ביזנס ברקת: הנבחרים נגד ה"נערים"
סוללת יועצים, אנשי אמונו של ראש העיר החדש, אמורה לקצר ביורוקרטיה ולייעל עבודה בעיריית ירושלים. אבל חברי מועצה חשים שרגליהם נדחקות: "הוא לוקח את כל התהילה לעצמו ופוגע ברצון הבוחר". כתבה רביעית ואחרונה בסדרה
עוד לפני שבכלל חשב על פוליטיקה, ביסס ניר ברקת את מעמדו כאיש עסקים משופשף. הרזומה שלו מרשים: יושב-ראש "צ'ק פוינט", מייסד אתר הלומדה "סנונית", מקים עמותת "סטארט-אפ ירושלים" ליצירת מקומות תעסוקה בבירה ועוד. מאז קיבל את מפתחות העיר, נאלצת העירייה להסתגל לז'רגון החדש, עם ביטויים כמו "win-win" ו"קנס-פרס" - ובעיקר לדפוס הניהול האחר, שמביא איתו ברקת - לטוב ולרע - מעולם הביזנס.
כאחד מצעדיו הראשונים בתפקיד, שוקד ראש העיר על הקמת האגף לקידום עסקים, שמטרתו למשוך השקעה פרטית, לפתח עסקים קטנים ובינוניים ולהתאים אותם לירושלים - כמו גם להתאים אותה אליהם. פרויקטים רבים שהיו בהקפאה כבר חזרו לחיים, כגון בניית אולם הכדורסל "ארנה" ומיתוג הבירה כ"עיר אקדמיה", המקנה הטבות לסטודנטים. בחזונו רואה ברקת עשרה מיליון תיירים, הנוהרים לעיר מדי שנה ומהווים מנוף כלכלי מרכזי.
גם בתחום השקיפות ניכר שינוי: הוועדות העירוניות נפתחו לציבור וישיבות המועצה מועברות בשידור חי באינטרנט, כדי לאפשר לתושבים להישאר מעודכנים בסדר היום. מה שהם לא בהכרח יודעים הוא מנהגו של ראש העיר לקיים "חזרה גנרלית" לפני הישיבה, כדי להימנע מתקריות מביכות (שאפיינו כמה מהדיונים בעבר), ולשמור על חזות אחידה של הקואליציה הרחבה.
בצעד מעורר מחלוקת, אותו נקט ברקת עם היבחרו, הוא הרחיב את לשכתו בעלות של כ-800 אלף שקלים (לפי נתוני העירייה. אחרים טוענים כי הסכום הסופי יהיה גבוה בהרבה). השיפוץ היקר, על חשבון הקופה הירושלמית המידלדלת, גרר תגובות לא אוהדות, בלשון המעטה. אבל ההתנגדות להרחבה הפיזית היא כאין וכאפס לעומת הזעם, שעוררה ההרחבה האנושית - בכוח האדם.
עירייה בתוך עירייה
לא פחות מ-16 יועצים ועוזרים מסוגים שונים - 13 מהם במימון העירייה ושלושה במימון משרד החוץ - עומדים לשירות ברקת. גם עמותת "הכל חינוך" מעניקה שירותים לראש העיר, המחזיק בתיק החינוך. לשם השוואה, בלשכת לופוליאנסקי היו עשרה תקנים בשכר ליועצים ועוזרי-יועצים, ואילו בחיפה מכהנים שניים בלבד - מנהל לשכה ועוזר אישי. העלות המוניציפלית של השירותים השונים לברקת עומדת על יותר מ-120 אלף שקלים לחודש - קצת יותר מבתקופת קודמו.
אבל העובדה שראש העיר השכיל להכניס יותר יועצים בעלות דומה, לא מנעה את התהיות: מדוע לא הסתייע מעט יותר בשירותם של בעלי התפקידים המכהנים ממילא - בנבחרי הציבור? במצב הנוכחי, קובל מי שקובל, נוצרת חפיפה מיותרת, והעדיפות ניתנת אוטומטית ל"נערי ברקת", כפי שמכונים בעירייה לגנאי - על משקל "נערי האוצר" - אותם צעירים שראש העיר הביא עמו הישר מקמפיין הבחירות.
חגיגות הניצחון של ניר ברקת (צילום: דודי ועקנין)
"יש אווירה לא טובה ומרמור גדול במועצת העיר", מעיד בעל תפקיד בכיר בעירייה. "התחושה היא שברקת לוקח לעצמו את כל התהילה. שיטת הניהול שלו, באמצעות היועצים, מחזקת את הפקידות הבכירה ומרוקנת מכל תוכן את מחזיקי התיקים - זו פגיעה חמורה ברצון הבוחר".
