שתף קטע נבחר

 
צילום: אלי אלגרט

הספורט הישראלי מציג: סולחים ובוכים

שלמה שרף פגע בנשות ישראל וחזר בו, אבי לוזון איים לחסל את חיים יעקב והודה שנסחף, טועמה מול ערביי לוד ו'נאום המוקה' של פיני גרשון. לרגל יום הכיפורים: המעידות הגדולות של ספורטאי ישראל והניסיונות לחלץ את עצמם מהמבוכה

הספורט הישראלי רווי בסכסוכים וריבים. לא פעם היו פליטות פה, קללות, ואפילו כמה מכות פה ושם. לקבץ את כל אלה יהיה קשה מאוד. לרגל יום הכיפורים, בחרנו להתמקד דווקא באלה שמצאו את הדרך להתנצל, לבקש סליחה או לחזור בהם. ולפני הכל, ברוח הדברים, התנצלות מראש - על המקרים שנשמטו בכוונה או שלא בכוונה, מהכתבה.

 

 

הטרנינג של גוטמן והכלה של שרף

נתחיל באחת התקריות היותר זכורות בכדורגל הישראלי. מצד אחד - מכבי תל אביב ומאיר מליקה, מצד שני - מכבי חיפה ורומן פץ. במרץ 1994, במהלך משחק בין הקבוצות, פגע מליקה בגסות בפץ והשבית אותו לאורך זמן. מאוחר יותר נתפס מליקה במצלמות הטלויזיה כשהוא אומר: "זיינתי אותו". בראיון כמה ימים מאוחר יותר אמר החלוץ: "הייתי ברוטלי, אני מצטער. באמת שלא התכוונתי לפגוע".


אלי גוטמן. גם העונה החלומית בב"ש נכנסה לרשימה (צילום: אלי אלגרט)

 

אי אפשר לעבור כתבה כזו בלי להזכיר את שלמה שרף. בזמן שזה אימן את נבחרת ישראל, אמר שרף לפני משחק מול נבחרת צרפת: "הנבחרת היא כמו כלה. היא יודעת שהיא הולכת לקבל, היא רק לא יודעת כמה". קבוצת נשים פמינסטית פנתה לשר החינוך במכתב ודרשה לפטר את שרף. המאמן: "יש לי יחס של כבוד לכל אישה, הדברים נאמרו כבדיחה. אני מבקש סליחה".

 

נובמבר 96', בירת הנגב. שימו לב מי כיכב שם באותה העונה: על הקווים עמד אלי גוטמן ושני זרים חדשים הגיעו לישראל - בחור בשם ג'ובאני רוסו, ואחד נוסף, פחות זכור, בשם סיאד חלילוביץ'. במהלך ניצחון ליגה 0:1 על הפועל ירושלים, משער של אותו חלילוביץ', לא אהב השחקן את החילוף, שהגיע, אגב, בדקה ה-89. הוא קילל את רוסו ואת גוטמן, ו.. שימו לב, זרק טרנינג לעבר מאמנו. הקשר עבר בירור אצל הבעלים אלי להב לאחריו פתח בסדרת בקשות סליחה.

 

מאיתן טייב ועד ליוסי בניון

אנו מרחיקים עד לספטמבר 1997, אז, יו"ר ההתאחדות הנוכחי, אבי לוזון, ניהל את מכבי פתח תקווה. באחד ממשחקי הדרבי בליגת העל איים לוזון על השופט חיים יעקב שיחסלו. בית הדין פסק ללוזון הרחקה לארבעה חודשים, היו"ר מיהר להוסיף: "נסחפתי והייתי בסערת רגשות. אני מתנצל". עד לפעם הבאה...


בניון בעימות עם הספסל מול לטביה. לא בפעם הראשונה (צילום: אלי אלגרט)

 

את איתן טייב, אין אוהד הפועל תל אביב שישכח בחיים. כזכור, היה הבלם הדמות המרכזית בפרשת השרוכים, כשעמד במרכז הגנת הפועל בית שאן במשחק מול בית"ר ירושלים. שלוש שנים מאוחר יותר אמר טייב: "אני מתנצל בפני אוהדי הפועל ת"א". אתם חושבים שזה עזר למישהו? לפחות לטייב זה שיפר את ההרגשה.

