השורשים האבולוציוניים של הפחד מנחשים

מקובל לחשוב שבני אדם פיתחו באופן אבולוציוני רתיעה מדברים מסוימים שהיו מסוכנים עבורם. מחקר שהתפרסם לאחרונה שופך אור על רתיעה אחת כזאת, הפחד מנחשים, ומראה שהיא כנראה קדומה הרבה יותר ממה שחשבו עד עתה.

"ערום מכל חיית השדה" - על הנחש:

• איך זוחל נחש? על הקשקש
  
• הנחש הגדול מכולם
  
• איך נחש ממית?
  

אנשים שלא ראו מעולם נחש אמיתי, מפגינים רתיעה אם מציגים בפניהם תמונות של נחשים, ואת הפוביה מנחשים קשה מאוד להכחיד. זה קורה גם אצל ילדים קטנים שמגיבים מהר יותר כשהם מסתכלים על תמונה של נחש לעומת תמונה של פרח, דבר המרמז שהנטייה הזו אינה תרבותית או מושפעת מחשיפה חיצונית לגירוי (למשל בטלוויזיה).

לעומת זאת, אין אצל בני אדם רתיעה בסיסית ממכוניות או ממכשירים חשמליים שהרבה יותר מסוכנים עבורם בעולם המודרני. די ברור למה תגובה מהירה לנחש יכולה להיות מועילה מבחינה הישרדותית. נראה שמערכת הראייה שלנו פיתחה רגישות יוצאת דופן לנחשים והחוקרים במחקר הנוכחי רצו לבדוק האם גם אצל פרימאטים אחרים קיימת נטייה דומה.

המחקר בחן האם לקופי מקק שגודלו במעבדה יש רתיעה מנחשים. השימוש בחיות שגודלו במעבדה נועד לשלול השפעות שיכלו לנבוע מניסיון החיים של אותם קופים. לאחר אימון בסיסי שבו למדו הקופים לזהות גירויים מוחבאים בסדרה של תמונות, הציגו בפני שלושת הקופים סדרות של 9 תמונות. חצי מהן הורכבו מתמונות של פרחים, שבאחת מהן הסתתר נחש. החצי השני הורכב מתמונות של נחשים שבאחת מהן הסתתר פרח.

על הקופים היה ללחוץ על התמונה במסך שהכילה את הפרח או הנחש המוסתר. אם הקופים זיהו נכונה את התמונה עם הנחש או הפרח המוסתר נשמע קול פעמון והם קיבלו חתיכת תפוח אדמה. אם הם טעו, נשמע רעש של זמזם והם לא קיבלו שום אוכל. הניסוי נערך פעמיים, פעם אחת הוא כלל תמונות צבעוניות ובפעם השנייה תמונות בשחור לבן (כדי לשלול את האפשרות שהקופים מגיבים לצבעים השונים ולא לגירוי עצמו).

ynet מדע: כל הכתבות על ציר הזמן

תוצאות הניסוי הראו שאת הנחש המוסתר זיהו הקופים עשירית שנייה מהר יותר מאשר את הפרח המוסתר. זה אולי לא נשמע הרבה, אבל חלקיק שנייה כזה יכול להוות מספיק זמן להתחמק מהתקפה של נחש ארסי.

הניסויים הללו תומכים בהשערה שהפחד מנחשים התפתח בשלב אבולוציוני מוקדם מאוד, לפחות לפני 30 מיליון שנה. זו התקופה שבה חי האב הקדמון המשותף לבני אדם וקופי מקק, ונחשים היו כנראה אחת הסכנות המרכזיות בסביבה שלו.

המאמר התפרסם בבלוג של ד"ר גיל גרינגרוז , אנתרופולוג אבולציוני המלמד באוניברסיטת ניו-מכסיקו