העולם נחוש להאבק אך ההתחממות בהפסקה
בכינוס מיוחד של מזכ"ל האו"ם בניו יורק נשבעו מנהיגים מרחבי העולם לעשות הכל - לחוד ויחד - כדי לבלום את התחממות כדור הארץ. איך יצליחו להשתכנע או לשכנע אחרים לפעול כשהטמפרטורה יציבה כבר עשור שנים?
מנהיגים מרחבי העולם שהתכנסו השבוע בניו יורק לכינוס מיוחד של מזכ"ל האו"ם בנושא שינוי האקלים, נשבעו פה אחד כמעט להאבק בכוחות משותפים במשבר המאיים. אך בפניהם ניצב כעת אתגר קשה לא פחות: כיצד ישכנעו את ציבור בוחריהם, את קברניטי התעשיות וראשי המשק שלהם שאין מנוס מצעדים מקשים ומגבילים במסגרת המאבק בהתחממות הגלובלית, כשהטמפרטורה העולמית רשמה יציבות יחסית בעשור האחרון, ואפילו ירדה מעט בשנים האחרונות?
מדענים מסבירים כי דפוסי הטמפרטורה היציבים בעשור האחרון - לאחר עלייה בטמפרטורה הממוצעת בשנות ה-90 - הם תוצאה של שינויים מחזוריים בתנאי האוקינוסים, ואין להם קשר למגמה ארוכת הטווח של התחממות האטמוספירה כתוצאה מאפקט החממה. אך גם אם המדע יכול להסביר את התופעה, קשה להסביר לציבור הרחב, או למקבלי ההחלטות, את הניואנסים הדקים של ההסבר המדעי. לא פלא שמומחי אקלים חוששים שכעת יהיה אף קשה יותר להגיע להסכם כלל-עולמי להפחתת פליטות גזי חממה.
משתכנעים? משתתפי כינוס האקלים מאזינים לנאום הנשיא אובמה (צילום: AFP)
מו'גיב לטיף, מדען אקלים מהמכון למדעי הים של אוניברסיטת קיל הגרמנית, כתב כבר אשתקד כי שינויים מחזוריים במצב הים עשויים להביא למצב בו הטמפרטורה העולמית תישאר יציבה בעשור הקרוב, גם אם אפקט החממה והצטברות הגזים באטמוספירה ימשיכו להתגבר. מומחים נוספים טוענים שתחזיותיו שנויות במחלוקת, אך מסכימים שבמגמת ההתחממות יהיו "קטעים קרירים יותר". לטיף אמר ל"ניו יורק טיימס" שנתקל בלא מעט תסכול וכעס כשניסה להסביר שמדובר בתופעה טבעית של האקלים, ושהאיום הנשקף מהתחממות כדור הארץ עדיין חמור. "אנשים אומרים לי 'אנחנו לא מאמינים לכלום'".
אז מתקרר או מתחמם?
מי שמטילים ספק בתופעת התחממות כדור הארץ ממהרים לקפוץ על הנתונים הללו כמוצאי שלל רב, ומציגים אותם כעדות לכך שהצגת משבר האקלים כאיום עולמי הייתה מוגזמת. היציבות בטמפרטורת כדור הארץ מופיעה באופן קבוע בהודעות בבלוגים הקוראים תיגר על תופעת ההתחממות, ומחזקים את המתנגדים לחוק האקלים והאנרגיה האמריקני, שעבר בקונגרס אך נעצר בינתיים בסנאט.
אין פלא. היא בולטת אף יותר נוכח התנודתיות שאיפיינה את הטמפרטורה העולמית בשנות ה-90 - בין טמפרטורות קרות באופן חריג לחמות מאוד. עובדה ידועה היא שלהתפרצות של הר הגעש פינטובו בפיליפינים ב-1991 היה אפקט מקרר משום שכמויות עצומות של אפר שהתפזרו באטמוספירה עמעמו את קרינת השמש. אך ב-1998 הייתה תקופה של תופעת אל-ניניו באוקינוס השקט, שהביאה עימה גל חום חסר תקדים.
בשנים 2004-2005 היו שורה של סופות, ביניהן הוריקן קתרינה. בחוג הארקטי, נרשמה ב-2007 הנסיגה הגדולה ביותר של הקרח הצף אך בעונות הקיץ של השנים שלאחר מכן לא המשיך מגמת הנסיגה אלא התהפכה, וכמות הקרח הייתה גדולה מעט יותר.
ובכל זאת, רוב המדענים משוכנעים בצדקת התחזיות שלהם, לפיהן הקרחונים יתמוססו ומפלס פני הים יעלה אם לא ייבלם קצב פליטת גזי החממה לאטמוספירה.
אז מה השורה התחתונה - מתקרר או מתחמם? האם יציבות הטמפרטורה של השנים האחרונות היא אכן תופעה משמעותית, או שמא רק עיכוב קטן במגמת ההתחממות הכללית? מדענים בריטים טוענים שמגמת היציבות הזו עומדת להסתיים, ומחצית השנים שעד 2015 יהיו בממוצע חמות יותר משיא הטמפרטורה הגלובלית, שנרשם ב-1998. כנראה שנדע רק בעוד כמה שנים אם תחזיותיהם התממשו - וכולם יישארו קצת מבולבלים. השאלה הגדולה היא איך גורמים לאנשים לשנות הרגלים ולצמצם את טביעת הרגל הפחמנית שלהם, במציאות שכזו?
