המאבק נגד עמלות הבנקים: האם יש סיכוי לנצח?
באיחור של 3 שנים, התאגדו המועצה לצרכנות וקבוצה של ח"כים כדי להילחם ברפורמה בבנקים, שגרמה לכך שהעמלות שהאזרח הקטן משלם הוכפלו. אם יצליחו לרתום את הממשלה למהלך בעזרת לחץ ציבורי, אולי נראה שינוי. השבוע בחקיקה הצרכנית
ביטול עמלות העו"ש של הבנקים בהליך משותף של המועצה לצרכנות וקבוצת חברי כנסת
, הוא מעשה ראוי ומבורך שהחל השבוע באיחור של 3 שנים. הפיגור עלול להיות בעוכריו. יש לו סיכוי רק עם גיבוי של צעקה ציבורית עם נשימה ארוכה בקולם של כל 700 אלף לקוחות הבנקים אשר חתמו על עצומת המועצה לביטול העמלות.
הממשלה היא היעד העיקרי של המחאה הקולנית, כי בידיה גורל החוק, ובהיותה החוליה החלשה והרגישה למחאות הציבור מטעמי הישרדות פוליטית של אנשיה. קידום החוק בכנסת תלוי בתמיכה הממשלתית. בלעדיה, או בלחץ ממשלתי נגד היוזמה, יתקשו היזמים להבטיח את הרוב הדרוש בכל שלבי החקיקה.
מאבק צרכני
נפתח המאבק לביטול עמלות הבנקים
אליצפן רוזנברג
המועצה לצרכנות פותחת במאבק חקיקתי לביטול עמלות העו"ש בבנקים. המטרה: לבטל 13 עמלות בסיסיות. גובה עמלות העו"ש העיקריות הנגבות ממשקי הבית מגיע ל-900 מיליון שקל בשנה
אל תתרשמו מהעובדה שכרגע מובילים את יוזמת המועצה ח"כים מהקואליציה כמו דני דנון וכרמל שאמה (ליכוד), איתן כבל (עבודה) ופאינה קירשנבאום (ישראל ביתנו). רובם ח"כים חדשים הנאחזים בכל הזדמנות לחשיפה ציבורית. רובם לא יחזיקו מעמד בלחץ המשמעת הקואליציונית אם זו תוטל עליהם כנגד החקיקה.
הספק לגבי תמיכת הממשלה נובע מרקמת היחסים העדינה שלה עם בנק ישראל. לחוק החדש בעניין מעמדו ויעדיו של הבנק המרכזי תהיה עדיפות ביחסה של הממשלה על פני חוק העמלות שבנק ישראל איננו מתומכיו הנלהבים. חוק בנק ישראל הושלם בפשרות אחרי 12 שנים של מאבקים ותהפוכות ביחסי הבנק והאוצר. כאב הראש הציבורי הכרוך בעימות חדש עם הבנק בסוגיית העמלות, הוא הדבר האחרון שהממשלה צריכה כעת.
החוק החדש מחזק את עצמאות הבנק אבל הוא מצדו לא צריך כעת עימות עם הבנקים שיעמדו על רגליהם האחוריות נגד ביטול העמלות בחוק. הבנק המרכזי זקוק לשיתוף פעולה עם הבנקים בהנחלת המדיניות החדשה להידוק בקרת האשראי והגדלת ההון העצמי – להבטחת יציבותם וכספם של המפקידים המזנבים בו כעת בסוגיית העמלות.
כל זה רק הרקע הנוכחי, אבל כשיש לנו ממשלה לחיצה ומזגזגת שנרתעת מכל זעקה ציבורית, הכל יכול להשתנות. תלוי בעוצמת הדציבלים והנחישות הציבורית, שעשויה להשפיע גם על התנהלות בנק ישראל. שכן ידי הבנק בסוגיית העמלות אינן נקיות. הרפורמה שהנהיג בלחץ הכנסת התהפכה לטובת הבנקים ופגעה בלקוחות הקטנים של משקי הבית אשר נהנו יותר מ"סל העמלות" שקדם לרפורמה.
