המגזר העסקי: "הנגיד הלך שולל אחר האופוריה"

נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, לא חטף כזו מקלחת קרה מהמגזר העסקי זה זמן רב. לטענת בכירי המגזר העסקי, והייצואנים בפרט, העלאת הריבית ב-0.25% ל-0.75% תפגע בצמיחה במשק ובכושר התחרות של הייצוא הישראלי, בשל החלשת הדולר. מאז החל בנק ישראל להוריד את הריבית בהדרגה לשפל של כל הזמנים (0.5%) - שיבח המגזר העסקי את צעדיו; שימת הדגש המחודשת על החששות מאינפלציה קטעה את האידיליה הזו באבחה חדה.

היצואנים חוששים מירידה בהכנסותיהם, משום שריבית גבוהה יותר מחזקת את השקל מול הדולר, וכך עבור כל דולר הם מקבלים פחות שקלים עבור מוצריהם המשווקים לחו"ל. כמו כן, ריבית בנק ישראל משפיעה על ריבית הפריים, המשמשת עוגן להלוואות הניתנות לפרטים ולעסקים. כך, כשנגבית ריבית גבוהה יותר על הלוואות, פוחתים הביקושים, מצטמצמות הרכישות וקטן הייצור. 

"הפעם הוא עשה טעות"

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, מסר ל-ynet, ש"אני מצר על החלטתו של סטנלי פישר. אני מלא הערכה לאיש הזה, אבל חושב שהפעם הוא עשה טעות". לדברי ברוש, צעד זה של העלאת הריבית "יפגע בדולר ובכושר התחרות של הייצוא הישראלי, שגם כך הוא בעייתי בגלל הדולר הנמוך ובגלל שהשווקים עדיין מצומצמים. העלאת הריבית תמתן את הצמיחה במשק ואני חושש מאוד, שזה עלול לעלות לנו בהרבה מקומות עבודה".

דיפלומטי פחות היה נשיא לה"ב (לשכת ארגוני העסקים והעצמאים בישראל), עו"ד יהודה טלמון. לדבריו זו, "טעות המעידה כי הנגיד הלך שולל אחר האופוריה בשווקים והוא בוחר להתעלם ממצוקות המגזר העסקי המקומי". גם נשיא איגוד לשכות המסחר, אוריאל לין, תקף את החלטת פישר: "על נגיד בנק ישראל היה לקבל החלטה קשה ושקולה היום, המביאה בחשבון את כלל מרכיבי המשק ואת האינטרס של הציבור בכללותו. אסור לו בשום אופן לפעול מתוך לחצים כאלה או אחרים", אמר.

"העלאת הריבית, כאשר ישראל היא המדינה הראשונה המבצעת העלאת ריבית, עלולה ליצור תנודות הון חזקות וזרימה מסיבית אל השקל, וכתוצאה מכך פגיעה בלתי מידתית בייצוא. מסיבה זו, עדיף היה להימנע בשלב זה מהעלאת הריבית", הוסיף לין.

ואמנם, צודק לין באומרו, שבנק ישראל הוא הבנק המרכזי הראשון בעולם להעלות את הריבית מאז פרוץ המשבר - אך גם התנאים במשק הם אחרים. אם, לדוגמה, הבנק המרכזי בארה"ב היה אף הוא מעלה את הריבית באותו שיעור, לא היה מתחזק השקל מול הדולר. יחד עם זאת, המדינות המפותחות אינן חווות רמה גבוהה של אינפלציה, ולמעשה, מרביתן נמצאות בסביבת מחירים יציבה, ואף יורדת. במקרה כזה, אין מוטיבציה לצרוך, שכן מוצר שקונים היום יעלה פחות בחודש הבא. כשהמחירים אינם עולים, ניתן לשמור על רמת ריבית נמוכה מבלי לחשוש מאינפלציה. לא כך הוא המצב בישראל. כאן הריבית הריאלית (ריבית בניכוי אינפלציה) היא עדיין שלילית ומעודדת צריכה.