אושרו תיקוני חקיקה לחיזוק זכויות עובדים
הכנסת אישרה שני חוקים שיחזקו את העובדים מול המעסיקים: התיקון לחוק ההסכמים הקיבוציים יחייב מעסיק להכיר בארגון עובדים ותיקון חוק הגנת השכר יסדיר את הטיפול במליני שכר
לספר החוקים נכנסים שני חוקים מהותיים לחיזוק זכויות העובדים מול מעסיקיהם. הכנסת הצביעה היום (ב') על שניהם בקריאה שניה ושלישית: הראשון, אוסר להפריע להתארגנות עובדים במקום עבודה ומחייב את המעסיק להיכנס אתם למשא ומתן על הסכם קיבוצי. החוק השני מחמיר בעונשם של מעסיקים על הלנת שכר.
שני החוקים נכללים בקובץ חוקי עבודה עליהם הוסכם בעסקת החבילה בין הממשלה, ההסתדרות והמעסיקים במסגרת התקציב הדו-שנתי.
חוק הלנת השכר עבר בקריאה שלישית ברוב של 45 תומכים מול 13 מתנגדים. חוק האיסור על הפרעה להתארגנות עובדים עבר ברוב של 50 תומכים מול 9 מתנגדים.
החוק הראשון, תיקון חוק ההסכמים הקיבוציים, מחייב מעסיק להכיר בנציגות עובדים שהתארגנה כחוק ולהיכנס אתה למשא ומתן על הסכם קיבוצי הנוגע לקבלת עובדים או לסיום עבודתם; לתנאי העבודה וכן לזכויות ולחובות של נציגות העובדים והמעסיק.
עם זאת נקבע בחוק במפורש כי לא מוטלת על המעסיק חובה כלשהי להסכים או לחתום על הסכם כלשהו עם נציגות העובדים.
בנוסף נקבעה בחוק חובת תשלום שכר מינימום מוגדל, אם נקבע בהסכם עבודה קיבוצי ענפי שחל עליו צו הרחבה לגבי כל העסקים מאותו ענף. הסכם כזה נחתם עם קבלני כוח אדם בענפי הניקיון והאבטחה ובקרוב יצורף אליו ענף הסיעוד.
בחוק החדש נקבע כי עבירה על חובה זו תאיים על מעסיק בתשלום קנס עד 67,300 שקל. אין אמירה בחוק לגבי הענישה על הפרת זכות התארגנות העובדים וחובת המשא ומתן על הסכם קיבוצי. לא התקבלה דרישת נשיא איגוד לשכות המסחר אוריאל לין לקבוע גם כאן קנס מנהלי, אחרת מדובר בענישה פלילית של עד שנתיים מאסר.
החוק אושר למרות לחצי השלטון המקומי
החוק השני, תיקון חוק הגנת השכר, מסדיר מנגנון מפורט לטיפול במעסיקים מליני שכר. הוא גוזר קנס עד 35,000 שקל על עיכוב מעל 10 ימים בתשלום השכר בתוספת מאות שקלים על כל יום נוסף, וכן כפל קנס עד 70,000 שקל בעבירה חוזרת. אם הלנת השכר נמשכת מעל 90 יום, שר התמ"ת יכול להגיש גם כתב אישום פלילי המאיים על המעסיק ב-6 חודשי מאסר.
הענישה האזרחית או הפלילית לא מונעת מהעובדים לבקש סעד מבית הדין לעבודה בתביעת פיצויי הלנה מהמעסיק.
החוק אושר למרות הלחצים של מרכז השלטון המקומי שלא להחיל אותו על הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות שאינן מייצרות הכנסה או שולטות במקורות הכנסותיהן.
עם זאת הוסכם בין ההסתדרות למשרדי ראש הממשלה, התמ"ת והמשפטים, כי הענישה הפלילית לא תחול על מעסיק (פרטי או מוסד ציבורי) שיוכיחו כי הלנת השכר לא נגרמה בשליטתו.
תחולת תיקון חוק ההסכמים הקיבוציים היא מיידית. תחולת תיקון חוק הגנת השכר היא לא יאוחר משנה לאחר פרסומו אלא אם שר התמ"ת קבע את המועד בצו על פי החוק להגברת האכיפה של חוקי העבודה שנמצא בכנסת בהליכי חקיקה מתקדמים.