הפיקוח על הבנקים נאחז להגנתו בסטטיסטיקה כשהודיע השבוע על הוזלה נוספת של העמלות בשיעור של 21%. יש בהודעה זו מידה של אחיזת עיניים. גם הלמ"ס יכולה לשמור על מדד נמוך למרות התייקרות הלחם בחישוב הממוצע הכולל הוזלה במחיר הפסנתרים. הודעת הבנק משקללת את כלל תעריפי העמלות, היא רק לא מגלה כי בסל הזה הלקוחות החזקים מהמגזר העסקי עדיין מועדפים ומקבלים הנחות גבוהות ממי שחסרים את כוח ההתמקחות.
חשבון העמלות התקופתי שלנו הוכפל מאז הרפורמה. היכולת להחליף בנק למטרה זו מוגבלת כשהחשבונות שלנו מפוזרים בין 3 בנקים. מטרת הרפורמה לעודד את התחרות בין הבנקים היתה וירטואלית מלכתחילה. הסיכוי להכניס בנק נוסף למשחק רחוק מתמיד. אבל תראו איזו תחרות תזזיתית תתפוס את הבנקים כשאחד מהם יעז לבטל את העמלות. בדיוק בהיפוך ההיגיון של מנהגם הקודם להתיישר עם הראשון שהעלה את העמלות.
איגוד הבנקים הזדרז השבוע להגיב על יוזמת החקיקה בטענה שהיא נשענת על "סיסמאות ריקות". האיגוד טוען שהעמלות בישראל נמוכות ביחס לעולם וכי "מחקרים בינלאומיים" לא מצאו מדינה שבה הבנקים אינם גובים עמלות עו"ש ומבססים את כל הכנסותיהם על הריבית שהם גובים על האשראי. הבעיה עם אמינות התגובה היא שהיא מכחישה את דבריו של מומחה נודע בעניין העמלות, עו"ד דרור שטרום, שמעניק גיבוי חזק ליוזמת החקיקה.
שטרום היה לא מכבר הממונה על ההגבלים העסקיים שיזם וניהל את החקירה אשר חשפה את התנהלות הבנקים הכמו מתואמת בהעלאת העמלות. הוא שדחף את ועדת הכלכלה של הכנסת להסדיר את "סל העמלות" וגם יזם חקיקה לטיפול שורש בנגע תיאום העמלות שתכריז על הבנקים כ"קבוצת ריכוז" הראויה לסנקציות אנטי מונופוליסטיות. שטרום אמר השבוע כי המגמה בעולם המערבי היא לספק חשבונות בנק ללא עמלות בסיס שיכניסו שקיפות בהשוואה צרכנית בין הבנקים כתמריץ לתחרות.
שטרום מצא כי בנקים בארה"ב פוטרים מעמלה חשבונות עם יתרת זכות של 200 דולר ומעלה, ובבריטניה גובים עמלות רק על פעולות ייחודיות. השבוע הוא גם אמר כי אין שינוי במצב שבו "משקי הבית אינם מהווים לבנקים סיכון פיננסי כמו המגזר העסקי, אבל רוב העמלות הן על הגב שלהן. נוצר כאן מעין שוק קרטליסטי בגלל שאין לבנקים תמריץ להתחרות על משקי הבית".
הישועה בקטע הזה עשויה לבוא לנו מעו"ד שטרום אם תועדף המועמדות שלו להחליף באוצר את ידין ענתבי בתפקיד הממונה על שוק ההון. מהעמדה הזאת עם התובנות והניסיון המקצועי של הממונה על ההגבלים הוא יוכל להשפיע על האוצר לתת תמיכה ממשלתית לחוק ביטול העמלות, או לחילופין, למצוא את הדרך לרתום גם את בנק ישראל לגישתו בריסון הבנקים. תחזיקו לו אצבעות, בעצם לכולנו.
לא שותים בין 21:00 ל-6:00
גל הצעות חוק פרטיות להגביל את המכירה והפרסום של המשקאות המשכרים שטף השבוע את הכנסת, כדי להקדים את הממשלה המתכננת להגיש חקיקה דומה משלה עוד במושב הנוכחי. הח"כים קבלו את הרעיון וההשראה מהתדריך שנתן בכנסת לפני ימים אחדים השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ.
