תנובה של כפרת עוונות
הרבה מאוד תשלם תנובה על זלזולה בציבור הצרכנים. ומנגד, עולם המשפט בישראל זכה לפסק דין צרכני מן המעלה הראשונה, שגם קו של חמלה משוך עליו
"זהו יום חג לצרכנות בישראל. מעתה הם יחשבו פעמיים לפני שהם יטעו את הציבור" - אמר, בצדק רב, עו"ד איאד ראבי, שלזכותו רשומה כעת הזכייה בתביעה הייצוגית נגד תנובה בגין פרשת הוספת הסיליקון לחלב. ואכן, השמחה וההתלהבות אינן מוגזמות. ההיפך הוא הנכון.
במיוחד בולט הישגו של עו"ד ראבי על רקע העובדה שמרבית התובענות הייצוגיות בישראל הסתיימו עד היום – במקרה הטוב - בהסדרים כאלו ואחרים עם הגופים הנתבעים, ובמקרה הרע הן נדחו, או שלא הוכרו כתובענות ייצוגיות.
החג הצרכני הזה בנוי על כמה נדבכים, כולם פרי פסיקתו של השופט, ד"ר עמירם בנימיני. הראשון, ואולי החשוב ביותר, הוא העובדה שנפסק, כי די שהמעשה או המחדל שבעטיים הוטעו הצרכנים מהווים פגיעה באוטונומיה של רצון הצרכן, ועל פגיעה זו יהיו הצרכנים זכאים לפיצוי מבלי שיצטרכו להוכיח כי נגרם להם נזק כלשהו.
בעברית פשוטה פירוש הדבר הוא, שעצם ההוכחה כי גוף עשה מעשה שעלול להטעות את הצרכנים די בה כדי לזכות אותם בפיצויים. אילו נדרשו להוכיח כי נגרם להם נזק על מנת שיהיו זכאים לפיצויים, סביר להניח שהצרכנים היו מפסידים פעם אחר פעם. מכאן ואילך יוכלו הצרכנים להיות רגועים בעקבות פסיקתו של השופט בנימיני.
הנדבך הבולט הבא הוא סכום הפיצויים. 55 מיליון שקל הם סכום ללא תקדים, ובמקרה זה הסכום הוא פועל יוצא של היקף הפגיעה המתמשכת בציבור גדול מאוד של צרכנים ושל התנהלותה הבעייתית של תנובה. בין השאר כתב השופט בנימיני מילים קשות אלו על תנובה ומי שעמדו בראשה באותן שנים: "תנובה הטעתה במזיד את צרכניה ואת רשויות המדינה שהיו אמורות לפקח על מעשיה על מנת להגן על הצרכנים ובריאותם". כל מלה מיותרת.
המסר החינוכי - מי שייפגע בצרכנים, ישלם
הנדבך הבא הוא המטרות שביניהן יחולק סכום זה. מטרות חשובות במיוחד בחר השופט בנימיני: מתן הטבה לצרכנים באמצעות הוזלת המוצר (או הגדלת תכולת החלב בלא העלאת מחירו), העברת כסף לקרן מחקרים ומלגות בתחום המזון והתזונה שיש להם השלכה על בריאות הציבור, וחלוקת החלב חינם לאוכלוסיות נזקקות באמצעות עמותות העוסקות בכך.
המסר החינוכי הכרוך בחלוקה זו ברור למדי. הצרכנים הם ציבור שאין לפגוע בו, ומי שיפגע ישלם; יחוזק תחום חשוב במיוחד בישראל - מחקרי מזון ותזונה; ותנובה תידרש לכפרת עוונות לטובת ציבור שבימים כתקנם אינו מצליח לרכוש די חלב. מהיכלות השן של מערכת המשפט הישראלי קורנת עכשיו קרן של חמלה אמיתית, ואין כמו הימים הנוראים, על חשבון הנפש האופף אותם, כדי להמחיש זאת.
הנדבך הבא הוא זיכוי יורשי התובע הייצוגי (שעקב התמשכות ההליכים לא זכה להגיע ליום זה) סכום נכבד למדי. יש בכך משום עידוד לתובעים ייצוגיים בעתיד לא להירתע מן המאבק בענקי השוק. לטעמי, פחות מדי פסק השופט למועצה הישראלית לצרכנות, שהצטרפה כתובעת נוספת בתביעה זו. 250,000 שקלים הם אמנם סכום נאה, ואין ספק כי יסייע למועצה לצרכנות לממן את פעילותה.
עם זאת, יש מקום לעודד את הצטרפותם של ארגוני צרכנים לצדם של תובעים ייצוגיים, הן כדי לחזק את ידי האזרחים התובעים והן כדי להעניק לתביעות כאלו את מלוא כובד משקלן הציבורי. רק באחרונה הוחזרה למועצה לצרכנות הזכות להגיש תביעות ייצוגיות בעצמה, דבר מבורך כשלעצמו. אך אם זה יהיה סדר גודל הפיצוי על שנים של עבודה שמשקיעים עובדי המועצה לצרכנות ועורכי הדין הפועלים במסגרתה, לא יהיה בכך עידוד של ממש בכיוון זה.
ואחרון, רבות נכתב בהקשר של תביעות ייצוגיות על השכר שפוסקים בתי המשפט לעורכי הדין המנהלים תביעות אלו, לא פעם תוך מתיחת ביקורת על כך שהם בעצם אלו שמרוויחים מן העניין. במקרה של פרשת הסיליקון בחלב, מצד אחד, הפסיקה לטובה הציבור היא בסכום גבוה מאוד שלעומתו שכר הטרחה שנפסק לעו"ד ראבי אינו גבוה במיוחד.
מן הצד האחר, אם תורשה לי נימה אישית, עקבתי אחריו במשך רוב השנים שהוא ניהל את התביעה תוך דבקות במטרה ולמרות כל תרגילי ההשהיה של תנובה. כל שקל שנפסק לו כעת הוא הרוויח ביושר רב. עוד עניין לנחת רוח ביום חג זה.
הכותבת היא עורכת-דין המתמחה בנושאי צרכנות, ובעלת הטור "האותיות הקטנות" ב-ynet צרכנות
