ההרס שתגרום המסילה לירושלים - בלתי הפיך

ארגוני הסביבה שבעי רצון מחוות דעת שהוגשה בנושא המאבק שלהם על תוואי של הרכבת המהירה לירושלים: חוקר שמונה על ידי המועצה הארצית לתיכנון ובנייה של משרד הפנים קובע בדו"ח, המתפרסם כאן לראשונה, כי העבודות באזור השנוי במחלוקת בנחל יִתְלָה אכן יפגעו בטבע באופן בלתי הפיך.

עוד על המאבק בנושא הרכבת לירושלים:

• מנהרה אחת פחות, למען הרי ירושלים
• הרכבת לירושלים נעצרה בשמורת הטבע
• השמורה עצרה את הרכבת - אז יעקפו אותה
• המחלוקת על הרכבת לי-ם עוברת לפסים אישיים
• הרכבת לירושלים לא חייבת לפגוע בטבע
  

הרכבת רוצה להעביר את המסילה בגשר מעל נחל יתלה; ארגוני הסביבה טוענים כי העבודות להקמת הגשר יפגעו בשטח טבעי נדיר. החוקר, מאיר גרון, מונה כדי ללמוד את התנגדויות הציבור לתוכנית העבודה שהגישה הרכבת, ולהציגן למועצה הארצית לפני הדיון המכריע בסוגיה בשבוע הבא.

בחוות הדעת שגיבש הוא מחזק את עמדת מתנגדי התוכנית: "העבודות לבניית הגשר ומנחת המסוקים יפגעו בצורה קרדינלית בצמחיה, בחי ואולי אף בתצורות הגיאולוגיות של 'הקניון השחור'... אין לי ספק כי לא ניתן יהיה להחזיר את המצב בעמק יתלה לקדמותו אחרי ביצוע העבודות המתוכננות, והדבר צריך להיות ברור למקבלי ההחלטה כאשר שוקלים שמירת המצב הטבעי של עמק יתלה כנגד הרצון לסלול את הרכבת על פי התכנון המקורי".

הדמייה של הגשר מעל נחלה יתלה (באדיבות רכבת ישראל)

ארגוני הסביבה חוששים אמנם מהפגיעה בטבע אך הם עדיין מעוניינים בקידום הפרויקט. לכן גיבשה רשות הטבע והגנים חלופה הרסנית פחות לטענתה - "חלופת ההנמכה" - שעיקרה העברת המסילה באזור במנהרה מתחת לנחל - ולא בגשר מעליו. ועדת מומחים קבעה זה מכבר שהחלופה ישימה, אך דחתה אותה בטענה שתעכב את ביצוע הפרויקט. הארגונים כופרים בטיעון זה, ודורשים ממוסדות התיכנון להעדיף אותה ולמנוע את הרס הטבע. 

למרות הקביעה הנחרצת באשר לפגיעה בטבע, כותב גרון כי הוא אינו רואה הצדקה לפסול לחלוטין את תוכנית התוואי המקורית של הרכבת, ומשאיר בפני המועצה הארצית את האפשרות לבחור בעצמה בין שתי החלופות.

בניגוד להיבט הסביבתי, בכל הקשור להיבט הנופי דוחה גרון את טענת מתנגדי התוכנית לפיהן הקמת הגשר גם תהרוס את הנוף באזור.

"יהיה שינוי בנוף העמק והשינוי העיקרי הוא שבמקום עמק טבעי, יהיה עמק משוקם עם גשר, דרך ומנחת מסוקים. עניין העדפת הנוף החדש לעומת הנוף הקודם הוא עניין סובייקטיבי. הגשר לא יהרוס את הנוף אלא ישנה אותו למשהו אחר", הוא כותב.   

בחברה להגנת הטבע, שמובילים את המאבק נגד תוכנית הרכבת, קיבלו בסיפוק רב את חוות הדעת של גרון. "(הוא) מחזק באופן הברור והחד ביותר את עמדתינו, לפיה הקמת גשר גדול-מימדים מעל נחל יתלה תגרום לפגיעה אנושה ובלתי הפיכה באזור ייחודי וערכי ביותר מבחינה סביבתית ונופית, לעומת חלופת המנהרה שתמנע את כל הנזק וההרס לאזור".

בחברה התייחסו גם לעובדה שבשורה התחתונה נותרו שתי החלופות פתוחות, ואמרו: "העובדה שגרון אינו פוסל את חלופת המנהרה רק מוכיחה שוב שחלופה זו היא מקובלת וישימה, וכל הטענות על קשיים הנדסיים, זמני ביצוע ארוכים יותר וייקור עלויות מוכחות כלא נכונות וכתירוצים בלבד". 

ומה יעשו עם עודפי העפר? 

חלק מההתנגדויות שהוגשו עסקו לא בסוגיית התוואי כי אם בהיבט הבריאותי של העבודות במקום. המתנגדים הם תושבי מושב מסילת ציון שליד בית שמש, שדורשים שעודפי העפר מאזור העבודות לא ישונעו למחצבת בית מאיר הסמוכה ליישובם. התושבים, מרביתם יוצאי קוצ'ין הסובלים מרגישות בדרכי הנשימה ואסטמה, גורסים כי מילוי המחצבה הנטושה בעודפי העפר ושינועו בכביש יגרמו למטרדי אבק קשים, שיגבירו את התחלואה באזור.

גרון דוחה את טענותיהם וקובע בחוות הדעת כי יש להעדיף את הטמנת עודפי העפר במחצבת בית מאיר, אך ממליץ כי בבתי התושבים באזור יותקנו אמצעי ניטור כדי לעקוב אחר זיהום האוויר.     

במסגרת המאבק נגד התוכנית החתימה החברה להגנת הטבע כ-10,000 איש על עצומה התומכת בחלופת המנהרה. עצומה זו הוגשה למועצה הארצית יחד עם אלפי טפסי ההתנגדות הרשמית לתוכנית, שבחברה אספו מהציבור במשך מספר חודשים. בין המתנגדים גם חתן פרס נובל לשלום, פרופ' ישראל אומן, עמרי שרון וכן עשרות מומחים בעלי שם מתחום הסביבה, אנשי אקדמיה ורוח.

לאחר הגשת חוות הדעת לוועדת לנושאי תיכנון עקרוניים צפויה המועצה הארצית לתיכנון ובנייה להכריע האם לאשר לרכבת את התוכנית להקמת הגשר או שמא להורות לה להעדיף את חלופת המנהרה.