למה לקצץ באמת כשאפשר לרוץ ולספר על זה?

בחודשים האחרונים הודיעו מספר לא מבוטל של ארגונים על הפחתות שכר שבוצעו אצלם כאחת מהפעולות שביצעו כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי.

הפחתת שכר למנהל - אקט סמלי?

• מנכ"ל סלקום השתכר השנה 10.9 מיליון שקל 
• כמה עובדי ייצור נכנסים בשכרו של מנהל אחד?
• אירלנד מגבילה את שכר הבנקאים
• ארה"ב מוחקת את הבונוסים בחברות נתמכות
  

פרופ' משה צבירן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב ערך סקר בנושא, והבחין בין שני סוגים של הפחתות שכר: כאלו שנעשות אצל מנהלים וכאלו שנעשות אצל עובדים. לדבריו, הפחתות שכר אצל מנהלים הן אקט סמבולי המאפשר להכשיר את הקרקע להפחתות שכר אצל העובדים, ואילו אצל העובדים מדובר באקט ריאלי לכל דבר ועניין.

צבירן, שהציג את התיאוריה שלו במסגרת כנס של לה"ב שעסק בתיגמול בעיתות משבר, עורר קריאת ביניים מפיו של מנהל בכיר בחברת תקשורת גדולה.

אותו מנהל תהה אם הסקר ידע להבחין בין הודעה לעיתונות על הפחתות שכר למנהלים ובין הביצוע בפועל של הפחתה כזו. מדרך הצגת השאלה ניתן היה להבין שאותו מנהל כלל אינו בטוח שיש הלימה מלאה בין ההודעה לעיתונות ולקיצוץ בפועל.

אפשר כי מנהל זה וחבריו יודעים משהו שציבור העובדים הרחב אינו יודע? כיצד יכולים העובדים לדעת בוודאות כי ההכרזה בדבר הפחתת שכר למנהלים אמנם מומשה? בחברות גדולות קצת קשה להסתיר את הדבר: אנשים רבים מדי מעורבים בעניין. בחברות ציבוריות (חברות ממשלתיות וחברות הנסחרות בבורסה) בוודאי קשה שבעתיים להצהיר הצהרה כזו מבלי לעמוד מאחוריה. אבל מהסקר שהציג צבירן עולה כי עד כה רוב הפחתות השכר בארץ התבצעו בחברות קטנות ובינוניות.

בחברות כאלו קל יותר להציג מצג שווא אם מישהו מבקש לנהוג בחוסר כנות עם העובדים. מנהלים ציניים המבינים כי מדובר באקט סימבולי, יכולים להניח כי הסימבוליקה מתקיימת בעצם ההכרזה ולכן, אם אין הכרח מדוע לפגוע בשכרם של מקבלי ההחלטות - המטרה הרי מושגת בלאו הכי.

תמורה עבור תרומה

השלכה נוספת של הפחתות שכר נוגעת לשאלת התיגמול ככלי ניהולי. תיגמול הוגן משקף קשר בין תרומה לתמורה. המנגנון הבסיסי הזה נפגע ברגע שמפחיתים שכר באופן גורף. במילים אחרות, העובדים מקבלים פחות מהמגיע להם עבור עבודתם. הנהלה של ארגון אינה יכולה להתעלם מסוגיה זו ולקבוע כדבר מובן מאליו כי צוק העיתים מאפשר לה לקצץ בשכר העובדים.

בארצות המערב, נאמר בכנס, תופעת הפחתות שכר קיימת במינון נמוך יותר. הקיצוצים בארגון בתחום כוח אדם באים לידי ביטוי בעיקר בפיטורים. משמעות הדבר היא שהעובדים הנותרים ממשיכים לקבל את השכר המגיע להם על פי עיקרון התמורה-תרומה. בישראל, בה יש עדיין משקל גבוה יחסית לסולידריות חברתית ומשקל נמוך יחסית לקשר בין תרומה לתמורה, ניתן לבצע את ההפחתות בקלות רבה יותר.

שוקי שטאובר הוא יועץ ומרצה בכיר לניהול, וכתב תשעה ספרי ניהול

האתר של שוקי שטאובר - ניהול, עבודה קריירה