מדריך: כיצד להציל את העסק בדרום?

הלחימה ברצועת עזה נמשכת כבר יותר משבועיים ימים, ועימה גם הירי המוגבר והמתיש על דרום הארץ. רבבות עסקים שנמצאים במרחב שבין יבנה לבאר-שבע, שגם לפני המלחמה היו במצוקה בגלל המשבר הכלכלי סובלים מבעיות קשות בשל ירידה דראסטית בהיקף הקניות בדרום, היעדרות של עובדים השומרים על ילדיהם, ובעיות מיגון שמסכנות את חייהם. מה יכולים בעלי עסקים לעשות כדי להתמודד עם המצב? שאלות ותשובות.

עופרת יצוקה: 

מלחמה בדרום: מדריך הישרדות לעובדים

מי יממן גבורות ישראל: המבצע עולה יותר משני מיליארד שקל

אנחנו עסק שמייצא לחו"ל, וחוששים שהלקוחות יפסיקו לעבוד אתנו בגלל המלחמה. מה לעשות?

נסו לשדר אווירה של "עסקים כרגיל". הניסיון ממלחמות קודמות - כולל מלחמת המפרץ ומלחמת לבנון השניה, מראה כי עסקים בחו"ל ממעטים לבטל עסקאות יצוא, גם מאזורים שנפגעו במלחמה. גורמים המעורים בנושא מעריכים כי גם במלחמה הנוכחית נרשמו עיכובים של הזמנות בהיקף של כמיליארד שקלים. עם זאת, בינתיים מדובר בעיכוב ולא בביטול - ורק מעט בעלי עסקים מדווחים על ביטול מוחלט של הזמנות, גם ממפעלים המייצרים בדרום בתוך טווח הירי של הטילים.  

באופן פרדוקסלי הסיבה לכך היא עובדה שמרגיזה מאוד את הציבור הישראלי: התקשורת בחו"ל עסוקה בסיקור הפגיעות באוכלוסייה ובתשתיות ברצועת עזה, וממעטת לשדר את הפגיעות שסופגים בישראל - בין אם מתוך עוינות לישראל ובין אם בגלל שהפגיעה ברצועה קשה הרבה יותר. כתוצאה מכך, ללקוחות בחו"ל אין הרבה מודעות לסכנה.

הספק שלי חושש להגיע מתל-אביב ולהמשיך את אספקת הסחורה. מה להגיד לו?

מקרים כאלה הם נדירים למדי, אבל למרבה הצער, הם קורים. כדאי להזכיר לספק שתל-אביב הופגזה בזמן מלחמת המפרץ, צפון הארץ הופגזה בזמן מלחמת לבנון, ירושלים סבלה באינתיפאדה, ובקיצור - אין מקום בארץ שאינו חשוף לסכנת הטרור - וכדאי לעסקים לגלות סולידריות ולהמשיך בשגרת החיים ככל הניתן. כל זאת, כמובן, בהנחה שהעסק שלך ממוגן כראוי ואמור להיפתח לפי הוראות פיקוד העורף, והחשש היחיד של הספק הוא על הפגיעה שאולי יספוג בזמן הנסיעה.

האם אני חייב לפתוח את העסק שלי, גם אם הלקוחות ממילא מפחדים להגיע?

אם יש לך עסק המוגדר כשירות חיוני, אתה חייב לפתוח אותו. בין העסקים הללו נמנים: מרפאות (כולל חלק מהמרפאות הפרטיות), תחנות דלק, מפעלים המספקים תחמושת, ציוד ואספקה לצה"ל, מפעלים בענף המזון, חנויות מכולת שכונתיות, בתי מרקחת וחנויות פארמה, חברות תחבורה, ועוד. מרבית המקומות הללו ממוגנים ממילא, אך גם עסקים חיוניים שאינם ממוגנים - כמו מוסכים או קווי אספקה - חייבים להיפתח.

אם יש לי עסק שאינו שירות חיוני, מותר לי לפתוח אותו?

אם הוא ממוגן - אתה רשאי להחליט בעצמך אם להפעיל אותו או לא. בפועל, מרבית העסקים הממוגנים בדרום פתוחים. אם העסק שלך אינו חיוני ואינו ממוגן, הנחיות פיקוד העורף הן שאסור לפתוח אותו. רבים מבעלי העסקים הללו פותחים אותם בכל זאת - אך מדובר בחוסר אחריות ממדרגה ראשונה והם עלולים להסתבך קשות אם, חלילה, העסק ייפגע.

העסק שלי אינו ממוגן. על מי האחריות להתקין בו ממ"ד או מיגוניות, כדי שאוכל להחזיר אותו לפעילות?

עליך. מדובר בלא מעט כסף - התקנת מיגונית עולה בין אלף ל-25 אלף שקלים, ובניית ממ"ד עולה סכומים דומים - אך זוהי עלות זניחה לעומת סגירת העסק או לעומת ההסתבכות שבפתיחת עסק בלתי-ממוגן. אם העסק שלך הוא מפעל, כדאי להסתייע בהתאחדות התעשיינים המנסה להעניק למעסיקים הנחות מרוכזות ברכישת אמצעי מיגון.