השר דיבר על הגשת מספר חוקים שיתנו כלים ממשיים לגופי האכיפה לפעול לצמצום ההיצע והביקוש לאלכוהול. זאת לנוכח צריכתו הגוברת אצל הצעירים שנהפכת בידיהם ל"נשק קטלני" בפאבים ובכבישים. בסקר שערכה המשטרה נמצא כי 23.4% מבני 17-18 נהגו בחודש האחרון במצבי שכרות שונים. חלקם גרמו לתאונות עם נפגעים.
הצעתו של חיים כץ (ליכוד), יו"ר ועדת הבריאות לתיקון חוק רישוי עסקים מתמקדת בהגבלת המכירה של משקאות משכרים במגזר הפתוח מסביב לשעון (קיוסקים, פיצוציות, מינימרקטים וכו'). מכירת האלכוהול תיאסר שם בימים א' עד ד' בין 9 בערב ל-6 בבוקר והחל מיום ה' בשעה 9 בערב עד יום א' ב-6 בבוקר. בתחנות דלק ובמזנונים הצמודים להן תיאסר כליל מכירת המשקאות האלכוהוליים.
הצעה אחרת לתיקון חוק רישוי עסקים, של קבוצת ח"כים בראשות דוד רותם (ישראל ביתנו), יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט, דומה להצעת כץ בעניין איסור מכירת המשקאות בתחנות דלק ובסביבתן ומחמירה יותר עם בתי עסק הפתוחים מסביב לשעון שבהם תיאסר מכירת המשקאות כל יום מ-10 בלילה עד 4 בבוקר שלמחרת. יש בהצעתם גם שיניים בענישה פלילית של העבריינים – קנסות עד 18 אלף שקל ותקופות מאסר.
תרומת ח"כ נסים זאב (ש"ס), יו"ר הוועדה למאבק בסמים ובאלכוהול, היא בהצעת חוק להגבלת הפרסום של משקאות משכרים. עם זאת ומאחר שבפועל האיש רחוק מחיי הלילה העירוניים ומהווי הפאבים, הוא לא נכנס לעניין המכירה לקטינים בהנחה שדי בחוק האוסר למכור להם משקאות משכרים.
בעניין הגבלת הפרסום הוא ממחזר יוזמות חקיקה דומות שעלו בקדנציות קודמות (גם שלו) ולא התקדמו. יש בהצעתו מידה של תמימות לגבי השפעת ההוראה שהוא מציע לחייב בה את יצרני ומשווקי הבירות, להצמיד או להדפיס על גב הפחית או הבקבוק תווית אזהרה דומה לזו שמופיעה על גבי חפיסות הסיגריות: "משרד הבריאות מזהיר כי השתייה מזיקה לבריאות ולנהיגה". אשרי המאמין.
"מלאי השיחות שלכם תם"
ח"כ מאיר שטרית (קדימה) חש השבוע להושיע את אלפי ההורים הנאנקים תחת החשבונות הענקיים שהם מקבלים על השימוש בטלפון סלולרי אותו העניקו לילדיהם. הוא הגיש הצעה פרטית לתיקון חוק התקשורת שתאפשר למנויים להגביל את סכום החשבון החודשי של המכשיר שאיננו בשליטתם, בהתאם ליכולת הפירעון שלהם.
לפי הצעתו, מהרגע שחברת הסלולר קבלה את הוראת ההגבלה היא תידרש לחסום שירותים למספר נתון בעיקר שליחת מסרונים, גלישה לאינטרנט, הורדת נתונים וגם סוגים של שיחות למעט בין ההורים למחזיק במכשיר. לא ייחסמו שירותים ללא תשלום. שטרית פוסל את החלופה של כרטיסי חיוג מוגבלים בסכום בגלל מחיר השירות הגבוה. "החוק יאפשר ליהנות ממחירי שיחה הוגנים מבלי להסתכן בחובות עתק", אומר שטרית.
פורסם לראשונה 20/11/2009 13:57
מי יציל אותנו מעמלות הבנקים?
צילום: שי רוזנצוייג
סטנלי פישר. תלוי בדציבלים
צילום: גיל יוחנן
עו"ד דרור שטרום. המושיע?
צילום: גבי מנשה
מומלצים
