פישר: "אני בטוח שאף בנק לא יקרוס"

"מצב המערכת הבנקאית איתן לדעתנו. אני בטוח שאף בנק לא יקרוס, ואף מפקיד לא יפסיד את כספו". כך אמר היום (ג') נגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר בכנסת, במסגרת ישיבה מיוחדת של ועדת הכספים, שמוקדשת להיערכות המדינה והכנסת מול המשבר הכלכלי.

בתשובה לשאלה אם צפויה לאחד הבנקים סכנת קריסה אמר פישר: "לנגיד אסור להגיד שדבר כזה לא יקרה לעולם, אבל אנחנו דואגים שהבנקים יישארו איתנים בסוף הדרך, ולא רק כעת. הבנקים יכולים לעמוד בהפסדים, וצריכים לגייס הון, כשאנחנו והממשלה עוזרים להם, והמפקח על הבנקים בודק את מצבם ומפקח עליהם יום יום. חובת הבנקים לקחת לתשומת ליבם כל מה שאומר המפקח".

פישר אמר בתשובה לשאלה אחרת כי "נוכל להתמודד אם טייקון אחד לא יוכל לעמוד בפירעון חובותיו למשקיעים המוסדיים, אבל אם זה יקרה לגבי טייקונים נוספים - קשה לדעת". לדברי פישר, הוא מקווה שהכלים של רשות ניירות ערך, כמו מינוי קציני אשראי, יוכלו לעזור במקרה זה.

בנוגע לשכר הבנקאים אמר הנגיד כי המפקח על הבנקים לא מתכוון לקבוע את שכרם, אבל דיבר איתם על הצורך להתאים את רמת השכר למצב. בנוסף, הביע פישר התנגדות לשינוי מדיניות המסים בשעה זו, והציע לחזור ולדון בכך במחצית 2010, לפי מצב המימון של התקציב.

אסור לחיות באשלייה

פישר אמר בכנסת אסור לנו לחיות באשלייה שנוכל ויהיה רצוי לתת לכל חברה את האשראי שקיבלה לפני שנתיים, כי אז היו הגזמות בהנפקת האג"חים, ולא יהיה זה טוב למשק ולמערכת הפיננסית אם נחזור למצב הקודם. הוא קרא לשמור מכל משמר על יציבות הבנקים, לאחר שרשמו הפסדים גדולים ברבעון האחרון של 2008, והחלו להפריש לרזרבות סכומים גדולים לכיסוי חובות מסופקים.

"רמת הסיכון במשק עלתה", אמר פישר, "והבנקים לא מורידים את הריבית ללקוחות שמוגדרים בסיכון. בנק ישראל מדבר עם הבנקים על הורדת הריבית על האשראי במקביל להורדת ריבית הבנק המרכזי, והשאלה היא אם הם הורידו מספיק. מכל מקום, הם חייבים לשמור על מרווחי הריבית למען היציבות הפיננסית שלהם, כל זמן שהם עומדים בפני תקופה קשה".

הנגיד אמר עוד כי אינו מציע לסמוך על היתרות שעדיין עומדות לזכות ישראל בערבויות האמריקניות שניתנו בראשית העשור. "היום הדוד סאם פחות עשיר משהיה בעבר, וספק אם ניתן לסמוך עליו בתחום הזה", אמר פישר.

יש גבול להגדלת ההוצאות

עוד אמר פישר כי בתקופה זו אמנם כדאי לממשלה להגדיל את ההוצאות שלה, אבל יש גבול להגדלת ההוצאות כשהגירעון מגיע לכ-40 מיליארד שקל. לפיכך, לדבריו, הצעת בנק ישראל מלפני שבוע להגדיל את ההוצאות הוגדרה בביקורת הציבורית כ"צנועה מדי", אבל יש סיבה לכך: "התוכנית היתה יכולה להיות יותר גרנדיוזית, אבל מי היה יכול לשלם את המחיר?", שאל הנגיד.

פישר הזהיר גם מפני הגדלת החוב הציבורי, שכבר עומד על 80% מהתוצר (סדר גודל של 550 מיליארד שקל, צ.ל.). לדבריו, "הגדלת החוב פירושה הגדלת הריבית, אשר תעיק על תקציב המדינה ותחזיר אותנו לשפל שהיה לפני שש שנים".

הנגיד הציע שלא להתלהב מהתחזית החיובית של יו"ר הפדרל ריזרב בן ברננקי, שרואה את האביב באופק. לדברי פישר, בעקבות השיפורים האחרונים יבואו נתונים שליליים, "ואם ברננקי מדבר על סוף השנה כסוף המיתון, הוא מדבר רק

על סוף תקופת הירידה - אבל זה הקטע הגרוע ביותר, כי המשק האמריקני יתחיל לצמוח מהמקום הכי גרוע שבו יימצא".

על השאלה מתי נצא מהמשבר אמר הנגיד: "כשהעולם יתחיל לצאת, אבל זה לא כל הסיפור. שכן לנו יש יכולת לרכך את ההשלכות של המיתון ויכולת לנקוט בצעדים לעזור למי שזקוק לעזרה. האוצר עוזר לבנקים לגייס אשראי בערבות, וצריך לשמור על היתרון הזה שיש לנו בזהירות, כי אין לנו את האמצעים שיש למערב לשפיכת כסף על השוק".

לדברי הנגיד, תפקיד הכנסת לשמור על המשמעת התקציבית כפי שהיה בחמש השנים האחרונות, ולא לנקוט בצעדים שיפגעו ביכולת המשק לחזור לצמיחה מהירה.