העסק שלי חטף פגיעה ישירה מטיל גראד. על מי האחריות לתקן אותו?

האחריות למימון התיקון היא על הממשלה, באמצעות מס רכוש, כמו במקרה של בית פרטי שספג פגיעה ישירה.

יש לי חנות, שספגה פגיעה ישירה בזמן שהיו בה לקוחות. מי אחראי על ביטחונם של הלקוחות?

האחריות לטיפול בכל פגיעה בלקוחות היא על הממשלה, באמצעות הביטוח הלאומי. הממשלה אינה אחראית לפגיעה ברכושם של הלקוחות - למעט מכוניות שחונות במגרש החניה של העסק - אבל גם לך אין אחריות לכך. עם זאת, אנחנו חוזרים על ההמלצה - לא לפתוח עסקים שאינם ממוגנים. זה לא שווה את הכסף.

יש לי עסק שאינו ממוגן שסגור מאז תחילת המבצע. האם הממשלה תפצה אותי על ההפסד הכספי?

ההערכה היא שכן. הממשלה, ההסתדרות והארגונים הכלכליים מנהלים משא ומתן כדי להגיע להסדר פיצויים לעסקים על הנזקים שספגו מהיעדרות העובדים, בדומה להסדר שנקבע בתום מלחמת לבנון השניה לפיצוי עסקים בצפון הארץ. לפי ההסדר המתגבש, תעניק הממשלה לעסקים פיצוי בהתאם למספר העובדים שנעדרו מעבודתם במהלך המלחמה, ובלבד שהמעסיק ישלם לכל העובדים הללו את מלוא שכרם. באופן רשמי, ישולם שכר רק לעובדים שנעדרו מסיבות "מוצדקות" - עסק שאינו ממוגן או הורים לילדים קטנים שנשארו להשגיח עליהם. אבל לפי התקדים של מלחמת לבנון, ישלמו שכר לכולם.

ההסדר עדיין לא נחתם בגלל ויכוח בין הממשלה לבין ארגוני המעסיקים: אחרי מלחמת לבנון הונהג מסלול חלופי, שאיפשר לעסקים לקבל החזר לפי ההפרש בין גובה המחזור שלהם ביולי-אוגוסט 2005 וביולי-אוגוסט 2006 - מתוך הנחה שההפרש נובע מהמלחמה. אלא שהפעם האוצר מתנגד להסדר כזה - בגלל המשבר הכלכלי, ששוחק את הכנסתם של עסקים בכל הארץ ובלא קשר למלחמה.

אם אכן יהיה הסדר, מתי נקבל את הכסף?

הניסיון ממלחמת לבנון מראה, שמי שביקש החזר על בסיס שכר העובדים, קיבל את הכסף כבר בספטמבר-אוקטובר 2006, ואילו מי שביקש החזר לפי השחיקה ברווחים - קיבל אותו רק אחרי שנים ותסבוכת בירוקרטית, וחלקם עדיין לא קיבלו את הכסף.

אם העסק יקרוס בינתיים, מי יפצה אותי על כך?

אף אחד.

האם יש הבדל בין עסקים באזור עוטף עזה - שדרות וקיבוצי הסביבה - ובין האזורים האחרים שבין באר-שבע ליבנה?

הנחיות פיקוד העורף אינן מבדילות בין אזורים שונים במרחב החשוף לפגיעות הקסאמים. למרות זאת, האוצר מסכים לשלם למעסיקים פיצוי בגובה 140% משכרם של העובדים באזור עוטף עזה, ורק 80% מהשכר בבאר שבע, אשדוד או יבנה. למה? ככה. ההסתדרות וארגוני המעסיקים מתנגדים לאפליה הזאת בחריפות, ושואפים לבטל אותה.  

עד שייחתם ההסדר, האם הממשלה עושה משהו כדי לסייע לעסקים בדרום?

כן, בהחלט. משרד התמ"ת מפעיל כבר למעלה משנה את פרוייקט "קונים באהבה" משדרות ועוטף עזה, המעודד לקוחות לקנות מעסקים באזור. במסגרת הפרוייקט, הוקם אתר המרכז למעלה מ-1,000 עסקים באזור ומוקד טלפוני המשדך בינם לבין הלקוחות בשאר חלקי הארץ.

בימים האחרונים פתחו משרדי התמ"ת והאוצר קרן להלוואות לעסקים קטנים. לקרן יש מסלול מיוחד שנועד לסייע לעסקים קטנים בעוטף עזה.

מי זכאי לקבל הלוואה מהקרן, ומה ההטבה המיוחדת שהיא מעניקה לעסקים בדרום?

הקרן מאפשרת לכל עסק שמחזורו קטן מ-22 מיליון שקלים, לקבל הלוואה של עד חצי מיליון שקלים, בריבית נמוכה יחסית - פריים+2.9%, ולתקופה של חמש שנים. הקרן מופעלת באמצעות חברת תבור, בערבות של המדינה להלוואות שהחברה מעניקה. עסקים מרחבי הארץ שמבקשים הלוואה מהקרן, מקבלים ערבות מדינה של 70%, ואילו עסקים מעוטף עזה מקבלים ערבות מדינה של 85%.

