שתף קטע נבחר

"שיעור בצרכנות? זו ההכנה לחיים האמיתיים"

פרסומות שוביניסטיות וגזעניות; מחיר שונה על המדף ובקופה; פרסומות ספאם ומודעות שמבטיחות ולא מקיימות "הצלחה בעולם הבידור". אלה הבעיות הצרכניות שמטרידות בני נוער, שעברו בכיתתם שיעור חד-פעמי בצרכנות נבונה

כשנערה או נער מתקשרים לשירות לקוחות, האם מישהו באמת מקשיב להם? לא תמיד. "רציתי לתבוע, אבל אני רק בת 15", סיפרה ל-ynet הדר, תלמידת כיתה י' 4 בתיכון "אוהל-שם" ברמת-גן, בשיעור צרכנות שהעבירו תלמידות כיתה י' מקבילה.

 

את מערך השיעור - שהועבר במסגרת האירועים שסביב יום זכויות הצרכן שצוין ברחבי העולם בשבוע שעבר - הכינו משרד החינוך והמועצה לצרכנות.

 

"קניתי דיסק, והוא לא היה תקין. לא נתנו לי להחליף אותו, ולמרות שיכולתי לתבוע, לא נראה לי שזה יזיז למישהו", אמרה הדר.

 

סגורסגור

שליחה לחבר

 הקלידו את הקוד המוצג
תמונה חדשה

שלח
הסרטון נשלח לחברך

סגורסגור

הטמעת הסרטון באתר שלך

 קוד להטמעה:

גם ילדים ובני נוער הם צרכנים, והם נתונים להשפעה מבלבלת ומטעה הרבה יותר ממבוגרים. כשהם מגיעים לגיל הזה, שבו כסף כבר נמצא בכיסם, הם עשויים להיות פזיזים יותר בקנייה, בעיקר כשהם חשופים לפיתויים באופן תדיר על ידי פרסומות.  

 

זה גם היה נושא השיעור: הטעייה בפרסומות. לתלמידים הועבר מערך שכלל שאלות אמריקניות בעניינים הקשורים בפרסום. בין השאר, פרסומות ספאם בטלפונים סלולריים, מודעות דרושים לבני נוער שמספרות על "הצלחה מובטחת" בעולם הבידור, והנחות שמבטיחות הרבה ומקיימות מעט.

 

פרסומות יכולות להיות גורם מפתה חזק מאוד בעבור העין הטינאייג'רית, כדברי שחף, תלמידת הכיתה. "יש יותר מדי פרסומות, ויותר מדי פרסומות שוביניסטיות או גזעניות. בתור נערה שמושפעת בקלות מדברים כאלה - זה מפריע לי".

 

ושחף אינה היחידה שחושבת ומרגישה כך. "פעם נרשמתי באינטרנט לשירות של העלאת תמונות לסלולר, ובפרסומת היה כתוב שזה בעלות שקל אחד", סיפר בן. "בחשבון גיליתי עלות מצטברת של קרוב ל-200 שקל. סיפרתי לאמא שלי ונקלענו למבוי סתום כשניסינו לגשת לחברה. בסופו של דבר קיבלנו זיכוי אחרי ארבעה חודשים, אבל הנזק כבר נעשה". 

 

יכולים ללמד את ההורים

ואכן, בגילים האלה, הצרכנים הצעירים רוכשים יותר ויותר דברים בעצמם. תחושת העצמאות עלולה להוביל את הנער לצריכה לא מבוקרת, בעיקר כשסלולרי בכיסו ומחשב מול פניו, והקנייה במרחק הקשה או הקלקה. אבל מסתבר שלמרות שהורדות בסלולר הם עושים לגמרי לבד, את רוב הקניות המסורתיות תלמידי כיתה י'4 עדיין עושים עם ההורים.

 

"את רוב הבגדים שלי אני קונה עם אמא שלי, כי יש לה טעם טוב", אמרה קרן. "אבל אני הכי אוהבת לקנות ספרים, והבעיה היחידה שאני נתקלת בה היא כשאמא לא מוכנה להוציא כל כך הרבה על ספרים, אז אני צריכה להוציא עליהם מכספי, וספר עולה 80-70 שקל. אבל בדרך כלל ספרים שאני משלמת עליהם הרבה, בסוף הקריאה אני מבינה למה".

 

ואילו עוד דברים את קונה בעצמך?

 

"אני לא קונה כלום חוץ מספרים ומאוכל".

 

התשובה הנפוצה ביותר בקרב בנות ובני י' 4 הרמת-גנים לשאלה: מה אתם קונים הכי הרבה? לא היתה משחקי מחשב או בגדים, אלא אוכל. ובתחום זה הם שפעו סיפורים ודוגמאות על הבדלים בין מחיר על המדף למחיר בקופה, ובעיקר על הקטנת מנות ועלייה במחירים.

 

"במקדונלד'ס עושים מבצעים של אוכל ב-10 שקל.

 אלה מנות של ילדים קטנים", אמר שגיא. "ואני צריך לאכול הרבה - הרי 'הילד גדל'..."

 

נראה שבתום השיעור, התלמידים כבר יכולים ללמד את הוריהם דבר או שניים על הטעייה בפרסום, קנייה זהירה וקריאה זהירה יותר של פרסומות. ולמרות זאת, כולם חושבים שזה לא מספיק. התלמידות שהעבירו את השיעור מקבלות הדרכה שבועית בסוגיות שונות בצרכנות, אבל בעבור שאר התלמידים זו פעילות חד-פעמית.

 

"ברור שאני מעדיף את השיעור הזה על מתמטיקה", סיכם שגיא. "זה יותר חשוב מהמקצועות שאנחנו לומדים בדרך כלל, כי אלה החיים האמיתיים".

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
המקצוענים
קונים בעיקר אוכל
צילום: רותם פלדנר
שיעור אחד? לא מספיק
צילום: רותם פלדנר
מומלצים