 

והנה דז'ה-וו: אפריל 99', יוסי בניון, אז עדיין במכבי חיפה, לא אהב שדושאן אוהרין החליפו במהלך משחק מול בני יהודה. הוא הוריד את חולצתו וזרק אותה על הרצפה, לתדהמת השחקנים ואנשי הצוות המקצועי שישבו על הספסל. בניון גם עשה תנועה מגונה לעבר אוהדי בני יהודה.

 

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול, אז בניון הבין שהוא עשה טעות, ובסיום המשחק אמר: "אני מתנצל בפני אוהדי הקבוצה, הצוות המקצועי, ההנהלה ואוהדי בני יהודה". ומה היה נגד לטביה? כולם זוכרים...


סלים טועמה. "אני גאה בערביות שלי". או שלא... (צילום: ערן קמינסקי)

 

"כמו כל הערבים האלה מלוד"

סלים טועמה הוא התחנה הבאה שלנו. בראיון שקיים ביוני 99' למקומון "תל אביב", אמר קשר הפועל ת"א: "אני לא רוצה להיות סתם ילד טמבל כמו כל הערבים האלה מלוד". לאחר הראיון הסתגר טועמה בביתו שלושה ימים, בעקבות לחצים מצד ערביי לוד, ומאוחר יותר הוא בחר להתנצל: "אני גאה בערביות שלי, אבל מתנצל בפני כל הערבים באשר הם, אם מישהו נפגע".

 

תחילת העשור הנוכחי. המנורה של המדינה, בית"ר ירושלים, מנסה להתנהל בזמן מאבקי כוחות פנימיים, בין יוסי אבוקסיס מצד אחד, ואלון מזרחי מצד שני. בתפקיד קונדוליסה רייס - אלי גוטמן. הסיפור: במהלך משחק מול בני יהודה, הוחלף מזרחי בניר סביליה. לטענתו של האווירון, החילוף התבצע ב"המלצתו" של אבוקסיס. לאחר שיחות פיוס אמר אבוקסיס: "אני מתנצל אם מישהו נפגע, אבל מחובתי להגיד כל מה שאני חושב", מה שמצביע על אמיתות העובדות.

 

ברקוביץ' ואוואט חוטפים, בניון מתקבל

ונעבור לאחת התמונות היותר זכורות בשגריריות הכדורגל הישראלי באירופה. במהלך אימון חוטף אייל ברקוביץ' 'בומבה' לפרצוף מחברו לווסטהאם, ג'ון הארטסון. אכן, תמונות קשות. כמה חודשים מאוחר יותר, התראיין הוולשי לירחון מקומי ואמר: "אני מאוד מצטער על מה שהיה. אייל ואני הסתדרנו מצוין, מה שקרה היה חריג ביותר. 75 אחוזים מהשערים שכבשתי היו בזכותו".


דודו אוואט. למעשה סיים את דרכו בדפורטיבו אחרי התקרית (דיאריו אס) 

 

עוד סיפור חדש יחסית. פנומן העבר של ליברפול, ג'ון אולדריג', לא אהב את התשבוחות הרבות שמקבל הישראלי של הקבוצה, יוסי בניון: "הוא לא ראוי לשחק במועדון כמו ליברפול". בינואר 09' חזר בו אולדריג': "הייתי קצת קשה עם בניון, הוא ראוי לשבחים על הופעתו".

 

והנה עוד מקרה יחסית חדש. תקרית דודו אוואט - מונואה. שוער לה קורוניה חבט באגרופו בשוער הישראלי, בעקבותיה התקיימה שיחת הבהרה בין השניים, והשוער האורגוואי אמר: "אני מתנצל בפני דודו, משפחתו, המועדון והאוהדים על התנהגותי. איבדתי שליטה לעשר שניות".

 

"האשכנזים האלה מתים"

ולהיסטוריה הקרובה הרבה יותר. פברואר 2009, גיא לוזון נשמע אומר: "האשכנזים האלה מתים, לאט לאט נהרוג אותם". מאמן בני יהודה מיהר להתנצל: "אם אנשים נפגעו, ואני בטוח שיש אנשים שנפגעו ואף מבין אותם, אז אני מבקש סליחה. אם אני הייתי אשכנזי הייתי נפגע מאוד".

