מה כדאי לדעת לפני שפותחים חשבון בבנק?

כמעט בלתי אפשרי לנהל את חיי השיגרה ללא חשבון בנק, המרכז את שלל הפעולות הפיננסיות שאנו מבצעים כמעט מדי יום. אז בטרם נפתח חשבון חדש או גם אם ברצוננו להכיר יותר את חשבון העו"ש הקיים שלנו, כדאי לדעת כמה דברים חשובים שיסייעו לנו בהתנהלות מול הבנק.

מהו חשבון עו"ש?

בנק ישראל: רפורמת העמלות הצליחה

המועצה לצרכנות: נפתח המאבק בעמלות הבנקים

 גידול של 43% בתלונות נגד הבנקים

הבנקים תיאמו עמלות

כדאי לדעת כי על פי חוק הבנקאות, אסור לבנק לסרב סירוב בלתי סביר לפתוח חשבון עובר ושב במטבע ישראלי, כל עוד החשבון מצוי ביתרת זכות וכל עוד הלקוח עומד בתנאי ההסכם בינו לבין הבנק. עם זאת חשוב גם לציין כי הבנק אינו מחויב להעמיד אשראי ללקוח, לרבות מסגרת אשראי בחשבון העו"ש.

סיבה סבירה לסירוב לפתוח חשבון עשויה להיחשב, למשל, אחת מאלה: סכסוך בעבר בין הבנק ללקוח הפוגע ביחסי האמון הדרושים לניהול חשבון בנק, או התנהגות אלימה, פיזית או מילולית, של הלקוח בסניף בעבר.

לעומת זאת, היותו של הלקוח מוגבל, בעבר או בהווה (על פי חוק צ'קים ללא כיסוי), איננה יכולה להוות סיבה סבירה לסירוב של בנק לפתוח לו חשבון עו"ש ביתרת זכות ללא מסגרת אשראי וללא אמצעי תשלום. כלומר, הבנק מחויב לפתוח לו חשבון ביתרת זכות וללא צ'קים.

מה כדאי לבדוק טרם פתיחת חשבון?

הבנקים השונים מציעים תנאים מגוונים לפתיחת החשבון. לכן כדאי לבדוק במספר בנקים מהם התנאים המוצעים, ולבחור את הבנק המציע את התנאים הטובים והמתאימים ביותר לצורכי הלקוח. חשוב לבצע סקר שוק מעת לעת, שכן התנאים עשויים להשתנות, להתמקח עם הבנק שבו מתנהל חשבוננו, ואף להעביר את חשבון הבנק לבנק אחר כדי לשפר תנאים, וכך לחסוך עלויות לאורך שנים ארוכות.

אילו אמצעי תשלום הבנק יהיה מוכן לתת - צ'קים, כרטיס אשראי, כרטיס למשיכת מזומן?

האם הבנק יהיה מוכן לאשר מסגרת אשראי בחשבון? הסכם מסגרת אשראי הוא הסכם בין הבנק לבין הלקוח המאפשר ללקוח למשוך כספים או לחייב את החשבון בדרך אחרת ביתרה שלילית עד גבול מוסכם. תמורת אשראי זה משלם הלקוח ריבית בשיעור שמוסכם בינו לבין הבנק. בדרך כלל שיעורי הריבית על אשראי זה גבוהים משיעורי הריבית על הלוואות רגילות. על הלקוח לברר באילו תנאים תינתן לו מסגרת אשראי - סכום המסגרת, ריבית, עמלות על המסגרת?

יש לציין כי לא מוטלת על הבנק החובה להעניק אשראי ללקוחות. מתן של כל סוגי האשראי הוא בתחום שיקול דעתו של הבנק. גם הביטחונות שידרוש כנגד העמדת האשראי נתונים לשיקול דעתו.

בהקשר זה כדאי לציין עוד כי הוראות בנק ישראל אוסרות על הבנקים לאשר חריגה ממסגרת האשראי שנקבעה. בבנק המרכזי ממליצים להתרגל למצב שבו סכום המסגרת שאושרה לך מחייב אותך, והוא אינו עוד בגדר "המלצה". כן חשוב להתרגל למציאות של התאמת ההוצאות מהחשבון להכנסות אליו.

מעבר לנושא מסגרת האשראי על הלקוח לבדוק אילו תנאים הבנק מציע לתשלום עמלות על ניהול החשבון - האם יש הטבות או הנחות כלשהן?

מה כדאי לדעת בפעילות השוטפת?

בעקבות רפורמה שהנהיג בנק ישראל, העמלות בבנק מחולקות לפי שני סוגים של פעילות שוטפת בחשבון: עמלה בגין פעולה בערוץ ישיר (פעולות עו"ש המבוצעות על ידי הלקוח באופן עצמאי, באמצעות האינטרנט, מענה טלפוני ממוחשב או המכשירים האוטומטיים) ועמלה בגין פעולה באמצעות פקיד. העמלות המבוצעות באמצעות פקיד יקרות בהרבה מהערוצים הישירים ולכן מומלץ לצמצם ככל הניתן בפעולות שנעשות שלא באמצעות הערוצים הישירים.

