הגשם בא, אבל ה"מינוס" במאגרים גדול מדי
החזאים מבטיחים כמה ימים של גשם והתחזית העונתית מדברת על סיכוי לא רע לחורף גשום מהממוצע. אך לפני שרצים למלא אמבטיה מזהירים המומחים: המפלס בכל המאגרים נמוך מאוד ואין לנו מספיק מים לעמוד בשנת בצורת נוספת. חייבים להמשיך בפעולות לצימצום הצריכה, כמו מס הבצורת
גשם החל לרדת ברחבי הארץ היום (ה'), והביא עימו תקווה לחורף רטוב שימלא את המאגרים ויקל על משבר המים. אך אנשי המקצוע מדגישים כי המפלס במאגרים כה נמוך, שגם חורף שופע גשמים לא יסיר מעלינו את חרב הבצורת.
נתוני אוקטובר של רשות המים מלמדים כי המפלס באגן ירקון-תנינים - מאגר המים המרכזי באקוויפר ההר המערבי האחראי על אספקת כשליש מכמות המים השפירים למשק המים בישראל - ירד במהלך החודש מתחת לקווים האדומים. באזורים מסוימים אף הגיע אגן ירקון-תנינים לרום הנמוך ביותר שנמדד בו אי פעם.
גשם מעל תל אביב (צילום: אודי בורג)
באקוויפר החוף המצב אינו טוב יותר; גם שם נמדדה ירידה במפלס במהלך החודש. בחלקים המרכזיים והדרומיים של אקוויפר החוף הסתכמה כמות המשקעים בשנה ההידרולוגית הנוכחית בכ-70 אחוז מהממוצע. הדבר לא סייע להתאוששות המפלסים שעל פי הנתונים ירדו כבר בתחילת השנה מתחת לקווים האדומים.
בצפון התמונה גם היא מדאיגה: באגן נעמן המפלס ירד החודש בכמעט חצי מטר (48 ס"מ) ובאגן כברי ירד המפלס באוקטובר ב-78 ס"מ.
בכנרת עומד המפלס על 214.37 מטרים מתחת לפני הים - רק כחצי מטר מעל הקו השחור, שהוא מפלס המינימום שמתחתיו השאיבה אסורה מחשש לנזק אקולוגי בלתי הפיך. מסיכום השנה ההידרולוגית (שמסתיימת בימים אלה) עולה כי בתום חמש שנים שחונות איבדה הכנרת כמעט חמישה וחצי מטרים ממפלסה. לשם השוואה, באפריל 2004 עמד המפלס על רום של מינוס 208.90 מטרים. נפח המים הזמינים בסיכום השנה ההידרולוגית הוא 175 מיליון מ"ק - הרבה פחות מהממוצע שהוא 380 מיליון מ"ק.
התחזית העונתית: 20 אחוז יותר גשם מהממוצע
ובכל זאת, מה צפוי לנו בחורף הקרוב? בשירות המטארולוגי מגבשים בימים אלה את בסיס הנתונים שלפיו תורכב התחזית העונתית. בחברת "מטאו-טק" נסמכים על התחזית של השירות המטאורולוגי האירופאי, ולפיה קיימת הסתברות של 70 אחוז שכמות המשקעים המצטברת בחודשים אוקטובר עד מרס תהייה גבוהה בכ-20 אחוז מהממוצע הרב-שנתי בצפון הארץ ובמרכזה.
על פי המודל, כמות המשקעים הצפויה בתל אביב למשל תהייה כ-650 מ"מ ובצפת כ-850 מ"מ. כמו כן, לפי התחזית במרבית חודשי החורף יהיו כמויות המשקעים מעל הממוצע.
המודל האירופי חוזה גם את המשך תופעת אל-ניניו (עלייה חריגה בטמפרטורת פני הים) במרכז האוקינוס השקט. "מנסיונינו בעבר, אנו ערים לכך כי תופעה זו גורמת לריבוי משקעים בעונת החורף באזורינו, וכן בקליפורניה שבמערב ארצות הברית".
מה נעשה עם המים?
האם ריבוי המשקעים מסמן את סוף משבר המים? המומחים מזהירים מפני שאננות. במסמך מיוחד שהגיש לוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים, כתב ראש רשות המים, פרופ' אורי שני כי הוא מעריך שהמשבר יימשך עד 2013, כשמתקני התפלה נוספים על אלה הפועלים כיום ייכנסו לפעולה וניתן יהיה לצמצם את השאיבה ממאגרי המים הטבעיים.
הוא ציין כי סך כמות המים הזמינים בישראל בשנים 2009-2010 מעל הקווים השחורים הוא 125 מיליון מ"ק, אך הדגיש: "גם אם 2010 תהיה גשומה, עדיין נסיים אותה כאשר האוגר (כמות המים הזמינים) נמוך מהקווים האדומים. המשמעות היא שאין ברשותנו אוגר כדי לעמוד בשנת בצורת נוספת", ולכן חייבים להמשיך בפעולות לצימצום הצריכה, כמו היטל הבצורת.
שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, אמר לאחרונה כי חורף גשום עשוי להביא לבחינה מחודשת של היטל הבצורת. הוא הסביר שבעקבות הירידה של 15 אחוז בצריכת המים לנפש לאחרונה, ובשילוב עם אפשרות של שנה גשומה, ניתן יהיה לשקול ביטול של ההיטל. אורי שני העריך מצידו, שתגובת הציבור לביטול ההיטל תהיה חזרה לרמת צריכת מים גבוהה, בשונה מהירידה בצריכה שאפיינה את החודשים האחרונים.
שני הוסיף ואמר: "הבעיה של רשות המים היא שהיא מנהלת את המשבר 'טוב מדי'. אם היה מצב שאזרח היה פותח את הברז ולא היו מים הציבור היה מבין את עומק המשבר.... בגלל הניהול הנכון וצוות האנשים המסורים, העובדים קשה מאוד לאורך כל תקופת המשבר, מצב זה נמנע".