במשא-ומתן קואליציוני, שנתניהו יכול רק להתקנא בו, הצליח ברקת להכניס לקואליציה שלו את כו-לם (למעט אחד). אלא שכמה מחברי המועצה חשים, שהתיקים הפורמאליים נותרו משוללים מתוכן. "הם צריכים לעבור דרך יועצים לפני שהם רשאים לפעול", מלין גורם נוסף בעירייה. "ראש העיר הביא שורה של אנשי אמון ושם אותם בצמתים מרכזיים, כאילו לא בלשכה שלו. אבל בשורה התחתונה - כל היועצים והמינויים נותנים שירות אישי לו, ולו בלבד. הוא פשוט הקים עירייה בתוך עירייה".
"התחושה היא שאנחנו בהחלט לא שותפים לקבלת ההחלטות
כפי שהיינו רוצים להיות", מודה מאיר מרגלית ממרצ. בתור היחיד כמעט שהסכים להתראיין לכתבה זו בגלוי - בשם ובתואר - הוא מבהיר: "התחושה זהה בכל המיגזרים בעירייה ובכל סיעות הקואליציה, הן בקרב החילונים והן אצל החרדים. ברקת סוגר עניינים עם יועצים ומתעלם ממנהלי האגפים בדרג המבצע. אני לא יודע אם זה בגלל היועצים או בגלל הקונספציה הניהולית שלו. אולי זה לא היה שונה בתקופות אחרות, אבל לאור העובדה שלאורך כל הדרך ברקת העלה על נס את החשיבות שבשקיפות ויושרה - הציפיות גדולות מבעבר. וכגודל הציפיות, כך גודל האכזבה".
"חבל שניר ברקת הצהיר השכם והערב כי יעבוד בשקיפות ובגלוי, וללא שום משוא פנים", קובל מאיר תורג'מן, האופוזיציונר היחיד במועצה. "מי שעיניו בראשו קולט את השיטה בה הוא פועל - הכנסת אנשי אמונו לכל תפקיד. ברור שהמגמה כאן היא לנשל את עובדי העירייה, שאינם נמנים עם הקליקה שלו. זה נעשה בשיטת הסלאמי: אחד ועוד אחד ועוד אחד. בסוף זה יגיע לכולם".
ימים יגידו
בעירייה רואים את הדברים במשקפיים ורודים: "השינוי הארגוני, אותו מנהיג ראש העיר, הכניס ללשכתו פונקציות ותחומי אחריות שלא היו קיימים בעבר, בהם: תיאום ואינטגרציה בין הגופים העירוניים וחברות הבת, קשרי חוץ, קשרי ממשל, מחלקה לפניות הציבור ותכנון אסטרטגי. אלה מאפשרים לקיים עבודת מטה יעילה ואפקטיבית ומביאים לייעול של המנגנון העירוני ולחיסכון רב. יש לציין כי לא חל כל גידול בשכר הכולל של עובדי לשכת ראש העיר, העומד על כמאה אלף שקלים בחודש כפי שהיה בקדנציה הקודמת - ומתחלק בין אנשים רבים מבעבר (כך ששכרו של יועץ נמוך משמעותית מזה שקיבלו עוזרי ראש העיר הקודם)".
מצד אחד, נסכם, קיימת בעיה דמוקרטית בכך שסמכויותיהם של נבחרי ציבור ואנשי מקצוע נפגעות לטובת מינויים אישיים של ראש העיר. תהליך שכזה מרכז כוח רב אצל ראש העיר, ומעצים את סמכויותיו על חשבון אחרים. מאידך, הוא טומן בחובו גם הזדמנות: אם ראש העיר מצליח להתעלות מעל קשיים ביורוקרטיים של עירייה עייפה ומיושנת, תוך הזרמת דם צעיר, ויש לומר - גם שאפתן וחרוץ, וכל זאת תוך שמירה על מסגרות התקציב והחוק, יש בכך מעלה חיובית.
במבחן הזמן יתברר אם שיטת הניהול החדשה והנועזת - כמו גם המדיניות בתחומים הרגישים של יחסי חילונים-דתיים, פני העיר ותוכניות הפיתוח למזרחה - מצדיקות את עצמן. כך או כך, יש להניח שהמחלוקות והשסעים בעיר המורכבת ביותר בעולם יישארו איתנו עוד שנים רבות.
לפנייה לכתב/ת 