לקוחות שלא מחזיקים כרטיס למשיכת מזומן, אזרחים וותיקים שהציגו לבנק תעודת אזרח וותיק ובעלי מוגבלויות שהציגו לבנק אישור ביטוח לאומי או משרד הביטחון על נכות בשיעור 40% ומעלה, יהיו זכאים לבצע 4 פעולות על ידי פקיד בחודש במחיר של פעולות בערוץ ישיר.

לכן, אם ברשותכם כרטיס למשיכת מזומן או כרטיס מידע שאינכם משתמשים בהם, החזירו אותם לבנק - כך תהיו זכאים לבצע 4 פעולות על ידי פקיד במחיר של פעולות במחיר בערוץ ישיר.

יש לציין עם זאת כי לקוחות הממעטים לבצע פעילות בחשבון עשויים לראות בחשבון עמלת השלמה לדמי הניהול המינימאליים שקבע הבנק בתעריפון.

יש לציין בהקשר זה כי קיימות יוזמות חקיקה, כמו גם פעילות של גופים צרכניים, במטרה לשנות את מבנה העמלות הנוכחי ואף לבטל כליל את עמלות העו"ש.

האם קיימת הגבלת גיל לפתיחת חשבון?

קטין רשאי לפתוח חשבון בנק לאחר שמלאו לו 16 שנים. קטין שמלאו לו 14 שנים רשאי לפתוח חשבון רק בהסכמת הורה (או אפוטרופוס). קטין שמלאו לו 15 שנים והוא מוגדר כ"נער עובד" (מקבל באופן שוטף שכר עבודה או משכורת המועברת על ידי מעבידו לחשבון עו"ש), רשאי לפתוח חשבון גם ללא הסכמת הורה.

מה לגבי צ'קים וכרטיסי אשראי? לבנק אסור להנפיק פנקס צ'קים לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים. בנוסף, על גבי צ'קים המונפקים לקטינים מעל לגיל זה יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)", וכן המילים "סכום המשיכה מוגבל עד לסך 400 ש"ח".

לבנק גם אסור להנפיק כרטיס אשראי לקטין שטרם מלאו לו 16 שנים, למעט הנפקת כרטיס שאיננו כרטיס אשראי לנער עובד. הבנק רשאי להנפיק לקטין שמלאו לו 14 שנים כרטיס למשיכת מזומן בתנאי שיתרת חשבונו בזכות, וכן כרטיס חיוב מוגבל אשר יאפשר ביצוע עסקאות בישראל, בחיוב מיידי, בסכום עסקאות יומי שלא יעלה על 400 שקל, ובתנאי שיתרת חשבונו בזכות. על גבי כרטיס חיוב שהונפק לקטין יוטבעו המילים "קטין" או "נוער (עד 18)". ככלל, סכום המשיכה בישראל באמצעות מכשירים אוטומטיים לא יעלה על 400 שקל ביממה.

לבנק גם אסור לאפשר משיכת יתר בחשבון קטין, אלא אם כן קיבל את הסכמת הוריו לכך מראש ובכתב (למעט משיכת יתר לנער עובד בגובה משכורתו החודשית). כל הסכם למתן מסגרת אשראי בחשבון קטין טעון הסכמת הוריו. על הבנק נאסר לכבד משיכות שיבצע קטין בחריגה מהמסגרת המאושרת. בהעדר הסכמה של הורים (או אפוטרופוס), אסור לבנק להעניק לקטין מסגרת אשראי מאושרת, או לאפשר לו למשוך סכומים כלשהם ביתרה שלילית.

מעבר בין בנקים  

הוראת חדשות של בנק ישראל נועדו להקל על סגירת חשבונו של הלקוח בבנק ועל העברת פעילותו לבנק אחר. וזאת בכדי להפחית את הטרחה הכרוכה בהעברת הפעילות לבנק אחר, ובכך לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית ולשיפור התנאים המוצעים ללקוחות. עם זאת יש לציין כי שיעור המעבר בין הבנקים עדיין נמוך.

על פי חוקי בנק ישראל על הבנק למסור ללקוח המבקש מידע לשם בחינת האפשרות או הכדאיות של העברת פעילותו לבנק אחר וסגירת חשבונו, מידע מפורט וממצה בכתב על כל נכסיו והתחייבויותיו בבנק, וכן כל מידע אחר הדרוש לצורך קבלת ההחלטות לסגירת החשבון ולביצוען (ההרשאות לחיוב החשבון, הוראות הקבע, זיכויים וכדו').  

במקביל להוראות אלו הושגה הסכמה עם הבנקים כי כל העמלות הכרוכות בסגירת חשבון והעברת הפעילות לבנק אחר מוגבלות לתקרה של 40 שקל בלבד, ואולם סכום זה לא כולל עמלת פירעון מוקדם והוצאות החלות על הבנק כגון תשלום לצד שלישי כלשהו וכן עמלות הקשורות בכרטיסי אשראי.

מכיוון שהבנקים מעוניינים במעבר של לקוחות אליהם, בדרך כלל, הבנק אליו עובר הלקוח ישמח לסייע בכל הקשור בהעברת הלקוח אליו. מומלץ בהקשר זה גם לדרוש מהבנק אליו עוברים, להחזיר לכם את עלויות המעבר.