רשות המים: היכונו לייבוש הגינות

הגרעון במשק המים מחייב "קיצוצים יזומים שיפגעו באופן ממשי במרקם החיים הרגיל" - כך טען היום (א') ראש רשות המים, פרופ' אורי שני בישיבת הממשלה. בשיחה עם ynet מאוחר יותר, ניסה שני להרגיע ואמר כי מים למקלחות ושתיה יהיו, וכוונתו הייתה בעיקר לקיצוץ במים לגינון הפרטי והציבורי. "נראה כי לא תהיה לנו ברירה אלא לייבש את כלל הגנים והדשאים... בשנה הבאה", אמר. 

שני הציג בישיבה לשרים נתונים עדכניים לפיהם למשק המים בישראל חסרים בין 150 ל-300 מיליון מ"ק. את האוברדרפט הזה גם מתקני ההתפלה הפועלים כיום - המייצרים כ-180 מיליון מ"ק - לא יצליחו להשלים, ולפיכך אין מנוס מהמשך הקיצוצים, במיוחד כשהתחזיות צופות מיעוט משקעים גם השנה.

עוד על משבר המים:

• ראש רשות המים: ישראל לא חזתה את המשבר
• מאיפה יש מים להשקות כיכר בלי דשא?
• משבר מים בישראל? לא במדינת תל אביב
• מ-1 בנובמבר: אסור להשקות גינות
• רגע לפני שמייבשים לנו את הדשא / סיניה נתניהו
  

מאיפה יקצצו? במשך תקופה ארוכה סומנו החקלאים כמי שאינם מאפשרים למשק המים להתאושש, והואשמו אף בייצוא מים לחו"ל באמצעות גידולים לא חסכוניים. כבר כמה שנים שהם סופגים קיצוצים במכסות המים שלהם חרף מחאות רמות. כעת סבורים במשרד התשתיות וברשות המים כי לא ניתן עוד לייבש את החקלאות, ופונים למגזר העירוני, שם יש לדעתם "שומנים" בהם ניתן לחתוך.

פגיעה במרקם החיים?

שני העריך כי החקלאים יספגו קיצוץ נוסף במכסות, בין 40 ל-100 מיליון מ"ק לעומת המכסות הנוכחיות, אך "המגזר הביתי והעירוני יישא בכמויות נוספות, ככל שיידרשו, על מנת למנוע מצב של נזק בלתי הפיך למקורות המים... ייתכנו קיצוצים יזומים שיפגעו באופן ממשי במרקם החיים הרגיל", נכתב במצגת שהציג לשרים.

אלא שבשיחה עם ynet מאוחר יותר אמר שני כי הצעדים הדרסטיים עליהם דובר בישיבת הממשלה לא מסכנים את הצריכה הביתית - שתיה ומקלחות - אלא בעיקר את הגינון הפרטי והציבורי.

"אנחנו מגיעים בחקלאות לבשר החשוף. עברנו את נקודת האיזון וקיצוץ נוסף יפגע מהותית בחקלאים. בעיר יש - לא הרבה מדי - מקומות שיש בהם שומן. את רוב המים שאנחנו מבזבזים בעיר אנו משיגים דרך ההשבה (מי קולחין לחקלאות - א.ש), אבל לא בתחום הגינון", דברי שני. "למרות שהגינון הציבורי פוגע בשכבות החלשות, אם תהיה שנה קשה נצטרך לחסוך גם בו וגם בחקלאות".

בין היתר אמרו בישיבה כי הקמפיין המעודד חיסכון במים נוחל הצלחה. "זה לא עסק פשוט לחנך אנשים לחסוך במים", אמרה בהקשר זה ד"ר סיניה נתניהו, מומחית לכלכלת משאבי טבע וחקלאות בקבוצת תה"ל. "אנשים מבינים את זה, הם ביקרו בכנרת וראו אותה, אבל הם לא רואים את מאגרי מי התהום. הקהל שואל - ובצדק - למה אני צריך לחסוך כשהמדינה לא מתפילה, ולמה הוא צריך להתקלח שתי דקות פחות כשהוא רואה את העירייה

משקה מדשאות בשתיים בצהריים".

פואד: לא צפינו רצף כזה של שנים שחונות

שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן אליעזר, אמר בדיון כי חורף 2007-8 היה שחון באופן קיצוני, וממוצע הגשמים עמד על כ-65 אחוז מהממוצע הרב שנתי. גם החורף הקרוב מסתמן כחורף שחון לא פחות. "ההסתברות לצרוף כזה של שנות בצורת רצופות הוא כמעט ובלתי נתפס". הוא ציין כי משרדו הכין תוכנית חירום כדי להתמודד עם המצב החמור בטווח המיידי, הבינוני והרחוק, ואמר כי הפעולות שנערכו השנה, כולל הקמפיין הפירסומי, הביאו לחיסכון של כ-80 מיליון מ"ק - "וחסכו לנו הקמה של מתקן התפלה".

הוא ציין כי היקף ההתפלה במתקנים השונים שיוקמו בתוך מספר שנים יגיע עד ל-750 מיליון מ"ק, אך לפני כן לא יהיה מנוס מקיצוץ נוסף לחקלאות. "נהיה חייבים לקצץ בין 100 ל-150 מיליון קו"ב מים ונהיה חייבים לפצות את החקלאים שיאבדו את פרנסתם. מדובר ללא צל של ספק במכת מוות לענף, ואנחנו צריכים לקבל אחריות על כך ולהתחייב כאן ועכשיו על תמיכה בחקלאים עקב מחסור במים שפירים לחקלאות בשנת 2009", אמר לשרים.

בהתייחס לנושא אמר ראש הממשלה, אהוד אולמרט: "... ישראל היא מעצמה ממדרגה ראשונה בכל מה שקשור לטכנולוגיות המים. אנחנו מדינה מובילה בעולם בתחום הזה. לצערי, רק בגלל טעויות ביורוקרטיות בלתי נסבלות, לא בנינו מתקני התפלה בהיקפים שיכלו לתת מענה לבעיית המים. אנחנו נשנה את המדיניות הזאת בתחום ההתפלה, על מנת שנוכל לעמוד במשימות שקשורות באספקת מים, שהן חיוניות לפיתוחה ולשגשוגה של מדינת ישראל".

בהמשך הטיל אולמרט על ועדת השרים לענייני חברה וכלכלה לפעול בדחיפות להסרת החסמים הביורוקרטים הקשורים במתן פטור ממכרז להקמת מתקן התפלה באשדוד על ידי חברת "מקורות" - גם אם תידרש חקיקה מיוחדת לשם כך. הוחלט להגביר את ניצול המים המושבים לחקלאות, להגביר את מסע ההסברה לחיסכון במים ולהכין תוכנית חירום לחסכון במים, למקרה של החמרה במצב משק המים.