 

והסיפור הטרי ביותר - שמעון אבוחצירה, הכדורגלן המבטיח של זאב זלצר והפועל פ"ת, שסיפר במאי האחרון למנג'ר שלו כי הוא הולך להשתטח על קברי צדיקים. במקום זאת, הוא המריא ליוון כדי לסגור את חוזהו בלאריסה. לאחר ששב ארצה, מיהר החלוץ הצעיר להתנצל בפני מאמנו וחבריו לקבוצה, אך בסופו של דבר, הוא אכן נחת בלאריסה.


ארז אדלשטיין. "ניקיתי את הדם וביקשתי סליחה" (צילום: ראובן שוורץ)

 

כדורסל: אדלשטיין זורק, מוסינזון מדמם

מאי 2002, פרשה לא נעימה בהפועל ירושלים. הרכז למונט ג'ונס נכשל בבדיקת סמים, הושעה ולמעשה סיים את העונה, שגם כך היתה לקראת סיום. "אני מרגיש שאיכזבתי את כולם, אני מצטער על כך", אמר ג'ונס, רגע לפני שנפרד מחבריו. הוא הותיר את יורם חרוש עם דימיטריוס אלכנדר, חברו הטוב של למונט, כשבר כלי.

 

והיו גם סליחות 'קטנות' ושקטות יותר. אחת התקריות הזכורות ביותר בכדורסל הישראלי - ארז אדלשטיין VS גילי מוסינזון. מאמן עירוני רמת גן, ברגע של כעס במהלך חורף 2002, העיף את הלוח עליו הוא מסמן תרגילים על שחקנו, שהחל לדמם.

 

הכל החל בכך שאדלשטיין ביקש מהשחקן להגיע עם נעליים גבוהות. אדלשטיין: "גם בשבוע שעבר הוא הגיע עם אותן הנעליים, ושלחתי אותו בחזרה. הוא לא הסכים להחליף, אז זרקתי את הלוח, שניתז מהקיר לכיוון הברך שלו. ניקיתי לו את הדם וביקשתי סליחה".

 

"מקדונלד אמר שאני לא צריך להתנצל"

מי יכול לשכוח את 'נאום המוקה' של פיני גרשון בכנס של קורס מפקדי חטיבות? גרשון, כזכור, יצר קשת חדשה של צבעים, וטען כי "גם בין השחורים יש צבעים. יש שחור כהה ויש מוקה. המוקה הם יותר חכמים, בדרך כלל השחורים כהים הם מהרחוב". וזו, אגב, רק דוגמה אחת. מאוחר יותר אמר גרשון, כשהוא חצי מתנצל, וחצי לא: "אם מישהו נפגע, אני צריך להתנצל. דיברתי עם אריאל מקדונלד, הוא אמר שאני לא צריך לבקש סליחה. אני האחרון שיכול להיות גזען".


שחר צוברי. הצליח להרגיז דווקא את השגרירות הסינית (צילום: רויטרס) 

 

חוג ילדים בעזה

ונעבור לעזה. אלוף ישראל בריצה ל-100 מטרים, גדעון יבלונקה, אמר ביולי 2004 על אליפות ישראל: "זו אליפות ברמה של חוג ילדים בעזה". לאחר שקיבל תגובות רבות, אמר יבלונקה: "אני מתנצל בפני כל ילדי עזה, לא התכוונתי לפגוע בגנותם, קצת הקצנתי".

 

אוגוסט 2008. המדליסט האולימפי האחרון של מדינת ישראל, שחר צוברי, פגע בעם הסיני לאחר המדליה שלקח בבייג'ינג. הגולש אמר בראיון: "הסינים חארות", ועורר את זעמם של אנשי השגרירות הסינית. צוברי מיהר לבקש סליחה: "אני מתנצל מעומק ליבי בפני העם הסיני".

 

ומשהו קטן לסיום

ולסיום - אפיזודה. מיכאל הנגבי, אוהד הפועל ת"א ומנחה בערוץ הילדים, אמר באחת מהתכניות לקראת ל"ג בעומר, לאחר הצופים: "אתן לך בובה של אבי נמני, תשרוף אותה". בתו של נמני, אז קפטן מכבי ת"א, צפתה בתוכנית. הנגבי אמר מאוחר יותר: "עשיתי שטות ואני מתחרט עליה. צלצלתי לנמני והתנצלתי".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים