשרד אינו מודע לניסיונות של בזק לשלוח חשבונות חד-חודשיים כבר ב-2003, כלומר כשנתיים קודם לתאריך המופיע בתגובת המשרד. שנית, במשרד התקשורת יודעים שזה מנוגד לחוק, אך אישרו לבזק לנהוג כך. הואיל ועקב הפרטתה של בזק היא כבר לא גוף הכפוף לביקורתו של מבקר המדינה, נראה שהחוק פשוט לא נאכף לגביהּ, שכן הרגולטור -משרד התקשורת - בחר משום מה לאשר פעולה המנוגדת לחוק.
מבזק נמסר בתגובה: "המעבר מחשבונית דו-חודשית לחשבונית חד-חודשית הינו מהלך צרכני שנועד להיטיב עם הלקוחות, ולאפשר להם להשוות את עלויות שירותי התקשורת שלהם. זאת, באמצעות אימוץ הסטנדרט הקיים בענף התקשורת. חשוב לציין כי המעבר לחשבון חד-חודשי נעשה באופן השקוף ביותר, שהרי החשבון נשלח לבית הלקוח פעם בחודש ולא פעם בחודשיים. בנוסף, מאפשרת בזק לכל לקוחותיה להחליט בעצמם מהי תקופת הזמן העדיפה עליהם לתשלום החשבון".
הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות, ובעלת הטור "האותיות הקטנות" ב-ynet צרכנות