מה עושה מט"י בימים אלה כדי לסייע לעסקים הקטנים, ומה עושה הממשלה בעניין?

משרד התמ"ת ומט"י (מרכז לטיפוח יזמות של הרשות לעסקים קטנים) מעניקים חונכות לעסקים קטנים ובינוניים במצוקה. עסקים המעסיקים עד 4 עובדים זכאים ל-20 שעות ייעוץ, שהמדינה מממנת 75% מהעסקתם, עסקים המעסיקים בין 5 ל-10 עובדים זכאים ל-100 שעות ייעוץ ועסקים המעסיקים מעל ל-10 עובדים זכאים ל-150 שעות ייעוץ. 

מה כדאי להגיד לעובד שמפחד להגיע לעבודה, או לעובד שצריך לשמור על ילד או על קרוב משפחה חולה?

במקרה שהעסק שלך מוגדר כשירות חיוני - העובדים חייבים להגיע, נקודה. מי שבכל זאת אינו מגיע, כדאי שידע שהוא עובר, לכאורה, עבירה פלילית - ואינו מוגן מפני פיטורים. לגבי עובדים במקומות אחרים - התמונה מורכבת יותר. כדאי לזכור שאסור לפטר עובד שאינו מגיע לעבודה במקום שאינו חיוני, ואסור אף לאיים עליו בפיטורים. עובד שפוטר שלא כדין יוכל לעתור לבין הדין לעבודה ולדרוש פיצוי ענק על פיטוריו, וההסתדרות הבטיחה לעובדים כאלה סיוע משפטי. הניסיון ממלחמת לבנון מראה שמרבית המפוטרים אינם עותרים - אבל בית הדין לעבודה מגבה את העותרים ומגלה למפטרים אפס סובלנות.

למעסיק, שבמרבית המקרים הוא הורה לילדים בעצמו, כדאי גם לזכור: כל משפחה, שיש לה ילדים בגן או בבית ספר יסודי, משאירה מישהו בבית כדי לשמור עליהם, ובמרבית המקרים השמרטף הוא עובד שנעדר מעבודתו. היינו ממליצים להורים במצב כזה להיעדר ללא היסוס, גם כשהמחיר הוא סכנה לקריסת העסק. כדאי לזכור גם שהממשלה כבר התחייבה להשתתף בתשלום שכרם של העובדים הללו.

יחד עם זאת, כדאי לדבר עם העובדים בדרכי נועם ולנסות למזער את היקף ההיעדרויות. במלחמת לבנון נרשמה היעדרות המונית של עובדים בצפון ממקומות העבודה, ואילו במלחמה הנוכחית נרשמים שיעורי הגעה גבוהים יחסית. הסיבות לכך הן רבות: רמת הסיכון היא נמוכה בהרבה - טילי החמאס מסוכנים פחות מטילי החיזבאללה; חלק מהעובדים - משדרות, עוטף עזה ואשקלון - רגילים כבר לאזעקות ולחרדה; רמת המיגון של העסקים בדרום היא גבוהה בהרבה, וגם רבים מאלה שלא היו ממוגנים בתחילת המלחמה כבר בנו ממ"דים והתקינו מיגוניות.

לאלה כדאי גם להוסיף את קיומם של לא מעט עובדים שמקום העבודה שלהם בטוח יותר מביתם, ועובדים שמרגישים בחוש בריא, שבמצבים כאלה טוב יותר להמשיך בשגרת החיים מאשר לשבת בבית ולהתמכר לתחושת חוסר האונים והחרדה. 

האם יש הבדל בין עובדים מעוטף עזה לעובדים ממקומות אחרים, ובין עובדים ישראלים לזרים?

עובדים מאזורים שמחוץ לעוטף עזה חייבים להגיע לעבודה, במידה והעסק ממוגן. לגבי זרים - אין שום הבדל בין עובדים ישראלים וזרים. אכן, יש מעסיקים ששולחים את העובדים הזרים שלהם לעבוד בשדות בזמן שהם מתחבאים מאחורי המיגון - אך הם ראויים לכל גינוי וגם עלולים להסתבך עם החוק.

האם יש מוקד טלפוני שבו אפשר לקבל מידע ומענה לשאלות בוערות? 

מוקד מט"י בבאר שבע - 08-6275450; מט"י באשקלון - 08-6722333, מט"י באשדוד - 08-8666026, מט"י בקרית גת - 08-6815956, ומט"י בנגב המערבי - 08-9948073.

מוקד פרוייקט קונים באהבה - 08-6892777

מוקד החירום של משרד התמ"ת - 1-800-802-100

מוקד החירום של התאחדות התעשיינים, בראשות ארנון קשנסקי -  050-2233442

קו פתוח של מכון היצוא ליצואנים: 5142806/804 – 03, 054-4578645. מכון הייצוא מספק ליצואנים מידע ועונה לשאלותיהם גם באמצעות אתר האינטרנט של מכון הייצוא.